עו"ד אבי חימי בכנס באילת, הבוקר
(צילום: לשכת עורכי הדין)
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התייחסה הבוקר (שני) בחריפות למתקפות על מערכת המשפט וטענה כי מקור העלייה בביקורת נעוץ בהגברת הנגישות, השקיפות והחשיפה המוגברת של נתונים ומידע. בכנס לשכת עורכי הדין באילת היא הוסיפה: "ככל שמדובר בהצעות לשיפור ובביקורת עניינית, אנו מקדמים זאת בברכה מתוך הכרה בחשיבות קיומו של דיאלוג עם הציבור. אך גם כאשר מושמעת ביקורת, ניתן לצפות שהשיח יהיה ממלכתי ומכבד.
"אפשר לדבר על טעויות של בית המשפט, ועל הצורך בהגשת ערעור או בקשה לדיון נוסף. אפשר לדבר על כך שהמצב המשפטי בסוגייה כזו או אחרת מצריך שינוי או תיקון בחקיקה. אך לצערי, השיח הציבורי היום וההצעות השונות הנשמעות חדשות לבקרים, מתדרדרים למקומות שלא הכרנו, ואני מרשה לעצמי לומר כי מדובר במקומות מסוכנים ביותר.
"הגישה הממלכתית, הדיאלוג ולקיחת האחריות פינו את מקומם לשיח לעומתי שמקצין והולך, אשר נבנה בתוך תיבת תהודה של הצהרות בלתי-מבוססות, ספקולציות ואינפורמציה ונתונים מגמתיים. אותו שיח הבשיל בתקופה האחרונה לכדי השתלחויות ברשות השופטת ובשופטיה, ולקריאות בוטות לפגוע בהם ולהחלישם באמצעים יצירתיים כאלו ואחרים. מדובר על חלומות להרוס מן היסוד את הקיים ולהחליפו במערכת מוחלשת שתהא עושת דברם של גורמים פוליטיים.
"כך למשל, מדובר על פוליטיזציה של תהליך בחירת השופטים על חשבון שיקולים ענייניים של יכולת מקצועית ומזג שיפוטי. ואני שואלת: לאן כל זה מוביל? למדינה שיהיו בה בתי משפט מטעם? לרשות שופטת שלא תוכל ולא תרצה לעמוד באופן עצמאי ובלתי-תלוי אל מול הרשויות האחרות ולהגן על הפרט מפני השלטון?".
הנשיאה חיות התייחסה גם לביקורת הציבורית על העונשים המקלים לכאורה הנגזרים על מחבלים: "בניגוד לכותרות רעשניות אשר מעת לעת מוצאות את דרכן לתקשורת ואל הרשתות החברתיות, שופטי ישראל אינם מקלים בעונשם של מפגעים ואף לא בעונשם של עברייני נשק. ההיפך הוא הנכון: המדיניות העקבית שמוביל העליון בפסיקתו, ואשר מחייבת את הערכאות האחרות, היא מדיניות של החמרה בענישה ומתן ביטוי הולם לפוטנציאל ההרסני של עבירות אלה. אכן, בתוך מאות ואלפי פסקי דין הניתנים בתחום זה יימצאו מטבע הדברים גם כאלה החורגים מהמדיניות שתיארתי, בין בשל נסיבות מיוחדות בתיק כזה או אחר ובין בשל טעות שאותה ניתן לתקן בערעור. אך הצגתם של מקרים אלה כאילו הם מייצגים את הכלל, חוטאת לאמת".
בין הנואמים היה גם שר המשפטים גדעון סער, שאמר: "במערכות אלו יש מה לתקן אך בשום אופן אסור להרוס את כל מה שנבנה כאן מקום המדינה. באשר לבחירת השופטים נקטנו גישה ששמה דגש על מינויים עניינים, מקצועיים וראויים איכותית. הבסיס בבחירת שופטים אינו פוליטי. מצאנו גיוון בהשקפות, בגישות ובשיקוף החברה הישראלית".
הוא הוסיף שבעיניו מחויב ממד פומבי בחלק מהליך הבחירה של השופטים: "השקיפות נותנת בעיניי עוצמה רבה להליך הבחירה ולאמון הציבורי בה. היא הופכת את השיח לענייני ולא לכזה המבוסס על פייק ניוז, שמועות ואגדות אורבניות. בין 'נטורי קרתא של מערכת המשפט' מחד ואלו החפצים בהריסתה עם D9 יש דרך ביניים שבה תמיד דגלתי. אין מערכת שלא ניתן לתקן ולשפר. שינויים אבולוציוניים הם הדרך הנכונה".
