הממשלה קיבלה אתמול (א') שתי החלטות משמעותיות מאוד, בעלות השלכות כלכליות ומשפטיות, שאין ביניהן כל קשר, אך הן נכרכו יחדיו מטעמים פוליטיים. הראשונה עוסקת במיסוד "הגדלות הרמטכ"ל" (או "תוספת הרמטכ"ל") בפנסיות של אנשי צבא הקבע. השנייה - הורדת גיל הפטור משירות בצה"ל עבור צעירים בחברה החרדית לגיל 21 במטרה לעודד את השתלבותם בשוק התעסוקה.
סוגיית הגדלת הפנסיות של אנשי הקבע תלויה ועומדת בפני בג"ץ, וגיל הפטור משירות הוא חלק בלתי נפרד מסוגית גיוס בני ישיבות, ומחוק הגיוס שיש לחוקק מחדש בעקבות פסילת ההסדר החוקי הקודם על ידי בג"ץ. לפיכך, החלטות הממשלה המשמעותיות מהיום הן רק תחנה ראשונה, ההמשך יהיה בכנסת - וההחלטה הסופית בדבר חוקיות וחוקתיות ההחלטות תוכרע בבית המשפט העליון.
2 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל כוכבי ושר הביטחון גנץ. נאבקו בישיבת הממשלה לאשר את ההסדר
(צילום ארכיון: אלעד מלכה)
נושא "הגדלות הרמטכ"ל" עלה לדיון ציבורי ומשפטי בשנת 2016 בעקבות דו"ח מבקר המדינה בנושא הסדרי הפנסיה במדינה. נמצא כי בצה"ל השתרשה נורמה ולפיה הרמטכ"לים אישרו לפורשי הקבע הגדלה של אחוזי הפנסיה. שיעור ההגדלה הממוצע עמד על כ-8.8%, ובסך הכול לפי ההערכה - כ-1.1 מיליארד שקל בשנה מתקציב הביטחון.
בעקבות דו"ח מבקר המדינה ופניות של התנועה לאיכות השלטון התבררה עובדה מדהימה – משרד האוצר סבור כי לרמטכ"ל אין כלל סמכות בדין להגדיל את הפנסיות. עמדת משרד האוצר הייתה כי החלטת הממשלה מ-1961 שהסמיכה את הרמטכ"ל לקבוע כללים להגדלת הפנסיות, קבעה כי ניתן להגדיל קצבה של "חייל פלוני" במקרה פרטני בתנאי "שקיימות נסיבות כלכליות או אחרות המצדיקות זאת". בפועל צה"ל לא בחן כל מקרה לגופו, פירש על דעת עצמו בהרחבה את החלטת הממשלה, והעניק הגדלה גורפת לכל הפורשים. על כן, לכאורה כל ההגדלות נעשו בניגוד לדין, ועל אנשי הקבע להשיב את הכסף העודף שקיבלו.
תפוח האדמה הלוהט והקרב היצרי בין צה"ל לאוצר התגלגל לבג"ץ עקב עתירת עמותת צדק פיננסי. משרד המשפטים נדרש לסוגיה, ולאחר דיונים רבים תמך בעמדת האוצר.
לפני כמה חודשים הוציאו שופטי בג"ץ צו-על תנאי שלפיו על המדינה להסביר מדוע תפעל להפסקת תשלומי התוספת של "הגדלות הרמטכ"ל", הן לגמלאי צה"ל שכבר פרשו והן לעתידים לפרוש; ומדוע לא תורה המדינה על השבה של כל התוספות שניתנו במשך שבע השנים שקדמו להגשת העתירה.
בכך שופטי בג"ץ סימנו לצה"ל ולמערכת הפוליטית את הכיוון – ככל שהממשלה והכנסת לא ימצאו במהירות פתרון משפטי לתסבוכת, ויעבירו חקיקה סדורה בנושא, הם צפויים לפסוק על ביטול כליל של מנגנון "הגדלת הרמטכ"ל" בשל אי-חוקיותו.
זה הרקע להחלטת הממשלה מאתמול, שאימצה למעשה באופן סדור את מנגנון הגדלת הרמטכ"ל, וכעת הקרב הפוליטי צפוי לעבור לכנסת (נזכיר כי בממשלה הצביעו שבעה שרים נגד ההחלטה, ובכנסת לקואליציה רוב דחוק). בכל מקרה הנושא ישוב לשולחנם של שופטי בג"ץ על-מנת לקבוע אם ההסדר החדש שנקבע חוקי, ובעיקר מה יעלה בגורל הכספים ששולמו בעבר.
ההחלטה השנייה של הממשלה מאתמול, אף היא כרוכה בקשר הדוק לסוגיה העולה השכם וערב בבג"ץ – חוק גיוס בני הישיבות. חוק שירות הביטחון קובע כלל ולפיו כל אזרח או תושב מגיל 18 ועד גיל 40 חייב בשירות צבאי. מי שלא עשה שירות צבאי עד גיל 40, מסיבות כאלה ואחרות, יהיה פטור משירות. ביחס לאוכלוסייה החרדית נקבע מנגנון פטור שונה מחמת גיל, והם פטורים מגיוס כבר בגיל 24. כלומר מי שלא עשה שירות עד גיל 24 יהיה פטור באופן מלא משירות צבאי.
כידוע, מאז קום המדינה, בהסדרים חוקיים שונים עוגן הסדר ייחודי לדחיית שירות לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם". הדחייה מהשירות ניתנת כל עוד תלמיד הישיבה לומד בישיבה ולא עובד. במציאות זו יש לתלמיד הישיבה תמריץ להמשיך וללמוד עד הגיעו לגיל הפטור. ואולם, ככל שגיל הפטור מבוגר יותר, כך מתקשה תלמיד הישיבה לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק העבודה. בפועל, בהסדר הקיים עשרות אלפים "תקועים" בישיבות וממתינים לגיל הפטור, ומציאות זו מקשה על יציאתם לשוק התעסוקה.
החלטת הממשלה על הורדת גיל הפטור ל-21 - לשנתיים, ובהמשך שוב לגיל 23 (אך עם אפשרות לצאת לעבוד בלי להתגייס בגיל 21) - תגדיל באופן ממשי את פוטנציאל ההשתלבות של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה, ואולם ייתכן שהורדת הגיל תוריד גם את פוטנציאל השירות בקרב הצעירים החרדים.
ההחלטה מעוררת כמובן שוב את שאלת השוויון בנטל השירות הצבאי. במובן מסוים הממשלה אתמול אותתה שהכלכלה ושילוב החרדים בשוק תעסוקה חשובים יותר מאשר השירות הצבאי.
יחד עם הפנסיות, הממשלה ניסתה לנטרל את הבעיות בסוגיות הנפיצות, ולמצוא פתרונות מעשיים ומשפטיים למציאות שהתהוותה משך שנים ארוכות. ואולם, ההחלטות אתמול אינן המילה האחרונה, ובטוח שבמוקדם או במאוחר יגיעו להכרעת בג"ץ.
ד"ר מתן גוטמןשלומי יוסףהכותב הוא דוקטור למשפטים, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן - הבינתחומי הרצליה.
פורסם לראשונה: 23:17, 22.08.21
