התייחסות השר בן גביר לקידום החוק
בממשלה מקווים שהצעת חוק "האח הגדול במרחב הציבורי", שקודמה היום (שני) בוועדת השרים לענייני חקיקה, תובא להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת עוד לפני סיום פגרת הקיץ והחגים. זו הפעם השלישית בשנתיים האחרונות שיוזמת המשטרה לאפשר שימוש במערכות צילום ביומטריות לזיהוי פנים במרחב הציבורי מגיעה לשולחן ממשלות ישראל, והפעם נראה כי מתכוונים ללכת עם ההצעה עד הסוף.
בכנס האחרון של הכנסת אושר לקריאה שנייה ושלישית חוק שמאפשר למשטרה לעשות שימוש במצלמות "עין הנץ" לזיהוי לוחיות רישוי רכב, אך הוחלט שהן לא יאתרו בני אדם. החוק החדש יאפשר גם הצבת מצלמות לזיהוי פנים ושימוש בהן תחת מגבלות מסוימות. החוק שהוגש מטעם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר המשפטים יריב לוין, יתיר להציב מצלמה ביומטרית ניידת או קבועה במרחב הציבורי, במטרה לאפשר למשטרה לגלות ולסכל עבירות פשע חמורות וגילוי מעורבים בתכנון או בביצוע שלהן.
מטרות נוספות הן מניעת פגיעה חמורה בביטחון הציבור, איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו ואכיפת איסורי כניסה למקום ציבורי מגודר או אכיפת צווי הרחקה ממקום ציבורי. לטענת הממשלה, אמצעים אלו שיינתנו למשטרה מהווים כלי יעיל ואפקטיבי שיאפשר לה לבצע את תפקידה בשמירת הסדר הציבורי והגנה על שלום הציבור וביטחונו.
השר בן גביר אמר היום: "אחרי שהעברנו את חוק הנשק ואת חוק הפרוטקשן, אנחנו מקדמים היום חוק נוסף בסדרת חוקים שיאפשרו לנו להילחם במעשי הרצח במגזר הערבי ובמעשי הפרוטקשן. אני אומר לכל אותם המצקצקים בלשון - מי שמתנגד לחוק הזה כנראה שלא אכפת לו שנרצחים אנשים בחברה הערבית. החוק הזה קיים באזורים שונים בעולם: בלונדון ובארה"ב, ואנחנו היום נותנים כלים למשטרה כדי לטפל במעשי הפשע".
ההצעה כוללת סייגים שונים להפעלה, חלקם הוכנסו בעקבות דרישות הייעוץ המשפטי לממשלה, והם נועדו לשפר את ההגנה על פרטיות האזרחים כמו מחיקת נתונים ביומטריים שלא זוהו בזמן אמת תוך 72 שעות או אמירה שאין בהצבת המצלמה "כדי לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש”. כמו כן הוחלט שהצבת והפעלת המערכות יוגבלו לעבירות של "פשע חמור", רק למטרות של מניעה, סיכול וגילוי של עבירות שעונשן שבע שנות מאסר ויותר. אך עדיין, הפיקוח החיצוני על שימוש המשטרה בכלי הדרמטי הזה הוא מוגבל.
"ככה בדיוק זה עובד במשטרים אפלים"
הצעת החוק עוד לא הגיעה לכנסת, וכבר עכשיו מעוררת חששות רבים באשר לחופש התנועה, פגיעה בפרטיות ושיטור יתר כלפי אוכלוסיות מסוימות. עו"ד שירה קידר, שמייצגת עצורים במחאות נגד המהפכה המשפטית, אמרה כי "מדובר בכלי שמעצם טיבו וטבעו מפר את הפרטיות. ברגע שמי שישתמש בכלי הזה יעשה זאת בצורה לא מבוקרת, קיים חשש לניצול לרעה. לא סתם המפגינים נגד ההפיכה המשטרית חוששים שזה עוד צעד שנועד להפחיד אותם - ככה בדיוק זה עובד במשטרים אפלים".
לפי עו"ד קידר, הדאגה הגדולה נובעת מזהות הממשלה הנוכחית וממי שמקדם את ההצעה - השרים בן גביר ולוין. "בממשלה שקוראת לחקירת פרשת הרוגלות ועושה רושם שמפריעה לה האפשרות התיאורטית של פגיעה בזכות לפרטיות, נראה שיש דווקא אצבע מאוד קלה על האפשרות להפרת זכויות מסיבית מסוג זה. כדי להימנע מהרשעת שווא עלינו להבין האם השיטה של זיהוי פנים ביומטרי בכלל מתוקפת ועומדת במבחני האש של פסיקת בית המשפט העליון בתיקים שונים. זה מציב שאלות שממילא בתי המשפט ייאלצו להתמודד איתן בהמשך הדרך - בדגש על ניסיון לעקוף את מסקנות ועדת פלמור בעניין הפרופיילינג", אמרה עו"ד קידר.