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אמרה בדבריה כי "מערכות ציבוריות, אשר החברה הפקידה בידן כוח שלטוני רב, מחויבות לבחון את עצמן תדיר. הדברים נכונים כמובן גם ביחס למערכת שאני עומדת בראשה. אנו נדרשים לבחינה שוטפת של הצורך בשינויים תפיסתיים, ארגוניים ואחרים כדי להתאים עצמנו למציאות המשתנה וכדי להשתפר. קפיאה על השמרים משולה בעיניי להליכה לאחור. בהקשר זה מצאתי בפרקליט המדינה עמית איסמן שותף אמיתי לדרך ולאתגרים. שנינו אוחזים בגישה שלפיה אין לנו לחשוש מבחינה מחדש של הנחות יסוד, וכי כוחה של המערכת נמדד ביכולתה להיות קשובה לביקורת".
עו"ד בהרב-מיארה ציינה כי הנושא הבוער ביותר שיש לטפל בו הוא סוגיית אמון הציבור במערך השירות המשפטי הציבורי: "קיומו של פער בין איכות השירות הציבורי המשפטי, תרומתו להגשמת מדיניות הממשלה ולשמירה על זכויות וביטחון הפרט - לבין מידת האמון בנו - מטריד. בלא אמון מצד הציבור, אנו כמערכת נתקשה לתפקד כהלכה".
גם פרקליט המדינה עמית איסמן אמר בכנס כי "כולנו עוקבים בדאגה אחר מה שנראה כירידה מתמשכת באמון הציבור במערכת אכיפת החוק כולה - בתי המשפט, התביעה הכללית ומשטרת ישראל, כמו גם בכלל רשויות השלטון והמוסדות הציבוריים. תקלות של המערכת גוררות ביקורת מוצדקת ועניינית, ומצד שני גם ביקורת מגמתית ולא עניינית. כאשר קורות תקלות, והן קורות, עלינו לדעת להודות בכך, לקבל אחריות, לבחון מה גרם לכך, לראות כיצד מונעים תקלות דומות בעתיד ולתת ככל הניתן דין וחשבון לציבור".
הוא הוסיף כי "ביחס לביקורת המגמתית והלא עניינית, המצב מורכב יותר. האזרח הממוצע שנחשף לביקורת לא עניינית יתקשה מאוד, ובצדק מבחינתו, להאמין בהחלטות היוצאות מבתי המשפט או בפעולותיהן של התביעה הכללית ומשטרת ישראל. זוהי זכותו של כל אזרח להשמיע ביקורת כנגד כל גוף, אך למבקר אין כל שליטה על הדרך שבה נשמעים ונקלטים דבריו וכיצד הם מתפרשים. דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר הביקורת אינה מערכתית, אלא אישית, המכוונת כל כולה לפגוע באופן אישי ולא ענייני בפרקליטים, בשופטים או באנשי משטרה. עלינו לזכור, כפי שראינו לאחרונה - הסתה, מילים, יכולות להרוג".
יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי התייחס גם הוא למתקפות על מערכת המשפט בכלל ובית המשפט העליון, ואמר: "יש רוחות רעות שנושבות כנגד שלטון החוק ומערכת משפט. הן מבקשות להכות בעוצמה ולהחריב את המגדלור שעומד בראש המערכת - בית המשפט העליון. הן מדירות שינה מעיניי וצריכות להדיר שינה מכל אדם שוחר חירות".
את הדברים אמר עו"ד חימי בכנס לשכת עורכי הדין באילת. הוא לא ציין למי הוא מתייחס, אך דבריו מגיעים אחרי שנים של התבטאויות חריפות בשנים האחרונות, האחרונה שבהן של ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), שאמר שהוא חולם לפוצץ את בית המשפט העליון.
עו"ד חימי: "העליון הוא מבצרו המרכזי של שלטון החוק, מבצרה האחרון של הדמוקרטיה שאנחנו מתגאים בה. עלינו להגן עליו, על עצמאותו ועצמאות שופטיו. זו חובתנו. הקווים האדומים נחצו מזמן. לעולם לא נראה שום 9D שועט לעבר בית המשפט העליון, אבל למי שחולמים - או יש לומר הוזים להתניע מהלך שכזה - אני אומר בקול ברור: לפני שתגיעו לבניין בית המשפט, תצטרכו לעבור אותנו, שומרי הסף, ואותי תפגשו בראשם, נלחם על עצמאות השופטים. לביקורת או אי הסכמה יש מקום חשוב במדינה דמוקרטית, אבל כשהדרך שלוחת רסן, היא בוודאי אינה בונה".
