מערכת החינוך במזרח ירושלים מתמודדת עם אתגרים משמעותיים. כ-148 אלף ילדים בגיל 18-3 חיים באזור, הם שליש מכלל מערכת החינוך בכל ירושלים. כ-106 אלף מתוכם רשומים למוסדות חינוך מוכרים, כ-19 אלף נמצאים במסגרות פרטיות שונות או שנשרו, והשאר - כ-23 אלף - מוגדרים "ילדים נעלמים", כאלה שלא ידועה מסגרת הלימוד שלהם.
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2019 השתמש גם הוא בביטוי זה, ותיאר את התופעה כמחדל חמור. כך נכתב בדו"ח: "במזרח ירושלים ישנם כ-23 אלף ילדים חייבי לימוד בני 18-3, שאינם רשומים ומעולם לא נרשמו בשום מסגרת חינוכית המוכרת לרשויות. לשם השוואה, מספר הילדים שאינם רשומים בשום מסגרת חינוכית מוכרת למדינה, בכל מדינת ישראל, הוא כ-20 אלף". לפי הנתונים העדכניים של העירייה, שנכונים לחודש אוגוסט, נראה כי המצב לא השתנה באופן מהותי מאז 2019.
מתוך כ-42 אלף הילדים שלא נמצאים במוסדות המוכרים היום, 10,400 לומדים במסגרות חינוך פרטיות; 800 במסגרות חינוך של משרד העבודה; 3,000 נושרים; 4,400 ילדים בגיל 4-3 שלפי העירייה "הוריהם מעדיפים שלא לשלוח אותם עדיין למסגרת או שנשלחו למסגרות פרטיות"; ולצד זאת, ישנם כ-23 אלף שמערכת החינוך לא יודעת בוודאות היכן הם נמצאים: לגבי כ-12 אלף מהם, העירייה מעריכה שהם לומדים ברשות הפלסטינית, פנימיות ומקלטים ברחבי הארץ; ובנוגע ל-11 אלף ילדים, מסגרת החינוך שלהם כלל אינה ידועה כלל לעירייה.
ההשלכות לכך עלולות להיות חמורות: ילדים ללא מסגרת חינוכית ברורה, ובמיוחד כאלה שלומדים במסגרות הפלסטיניות, הם בעלי סיכוי גבוה יותר להידרדר לפשע או לבצע מעשי טרור. שיעור הרציחות במזרח ירושלים גבוה ממילא, וגם מספר המחבלים שיוצאים מהאזור נחשב גבוה, רבים מהם נערים.
הגורמים לתופעה רבים, ונובעים בין היתר הן מאופי התושבים במזרח ירושלים - שאינם אזרחים ישראלים ברובם, ורבים מהם מזדהים עם הפלסטינים - והן ממצוקה והזנחה.
כך למשל, לפי דו"ח של עמותת "עיר עמים" ונתונים שנמסרו מעיריית ירושלים, עם פתיחת שנת הלימודים החדשה קיים מחסור של כ-1,900 כיתות לימוד במזרח העיר. בתוספת של כמות הילדים שמסגרתם אינה ידועה כלל (כ-11 אלף), ניתן להגיד כי קיים מחסור של עוד כ-447 כיתות לפי חישוב, כשבכל כיתה ממוצעת ישנם 27 תלמידים. מעבר לכך, ניתן להניח שהכמות הגדולה של הילדים שלומדים מחוץ לירושלים, כגון ברשות הפלסטינית, נובעת בשל אותו מחסור בכיתות. ולהפך – אם יהיו יותר כיתות לימוד במזרח העיר, סביר כי רבים מהילדים לא יפנו אל מוסדות חינוך מרוחקים מביתם ויישארו ללמוד בירושלים.
לפי העירייה, בחמש השנים האחרונות היא בנתה קרוב ל-400 כיתות, והיא מתכננת לבנות 1,124 כיתות נוספות בחמש שנים הבאות. נציין כי כבר בתחילת 2023 בג"ץ חייב את המדינה להגיש תוכנית לטיפול במחסור בכיתות, אך עד היום לא הוגשה תוכנית - והמדינה ביקשה פעם אחר פעם דחיות. כעת הדחייה למימוש פסק הדין נקבעה לדצמבר 2024, והעותרים - ארגון ההורים למערכת החינוך בירושלים - הודיעו שזאת הדחייה האחרונה שיסכימו לה.
מעיריית ירושלים נמסר: "בחמש השנים האחרונות הופנו משאבים ותקציבים אדירים במטרה לסגור את הפער, ועד כה נמסרו קרוב ל-400 כיתות לימוד - קצב מסירה חסר תקדים. בתקופה זו אף בוצעה עבודה לאיתור עבור עתודות קרקעיות לכ-1,600 כיתות לימוד חדשות, וקידום צבר תכנוני של כ-800 כיתות".
לפי העירייה, "בחמש השנים האחרונות הופנו משאבים ותקציבים אדירים במטרה לסגור את הפער, ועד כה נמסרו קרוב ל-400 כיתות לימוד – קצב מסירה חסר תקדים. בתקופה זו אף בוצעה עבודה לאיתור עבור עתודות קרקעיות לכ-1,600 כיתות לימוד חדשות, וקידום צבר תכנוני של כ-800 כיתות".
בעירייה אומרים כי הם רואים "חשיבות רבה בסגירת פערים אלה ובמתן שירותי חינוך ברמה הגבוהה ביותר במזרח ירושלים", וכי "לצד המשמעויות התקציביות של המהלך, ישנם גורמים משמעותיים נוספים המקשים על סגירת הפער, ובהם היעדר הסדר מקרקעין בכל רחבי מזרח העיר, מחסור חמור של קרקעות פנויות, היעדר תשתיות, ובמקרים רבים אף התנגדות של אוכלוסייה מקומית שמובילה לוונדליזם בבינוי.
לצד זאת, בתוכניות החומש הממשלתית שיזמה העירייה, הפרק הגדול ביותר היה ועודנו פרק החינוך. במסגרת זו, הושקעו בחמש השנים האחרונות 445 מיליון שקל. בחומש הקרוב צפוי להיות מושקע סכום כפול, וזאת בתוכניות למצטיינים, מניעת נשירה וטיפול בנושרים, תגבור לימודי עברית ועוד".
