בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (רביעי) את בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות את עדותו במסגרת משפטו שצפויה להתחיל עוד שלושה שבועות, ב-2 בדצמבר. "לא שוכנענו כי חל שינוי מהותי שעשוי להצדיק את שינוי מועד העדות", ציינו השופטים בהכרעתם. אחרי קבלת ההחלטה עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, נצפה במסדרונות בכנסת.
דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בנושא בקשת ראש הממשלה נתניהו לדחיית עדותו בתיקי האלפים
(צילום: גיל יוחנן )
השופטים אמרו כי בהחלטה שקיבלו ב-9 ביולי, אז דנו בבקשת סנגוריו של נתניהו לדחות את עדותו למרץ 2025, כבר "נתנו את דעתנו לכלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם מצב המלחמה. אף כי במלחמה קרו אירועים אשר חלקם מפורט בבקשה שלפנינו, חלקם היה ידוע בעת מתן ההחלטה".
אחרי בקשתו הקודמת של ראש הממשלה, ציינו השופטים, "ניתן להגנה פרק זמן של חמישה חודשים להיערך. בהחלטתנו הנוכחית הבאנו בחשבון הן את הזמן שניתן בהחלטה האמורה, והן את הזמן שנותר עד לתחילת פרשת ההגנה, כשלושה שבועות, בהם ניתן יהיה להשלים את ההיערכות לתחילת פרשת ההגנה. חזקה על ההגנה ועל נאשם כי יגיעו ערוכים ומוכנים לדיון במועד שנקבע".
לפני קבלת ההחלטה התקיים דיון בדלתיים סגורות, שבו הציגו עורכי דינו של נתניהו לשופטים מידע ממערכת הביטחון. אחרי הדיון, הדגישו השופטים כי "לא הונחה בפנינו בשלב זה תשתית מספקת המאפשרת מתן הוראות מעשיות כלשהן".
"אין משפט שמתנהל בכזו יעילות"
בדיון שקדם להחלטה, עו"ד חדד טען כי צוות ההגנה הגיש את הבקשה ב"סיטואציה של אין ברירה", אך סירב להתחייב שגם אם תאושר הדחייה ראש הממשלה יהיה מוכן להעיד. הוא טען: "אין לנו את המשאבים של המדינה. עשינו מאמצים גדולים, בלילות, בסופי שבוע, בשעות לא שעות, לעשות הכול כולל הכול, במחירים אישיים יוצאי דופן כדי לנסות להגיע לתאריך היעד שנקבע".
כפי שציינה ההגנה בבקשתה, אמר עו"ד חדד כי "מאז ההחלטה האחרונה היו התפתחויות. אני משתף אתכם בהתלבטות שלנו. שאלנו את עצמנו כמה זמן לבקש, פתחנו את לוח השנה - צורכי המדינה עדיפים על הצרכים של בנימין נתניהו ולכן כשיש לטפל בענייני המדינה, אז ענייני המדינה קודמים". הוא ביקר את התנגדות הפרקליטות לבקשה, ואמר כי "אם ראש הממשלה היה מילואימניק הבקשה הייתה מתקבלת. אז אם הוא מנהל את המלחמה כולה ויש שבועות שאי-אפשר להיפגש איתו, אז צריך להתעלם מזה אנחנו לא מבקשים הנחת סלב".
הוא טען כי ההגנה ביקשה את "המינימום שבמינימום. אני לא מבין, יש קודש בתאריך? למה אסור להזיז אותו? התביעה רוצה שראש הממשלה יגיע לא למוכן, לא ילמד את מאות עמודי החומר - גם זה שוויון בפני החוק". השופט משה ברעם שאל את עו"ד חדד מה ישתנה בפברואר, שכן יאפשר לנתניהו להעיד. "לא יודע. אם תפתח עוד מלחמה, אז לעזאזל המלחמה העיקר שיעיד בבית המשפט? מה זה השיבוש הזה? מה דחוף יותר העדות או ניהול המלחמה?", השיב.
למרות שהמשפט החל כבר לפני יותר מארבע שנים, אמר עו"ד חדד: "לא היה משפט שמתנהל ביעילות כמו המשפט הזה. אני מכיר הליכים אחרים, יש דחיות, אינסוף עיכובים, איזה עוד משפט מתנהל שלוש פעמים בשבוע?".
עו"ד יהודית תירוש, התובעת במשפט, הדגישה כי "בית המשפט כבר שקל את השיקול שאנחנו במלחמה וקיבל החלטה. בית המשפט שאל את חברי מה יקרה בעוד 10 שבועות והוא אמר שהוא לא יכול להתחייב מה יהיה. אנחנו לא חושבים שאפשר לתת לנאשם, גם אם הוא ראש ממשלה, להכתיב את לוח הזמנים של המשפט במיוחד כשאנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד עשרה שבועות".
