"בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון עולה כי הנכם עומדים בתנאי הסף ויכולים לפתוח בהליכים לאיתור אם נושאת בישראל". במילים הללו התבשרו במכתב שנשלח אליהם ממשרד הבריאות לפני כחודש בני הזוג יגאל יערן (41) ואסף גרינולד (39) מתל אביב, כי יהפכו לאחד מזוגות הגברים הראשונים שיעברו את תהליך הפונדקאות הראשון בישראל, ולא בחו"ל, כפי שכל זוגות הגברים עשו עד כה. "זה אמנם מסמך בירוקרטי", אמר גרינולד, "אבל הוא היה מרגש במיוחד".
יערן וגרינולד הם אחד מזוגות הגברים הראשונים שהחלו את התהליך בישראל, מתוך 13 זוגות שהגישו בקשה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מיולי 2021. בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" הם סיפרו על ההחלטה החלוצית לעבור את התהליך דווקא כאן, אך במקביל הצביעו על הליקויים שעדיין מנציחים את האפליה רבת השנים בין זוגות סטרייטיים לזוגות להט"בים.
"במקור חשבנו על הורות משותפת", סיפר יערן, מנהל בית ספר. "מהר מאוד עברנו להחלטה שזה יהיה בפונדקאות. בתחילה חשבנו לעשות אותה בחו"ל, אבל התלבטנו בינינו מאחר שהיה חשוב לנו ליצור קשר עם הפונדקאית ולהיות מעורבים בתהליך. תהליך פונדקאות בחו"ל הוא מדהים ומסייע להמון זוגות, אבל רצינו להיות יותר קרובים לפונדקאית". גרינולד, ד"ר לכימיה ויזם בתחום הגנטיקה, הוסיף כי "כמו שלזוג הטרוסקסואלי יש תשעה חודשים לגדול במהלך ההיריון ולהבשיל בתהליך הזה אז אנחנו רוצים שגם התהליך שלנו בארץ, יהיה יותר קרוב אלינו פיזית ורגשית. נוכל להיפגש עם הפונדקאית, לשמוע ולהשמיע. זה תהליך שיהיה לנו יותר נכון".
"היינו אופטימיים וזה קורה"
ההחלטה להפוך להורים התבשלה לאט. "זה היה תהליך שהתפתח בקצב שונה", אמר יערן. "כל הורות אלטרנטיבית, בין אם זו הורות יחידנית או של זוג גברים או נשים, באיזשהו מקום יש בה אלמנט של אשרור. אתה מחפש לעצמך את הלגיטימציה להפוך להורה, שאתה נכון ומתאים להיות הורה, והתהליך הוא יותר פנימי".
לאחר ההכרזה ההיסטורית של שר הבריאות ניצן הורוביץ על יישום הפסיקה בינואר השנה ועל פתיחת המסלול לפונדקאות בישראל לזוגות חד-מיניים, החליטו השניים כי בניגוד לחבריהם מהקהילה, שבהיעדר אפשרות אחרת עברו את התהליך בחו"ל, הם יעברו אותו כאן בארץ. "תהליך בארה"ב מחייב העתקה של כל החיים לשם חודש או חודשיים לקראת הלידה", אמר גרינולד. "אתה לבד בארץ זרה ורחוק מהחברים והמשפחה. אנחנו מעדיפים לחוות את הלידה ואת הימים הראשונים שלנו כהורים בארץ עם המשפחה והחברים, ולהתעסק עם בירוקרטיה שאנחנו מכירים. התחלנו להתעניין בפונדקאות בחו"ל אבל די מהר התקבלה פסיקת בג"ץ ואמרנו שנחכה קצת לראות לאן זה מתפתח. לשמחתנו היינו אופטימיים ועכשיו זה באמת קורה".
לאחר שפנו לאשת מקצוע שמלווה את הליך הפונדקאות, נמצאה לאחרונה הפונדקאית הישראלית שהסכימה לשאת את העובר של השניים: אישה ממשפחה מסורתית, שומרת שבת וכשרות. לפני כחודש, כאמור, קיבלו את הבשורה כי הם זכאים לעבור את התהליך כאן, וכעת נמשך תהליך האישור של הפונדקאית. "חשבנו שייקח לוועדה זמן רב להשיב לנו, אבל קיבלנו תשובה תוך שבוע וחצי", אמר גרינולד, ויערן הוסיף: "זו בהחלט הזדמנות להודות להורוביץ. העובדה שהוא נמצא שם כמי ששייך ותומך בקהילה בהחלט זירזה וקידמה את הבירוקרטיה, וזה לגמרי לזכותו".