שר המשפטים לוין טוען מצידו כי נוספו לחוק מנגנוני פיקוח ובקרה שנועדו למנוע שימוש לרעה בהרשאות שתקבל המשטרה על השימוש במצלמות, שיידרשו אישורים מדרג גבוה והשימוש בהן ייעשה למטרות של מאבק בפשיעה חמורה. כמו כן, נוספה הבהרה בהצעת החוק שמורה על כך שהמצלמות לא יוצבו באירועים של חופש הביטוי וזאת בתגובה לטענות שנשמעו מצד ארגוני המחאה ביממה האחרונה.
ואולם, לטענת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, המגבלות הללו אינן מספקות. "זיהוי פנים הוא אחד הנושאים הנפיצים ביותר בסביבה הטכנולוגית כיום, אבל נראה שלפי דעתם של מגישי ההצעה, שרי ממשלת ישראל לא זקוקים לזמן למידה של העניין המסובך הזה. האישורים להפעלה והצבת מצלמות ביומטריות הם פנים-משטרתיים, על-ידי קצין בדרגת ניצב ומעלה וללא פיקוח בית משפט, וככלל ההסדרים בתזכיר משאירים טווח רחב של פעילות עבור המשטרה. אכן, המשטרה תצטרך לדווח ליועמ"ש ואחת לשנה גם לוועדה לביטחון לאומי בכנסת, אבל הסדרים דומים של דיווח לא עזרו כשדובר במערכת 'פגסוס' שהממשלה הנוכחית החליטה לבחון לעומק רק לפני שבועות אחדים".
היא אמרה עוד: "יש הבדל גדול בין הסמכויות הקיימות למשטרה היום לצלם במצלמות גוף של שוטרים למשל, לבין מה שיש בהצעת החוק הזו. בהצעת החוק הזו מתכוונים לצלם את כל מי שעובר ולהשוות בזמן אמת בינו לבין מאגר ביומטרי שנמצא אצלם במשטרה, זה לעשות מעקב המוני של מי היה איפה ומתי, וזה להבדיל מהדרך הרגילה שהמשטרה עובדת - כשהיא חוקרת ובודקת בן אדם ספציפי.
"מצלמות ביומטריות היום יכולות להגיד היום האם אותו אדם היה כועס או עייף, אם הוא ממוצא אתני מסוים ואפילו אם הוא גיי בארון וזה לא בהכרח מידע שאנשים רוצים שיידעו עליהם. בנוסף, המערכות האלה לא מספיק מדויקות ויכולות לגרום לשיטור יתר כלפי אוכלוסיות מסוימות, בעיקר כאלה עם פנים כהות. זה יכול להוביל למעצרים של האנשים הלא נכונים וגם לעורר זעם בקרב האוכלוסיות האלה". כמי שחוקרת את הנושא שנים רבות, ד"ר שוורץ אלטשולר הסבירה כי בארצות הברית היה שימוש בזיהוי הביומטרי בזמן אמת והוא הופסק בערים רבות, בעיקר בשל הפרופיילינג שנעשה לאפרו-אמריקנים והנזק החברתי שזה יצר.
הצעת החוק שאותה מבקשת המשטרה לקדם ישבה גם על שולחן ממשלתם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, אך נתקלה אז בהתנגדות כפולה של ועדת השרים לענייני חקיקה. יו"ר ועדת החוקה דאז ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר היום בתגובה לאישור שניתן למהלך: "הצעת החוק הקיצונית אינה מתאימה לאף דמוקרטיה מתקדמת. נדרש כאן מנגנון אישורים יותר דרמטי לפני שמאפשרים למשטרה לעשות שימוש במצלמות כאלו. הדבר נכון כפליים ביחס למדינה שלא עדכנה את דיני הגנת הפרטיות שלה זה 40 שנה ושהמשטרה שלה עוברת השתלטות פוליטית של כוחות לאומניים. לא ניתן לנתק את הצעת החוק הזו מההפיכה המשטרית ואנו נתייצב נגדה באותה עוצמה שבה התנגדנו ליתר חוקי ההפיכה".
בקואליציה נחושים לקדם את החוק. אחרי האור הירוק מוועדת השרים, הצעת החוק צפויה לעבור עוד כמה שינויים ואז, כך מקווים בממשלה, היא תובא כאמור להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת במהלך הפגרה, כלומר עוד לפני 15 באוקטובר.
בתום הדיון בוועדת השרים הוחלט כי תיערך ישיבה עם הממונה על יישומים ביומטריים על הפיקוח הטכנולוגי ועל משך שמירת הצילומים. במקביל ייערך דיון נוסף בוועדה בכנסת בנוגע לחשש הממשי לפגיעה בביטחון הנפש והרכוש. כמו כן מתוכננים להתבצע שינויים נוספים לקראת אישור החוק בקריאה ראשונה, בתיאום בין משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי. אחרי שהצעת החוק תאושר במליאה בקריאה ראשונה, היא תעבור לטיפול ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) או בוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