הצהרתו החריפה של נתניהו בתחילת משפטו
(צילום: לע"מ)
סמוך לשעה חצות בלילה שבין ראשון לשני, הגיש לבית המשפט צוות ההגנה של נתניהו את הבקשה לדחות את עדותו בחודשיים וחצי בשל "עומס המלחמה". בבקשתו טען נתניהו כי בשל המלחמה בעזה ובלבנון הוא מצוי בעומס רב ועל כן לא יכול היה להתפנות להיפגש עם סנגוריו ולהתכונן לעדות כנדרש. כאמור, סנגורו ביקש להעביר לידי השופטים מידע ממערכת הביטחון בדיון בדלתיים סגורות בלבד.
הפרקליטות הודיעה אתמול בתגובה לבית המשפט שהיא מתנגדת לבקשת נתניהו, תוך שציינה כי "כל עיכוב נוסף במשפט נוגד באופן חריף את האינטרס הציבורי". בהודעתה פירטה הפרקליטות את הסיבות לסירוב, וכתבה כי "בחלוף כחמש שנים מאז, ולאחר שממילא שמיעת הראיות הוקפאה למשך מספר חודשים לשם הערכות הנאשם לפרשת ההגנה, האינטרס הציבורי בתיק מחייב לסיים את המשפט מהר ככל הניתן".
גורמים בסביבת נתניהו תקפו בתגובה את הפרקליטות, ואמרו ל-ynet: "האינטרס הציבורי הוא שהצדק ייצא לאור, ולא להתקדם בכל מחיר. טענת הפרקליטות שהאינטרס הציבורי הוא לסיים את המשפט במהירות מעלה תהיות - במיוחד כאשר הפרקליטות עצמה עיכבה את ההליך שוב ושוב, מנעה מההגנה חומרים קריטיים וגררה רגליים במשך חודשים".
בשבועיים האחרונים נבדקה האפשרות להעביר את משפטו של ראש הממשלה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם קיים אולם ממוגן המשמש כממ"ד. סיורים נערכו במקום על-ידי אנשי שב"כ כחלק מהיערכות לעדות. הסיבה להיערכויות אלה הייתה ביטחונית, בטענה לאיום כטב"מים על נתניהו והסכנה שבהיותו מצוי במשך זמן רב במקום הידוע מראש.
באופן חריג, 18 בני משפחות של חטופים פנו הבוקר לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקשו להצטרף להתנגדות לדחיית עדותו של נתניהו. "בקשותיו של המבקש לדחיית מועד עדותו בשל כובד המשקל של תפקידו מעידות על כך שאין ולא ראוי היה מלכתחילה, לקבל את הטיעון בדבר יכולתו לתפקד כראש ממשלה לצד תפקודו כנאשם בהליך הפלילי. עצם הגשת בקשת הדחייה שוללת טיעון זה אינהרנטית. תפקודו כראש ממשלה יושפע מהמשפט וישפיע על גורל החטופים", טענו.
בני משפחות החטופים החתומים על הבקשה הם אילה מצגר, שחר מור, עופרי ביבס לוי, בועז אצילי, מרב סבירסקי, יעל אופק, גל גורן, שניר דן, שי מוזס, מעין שרמן, נעם דן, לינור דן, עינב צנגאוקר, נטע הימן מינה, יחיאל יהוד, הדס קלדרון, מורן בן ישי מוזס ואלעד אור. לטענתם, "מבקשת הדחייה ברור כי תפקוד נתניהו כנאשם לכאורה מפריע לתפקודו כראש ממשלה ומשפיע ישירות על קבלת החלטות חורצות גורלות לרבות על קבלת החלטות שתוצאותיהן ניהול מלחמה ממושכת והפקרת החטופים".
עוד כתבו בני המשפחות בבקשה כי "אכן, לכל נאשם מגיע יומו בביהמ"ש, אולם במקרה זה 'יומו' של ראש הממשלה משליך על 'יומם' של 101 חטופים הנמקים בשבי חמאס, על 'יומם' של חיילי צה"ל שנלחמים כבר יותר משנה, ובפועל על 'יומם' של כל אזרחי מדינת ישראל". לדבריהם, "השפעת הארכת המשפט בחודשים נוספים עלולה להיות הרת גורל בעניינם של החטופים. מי שעדיין חי היום והינו בר חילוץ בחיים, עלול למצוא את מותו חס וחלילה עד חודש פברואר".
בניגוד להליכים אזרחיים ומנהליים, במשפט הפלילי לא ניתן לצרף כצד לתיק גורם שאינו חלק מהתביעה או ההגנה בגלל שהם נעדרי זכות עמידה בהליך. מהלך כזה הוא חריג ביותר, אולם רק לאחרונה אפשר בית המשפט השלום בראשון לציון לשמוע את עמדת משפחות החטופים בפרשת הדלפת המסמכים הסודיים מלשכת רה"מ.
פורסם לראשונה: 12:06, 13.11.24
