שבועיים אחרי שמונה ליו"ר כנסת "זמני מאוד", הניח היום (שלישי) יריב לוין מכתב התפטרות מהתפקיד. התחנה הבאה כמעט ודאית - תפקיד שר המשפטים. לוין יצטרך לעבוד בצמוד מול נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ומי שצפוי להיות היורש שלה אם שיטת הסניוריטי לא תשתנה - יצחק עמית. אבל בעבר לוין תקף בחריפות את שופטי העליון, וגם כעת הוא תומך ברפורמה של ממש במערכת המשפט.
ללוין מהליכוד משנה סדורה על השינויים המהפכניים הנדרשים במערכת המשפטית. שניים מהם הוא מתכוון לבצע מיד עם הגיעו למשרד. הראשון הוא שינוי שיטת בחירת השופטים והחלשת השפעת השופטים על הוועדה לבחירת שופטים.
במקביל יפעל לוין לחקיקה מהירה של חוק יסוד: החקיקה, כולל "פסקת התגברות" הנחוצה לדעתו להגבלת התערבות בג״ץ בהליכי החקיקה, כולל צורך באישור בכנסת ברוב של 61 של כל חוק שלא קיבל רוב כזה. חוק יסוד: החקיקה יקבע לראשונה את סמכות בית המשפט העליון לבטל חוקים, אבל לפי אותה הצעה, ביטול חוק ניתן יהיה להיעשות רק ברוב של 12 שופטים מתוך 15, אשר יתכנסו לשם כך בהרכב מורחב.
מלבד שני יעדים קרובים אלה, בשורה של הודעות וריאיונות חלק לוין את רעיונותיו לרפורמה במערכת המשפט. לדעת לוין כדי לבצע שינוי עומק צריך לערוך מהלך משולב של שינוי שיטת המינויים, כולל הורדת גיל הפרישה של השופטים והפרדת הרשויות.
לוין רוצה לשנות את שיטת בחירת נשיא העליון, ולמעשה לבטל את שיטת "הסניוריטי", שלפיה מתמנה לתפקיד השופט עם הוותק הרב ביותר בעליון - ושעבר כינה אותה "שיטה פסולה". הוא תומך בכך שנשיא העליון ייבחר על ידי הכנסת או על ידי הועדה לבחירת שופטים, שבינתיים הרכבה ישונה, לפני אישור מליאת הכנסת.
בנוסף עשוי לוין לפעול להגדלת מספר שופטי העליון ולהוספת שופטים שמרנים, שידללו את האקטיביזם השיפוטי ובעיקר את הדומיננטיות הליברלית של העליון. כמו כן הוא מעוניין "להחזיר למקומו" את עקרון "זכות העמידה", למעשה הזכות לעתור לבג"ץ. למעשה, אדם יוכל לעתור רק אם הוא נפגע ישירות מהחלטה שלטונית, כך שתצומצם דרמטית האפשרות של עתירות מצד עותרים ציבוריים וארגוני החברה האזרחית.
במקביל, צפוי לוין לתמוך ביצירת אמות מידה מוגדרות להתערבות העליון בהחלטות הממשלה והכנסת, כך שתצומצם האפשרות להשתמש בעילות התערבות סובייקטיביות כמו "סבירות", "תום לב" ו"מידתיות". לוין סבור שאין מתפקידו של בית המשפט להחליף את הפוליטיקאים המפעילים את הפקידים, שכן לשופטים אין מומחיות עודפת על מקבלי ההחלטות.
על פי גישת לוין, העליון צריך לעוסק בעיקר בסכסוכים ובערעורים פליליים ואזרחים, ולא להחליף את העם באמצעות נציגיו בכנסת ובממשלה. לוין תומך גם בשקיפות ההליכים משפטיים בעתירות בעניינים ציבוריים, כולל שידור ישיר של דיוני בג״ץ.
4 צפייה בגלריה
לוין על בג"ץ: "שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית". חיות
(צילום: כנס לשכת עורכי הדין)
לצד זאת, שר המשפטים המיועד יתמוך בפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה בין ראש התביעה הכללית לבין היועץ המשפטי לממשלה, ובחוק היועמ"שים של משרדי הממשלה. היועצים המשפטים יהיו משרות אמון שייבחרו על ידי מנכ"ל המשרד בתנאי שיהיו ראויים לכך מקצועית.
ב-2021, בעת שכיהן כיו"ר הכנסת, תקף לוין בחריפות את נשיאת העליון חיות. לאחר ששופטי בג"ץ מתחו בפסיקתם ביקורת על התנהלות הממשלה בכל הנוגע לאי-אישור תקציב המדינה, כתב לוין כי "החלטת בג"ץ להוציא התראת בטלות לחוק יסוד היא החלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת. אנו עדים לאירוע מטורף כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית".
