אין קו ישיר המחבר בין האישה הצעירה השורפת את החיג'אב שלה בכיכר המרכזית בטהרן לבין האמא שקורעת לגזרים את צו הגיוס למלחמה מגלומנית ששלח ולדימיר פוטין לבנה, לבין האישה עם כובע ורוד דמוי איבר מין נשי המפגינה מול בית המשפט העליון בוושינגטון במחאה על שניטלה ממנה הזכות על גופה ובהוראת חוק נגזר עליה לא לבצע הפלה גם אם ההיריון הוא כתוצאה מאונס או גילוי עריות.
לא רק אוקיינוסים מפרידים בין הנשים בשלושת מוקדי הזעם הללו על פני הגלובוס. הן באות מתרבויות שונות ומנופים פוליטיים אחרים. אלא שכחוט השני עובר ביניהן הזעם על כך שחירותן נלקחה מהן, הזכות שלהן לאושר נגזלה, הרחם שלהן נעשק בברוטליות והגוף שלהן, או של בן משפחתן, הפך למטבע של כוח ושליטה בידי שליטים עריצים - גברים, הרוצים לראות אותן שטוחות מתחת למגף המסומר שלהם, כנועות וצייתניות.
הן לא יצאו להפגין נגד יוקר המחיה או היעדר ביטחון לאומי. הן זועקות בדם ליבן, נעמדות בראש זקוף, בהתרסה, מול רובים שלופים, או רצות בין מטחי יריות, נאזקות ומושלכות למרתפי העינויים וממשיכות ללא רתע, כי הפעם הפגיעה בהן היא לא רק ריסוק זכויות האדם אלא שיבוש מהותן וקולן כנשים ואימהות החפצות בחיים נטולי כבלים. הן באות לקרוע את השרשראות. שיער ראשן הוא שלהן, וכך גם גופן, והבנים שלהן הם לא בשר תותחים המשוגר מלוע אכזרי בקרמלין. זהו זמן הנשים, והן זועקות בפרסית, רוסית ואנגלית ודורשות חופש.
מהסא אמיני בת ה-22 היא הצעירה שמותה הצית את ניסיון ההפיכה העכשווי באיראן. היא נעצרה כי כמה קווצות משיערה בצבצו מתוך החיג'אב. לטענת משפחתה היא מתה בכלא לאחר שעברה עיניים קשים. בעקבות הפשע הזה יצאו אלפי נשים לרחובות ברחבי איראן. הן הסירו את החיג'אב, גזזו את מחלפות שערן והתגרו במשטרת המוסר של כוחות המהפכה, בתעוזה השמורה לאלו שכבר אין להם מה להפסיד.
(צילום: שמוליק דודפור)
החיג'אב הכפוי הוא לא רק כיסוי ראש, הוא סמל: הן קורעות אותו כי מאסו בחיים הכפופים לגחמותיו של הגבר, חיים שבהם יכולים לחתן אותן נגד רצונן בגיל 8, לשלוח אותן לשבת בקצה האחורי של האוטובוס, לדרוש חתימת אישור מהאבא או מהבעל כדי שיוכלו לצאת ללימודים או לעבודה.
מרומא, פריז, ניו יורק, לונדון וסיאול הצטרפו נשים למחאה ויצאו להפגנות תמיכה באיראניות. נשות העולם התאחדו בראש חשוף חמושות במספריים. סביר שמשמרות המהפכה יצליחו לדכא את גל ההפגנות באיראן, שכן הם מקבלים הרבה כסף מהאייתוללות כדי לשמור אמונים למשטר העריץ. אבל החריץ נפתח.
אורלי אזולאיבארה"ב יש סימנים בשטח שהצבעת הנשים בבחירות האמצע בחודש הבא יכולה להביא למהפך: עד לפני כמה חודשים שיקפו הסקרים שהרפובליקנים יזכו ברוב בסנאט. אבל נראה כי ההחלטה של העליון הייתה בבחינת צעד אחד חשוך מדי: בימים אלו חל גידול משמעותי בנרשמים להצבעה, או יותר נכון לכתוב - נרשמות, שכן הרוב בהם הוא נשים שלא יכלו לשאת את השיבה לימים אפלים של מניעת הפלות. הסקרים נותנים לדמוקרטים סיכוי משמעותי להחזיק ברוב בסנאט.
נוצרה הזדמנות נדירה של סולידריות נשית בין וושינגטון, טהרן ומוסקבה. גם אם הגל הנוכחי לא יביא את המהפכה, הוא מציף את הנשים בגבורה מעוררת השראה והערצה, למרחק נגיעה ממנה.
- אורלי אזולאי היא עיתונאית, מחברת הספר "הקרב על אמריקה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