ואולם, לא הכול בתהליך הקשה והמורכב הזה עובר באופן חלק, והשניים כבר נתקלו בלא מעט בעיות שזוגות הטרוסקסואלים כלל לא נדרשים להן. "כדי לייצר את העוברים אנחנו זקוקים לביציות ולהפרות אותן כאן, וכדי להבין איך ודרך מי לעשות את התהליך הזה שוחחנו עם מספר רב של רופאים, בתי חולים ומכונים - והם פשוט לא ערוכים לזה", אמר גרינולד. "ברוב המקרים, לזוג סטרייטים שהולך לפונדקאות יש את הביצית של האישה ולכן אין להם את ההתמודדות שלנו. במקרים שבהם האישה הייתה צריכה תרומת ביצית היא הייתה בתיווך רופא הפוריות מתקשרת עם סוכנות ביציות בחו"ל, וכך ההפרייה הייתה נעשית בחו"ל ואת העוברים היו שולחים לארץ.
"ברגע שאנחנו כגייז נכנסנו לתמונה, מסתבר שמבחינת בתי החולים זה לא הליך של העתק-הדבק", הוא הוסיף. "הם לא הרחיבו את ההליך בדומה לוועדה של משרד הבריאות. חלקם בפירוש אמרו לנו שאין לנו אפשרות לעשות את זה ויש כאלו שאומרים לנו שזה בבדיקה". לדברי יערן, "על הנייר יש שוויון זכויות לגייז אך בפועל בהתנהלות שלנו מול בתי החולים, כדי ליצור את העובר יש עדיין אפליה וחוסר בהירות. משרד הבריאות צריך לנער את בתי החולים כי יש תחושה של סחבת מצד המרפאות".
בנוסף, נראה כי גם קופות החולים לא ערוכות למתן טופסי 17, שמבטיחים חלק ניכר ממימון התהליך, לזוגות גברים. "זוגות סטרייטים מוציאים די בקלות טופס 17 וקופות החולים עוד לא גיבשו נוהל ולא אמרו להן לגבש נוהל", אמר גרינולד. "הקופות לא נותנות את הטופס בצורה חלקה. יש כאלו שנותנות בקלות ואחרות לא נותנות".
"חיבור אינטימי בזכות השפה"
בישראל הסכום הקבוע שמועבר לפונדקאית על פי חוק הוא 165 אלף שקלים, ולצד הסכום הזה ניתנות לה גם תוספות שונות שעשויות להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים נוספים. אם הכול יפעל לפי התוכנית וללא עיכובים מיוחדים - השניים יהפכו להורים בעוד כשנה וחצי. לדבריו של גרינולד, "החברים והמשפחה הגיבו בשמחה ובהתרגשות. זה מספק לנו תחושה של ביטחון. נכון שאנחנו עושים משהו חדש אבל אנחנו גרים פה. זו הארץ שלנו ואנחנו שמחים שאנחנו יכולים לעשות את זה פה ולא בקצה השני של העולם". יערן הוסיף כי "יש כאלו שהביעו סקפטיות כי זה באמת משהו ראשוני וחלוצי אבל זו תחושה שאתה אזרח שווה במדינה, במקום שבו אתה משלם מסים ומתגייס לצבא".
הליך הפונדקאות גורר אחריו דיון ציבורי משמעותי באשר לשאלת הניצול של הנשים הפונדקאיות ושל גופן. עמדתו של יערן לגבי העניין ברורה. "בזכות העובדה שאנחנו מכירים את הפונדקאית, נפגשנו איתה ונהיה איתה בקשר, חשוב לנו לוודא שלא יהיה שום ניצול בתהליך", הוא אמר. "יש חיבור שהוא אינטימי יותר בגלל השפה, והתחושה שאין ניצול היא סובייקטיבית אבל לא היינו עושים את זה אם היינו מרגישים אחרת. יש רגולציה בארץ שמפקחת על העניין הזה והיא מאוד קפדנית. הוועדה בארץ היא לא חותמת גומי ובארץ אין ניצול של פונדקאיות. אני יכול לומר את זה בוודאות".
לאחרונה נערך בתל אביב כנס הפונדקאות השנתי של ארגון Men Having Babies, שלראשונה הציג מידע גם על האפשרות לפונדקאות בישראל. במסגרת הכנס הושקה, בשיתוף עמותת אושרי, תוכנית סיוע פיננסית ייחודית לקהילה הגאה בישראל. רן פול-דיין, מייסד ומנכ"ל הארגון: "גם לאחר פרסום חוזר המנכ"ל בנושא הפונדקאות בארץ, עדיין קיימים חסמים בפני זוגות גברים וגברים יחידניים המבקשים להקים משפחה. אנחנו נמשיך לסייע לקידום והנגשת אופציות אתיות להורות דרך פונדקאות בארץ וברחבי העולם, באמצעות הדרכה, קידום ציבורי וחקיקתי, ומתן סיוע פיננסי להורים מיועדים".