חיות לא שתקה והגיבה לכך, מבלי שהיא מזכירה את לוין בשמו: "קריאות של נבחרי ציבור לא לכבד פסקי דין שאינם לרוחם חותרות תחת עקרון שלטון החוק - ומכאן ועד אנרכיה קצר המרחק".
שנה לפני כן שלח לוין מכתב לחיות לקראת דיון בבג"ץ בעתירות נגד חוק הלאום, והתריע מפני התערבות שיפוטית בחקיקת יסוד. "בית המשפט העליון יונק את סמכותו מכוח הכנסת ולא להיפך", כתב. "כל החלטה שעניינה התערבות בחוקי היסוד, תהא בבחינת החלטה שניתנה בחוסר סמכות ובבחינת ניסיון להשליט את השקפת עולמם של שופטי העליון משל היו שליטי הארץ".
לוין נגד בג"ץ, 2020
(צילום: ירון ברנר, אבי חי)
במאי 2020, עם תחילת תפקידו כיו"ר הכנסת ה-18, אמר לוין בריאיון ל"ידיעות אחרונות" כי "השופטים צריכים לחשב מסלול מחדש. צריך לשים למערכת המשפט גבולות ברורים. אני לא אאפשר את הסגת הגבול של הרשות המחוקקת".
במהלך ריאיון ל-ynet ב-2019 הדגיש לוין, אז שר התיירות, את תמיכתו בשינוי שיטת בחירת השופטים. "לו דעתי היתה נשמעת, צריך היה לסגור את הוועדה הזאת מזמן ולמנות שופטים בדרך אחרת. לעבור למודל שבו יהיה שימוע פומבי בפרלמנט. המינויים ייעשו לעין השמש ובאופן גלוי והשופטים יוצאו מן הועדה לבחירת שופטים. כך זה פועל בכל העולם, כך נכון שזה יפעל גם פה".
ב-2018, ועל רקע פרשת המסרונים בין שופטת לנציג החקירה בתיק 4000 מטעם רשות ניירות ערך, האשים לוין באולפן ynet את חיות בטיוח. "אי אפשר לקבל את מהלך הטיוח הענק שמתרחש כאן מול עינינו. זו לא האשמה, זו המציאות", אמר אז.
ב-2016, בריאיון ל"ידיעות אחרונות", אמר לוין כי "אנחנו חיים במציאות בלתי-נסבלת שבה מיעוט קטן של שופטים, שבוחר את עצמו בחדרי חדרים בשיטה של חבר מביא חבר בהליך שהוא פסול לחלוטין, מנסה לכפות את דעתו, שלא זוכה ברוב בבחירות, לכפות את ערכיו, שאין להם תמיכה ציבורית רחבה, באמצעות הכוח. את הדבר הזה מוכרחים לשנות, זה אנטי-דמוקרטי".
לוין התייחס לנשיאת העליון דאז מרים נאור ז"ל, קודמתה של חיות, ואמר: "הפסיקות שלה מפלות באופן בוטה את ההתיישבות היהודית ויש בהן אקטיביזם שיפוטי מרחיק לכת ופלישה ברגל גסה לתחומי סמכות הכנסת והממשלה. הניסיון להלביש בלבוש משפטי השקפת עולם ולנסות לכפות דרך המערכת השקפות עולם שבתהליך הדמוקרטי לא זוכות לתמיכה ולרוב הוא דבר פסול ואנטי-דמוקרטי".
בתשובה לשאלה מה תהיה התוצאה אם תוצב קלפי בבית המשפט העליון, ענה: "רוב מוחלט לשמאל. ואגב זה לא לדעתי, צריך לקרוא את פסקי הדין ואתה רואה מה רואים השופטים כערכי יסוד ואיזה יחס הם נותנים לעתירה שמוגשת על ידי בדואים או ערבים ביו"ש אל מול היחס שמקבלים מתיישבים ביו"ש".
שנה אחר כך, כשמחה על החלטתה של נאור לא לשלוח נציג לטקס לציון 50 שנה להתיישבות, אמר לאולפן ynet: "זו שערורייה גדולה. אני חושב שזה מוכיח דבר אחד, שהשופטים מביאים לתוך אולם בית המשפט את האג'נדות האישיות שלהם. יש אג'נדות שמאליות לרוב המוחלט של שופטי העליון והדבר בא לידי ביטוי בפסיקות שלהם".
