כחלק מהיערכות ל"יום שאחרי" המלחמה ברצועת עזה, ארצות-הברית חותרת לגבש הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ולכרוך בו מעורבות סעודית בזירה הפלסטינית, ובכלל זאת ברצועת עזה. גם בישראל ישנה ציפיה שמדינות ערב המתונות - שם קוד בעיקר לאיחוד האמירויות ולערב הסעודית - יהיו מעורובת יותר בנעשה ברצועה, ואף יממנו ויובילו את שיקומה.
החייאת תהליך הנורמליזציה היא אינטרס ישראלי מובהק, גם לימין וגם לשמאל, החלוקים בשאלת המחיר המדיני שעל ישראל לשלם בתמורה. תג המחיר בעבור נורמליזציה אפשרית עם ערב הסעודית גבוה מזה שנדרשנו לשלם לפני המלחמה, בעיקר בשל התחזקות הסנטימנט האנטי-ישראלי במזרח התיכון, ובהתאם, הגברת רגישות המשטרים ליחסים עם ישראל כעת.
המניעים מאחורי מעורבות אפשרית של מדינות המפרץ העשירות בעזה קשורים לגזרים אמריקאים שיטיבו עם יציבותן וביטחונן, שיפור הדימוי שלהן וחיזוק מעמדן האזורי והבינלאומי, ולא פחות חשוב - גריפת רווחים כלכליים. את כל אלה הן יכולות להשיג באמצעות השתתפות בתהליך ההומניטרי כעת, ולאחר מכן ובהדרגה, בבנייה מחדש של חלקים גדולים ברצועה, בדמותן.
הסכמה סעודית לנורמליזציה עם ישראל תלויה הן ב"תשלום" ישראלי והן "בתשלום" אמריקאי והיא כעת "על הנייר" לאור הנסיבות והאילוצים. כאן נכנסת איחוד האמירויות, שציננה את יחסיה עם ישראל אך נותרה מחוייבת להסכם הנורמליזציה הקיים בין המדינות.
איחוד האמירויות היא כבר כעת השחקן הערבי הפרו-אקטיבי ביותר בכל האמור לסיוע ההומניטרי בדרום הרצועה ובצפונה. היא הקימה מתקני התפלה, היא שולחת סיוע דרך מצרים, מצניחה מזון ותרופות, הקימה בתי חולים זמניים וכעת היא שותפה מרכזית במימון ובתפעול המסדרון הימי מקפריסין לצפון הרצועה. פעילותה ההומניטרית הנרחבת לצד שמירה על מסגרת היחסים עם ישראל מצביעה על נכונותה למלא חלק מרכזי ב"יום שאחרי" ברצועת עזה.
בראיית האמירותים פעילות למען תושבי הרצועה עשויה להיטיב עמם בדעת הקהל הערבית, לאור דבקותם ביחסים עם ישראל, למרות ההרס הנרחב ברצועה. לאמירותים יש בעיה קשה בדעת הקהל הפלסטינית, ומידת התמיכה בהם בציבור הפלסטיני היא הנמוכה ביותר, שניה רק לערב הסעודית. זו אחת הסיבות שכמו במקרה הסעודי, גם המחיר המדיני של איחוד האמירויות עלה בעקבות המלחמה, ובכיריה קושרים כעת במפורש בין שיקום הרצועה לקביעת יעדים ולוחות זמנים ברורים על-ידי ישראל לקמת מדינה פלסטינית.
איחוד האמירויות רוצה, כמו ישראל, במיטוט שלטון חמאס, בפגיעה באידיאולוגיה של האחים המוסלמים ובהחלשת הציר האיראני וגם – בקידום רפורמה הכרחית ברשות הפלסטינית, אותה הם יכולים לסייע לנו לקדם
אולם, למרות הגברת העיסוק בסוגיה הפלסטינית, היא אינה תנאי בעבור האמירויות ליחסים עם ישראל ולמעורבות בעזה כמו במקרה הסעודי. איחוד האמירויות רוצה, כמו ישראל, במיטוט שלטון חמאס, בפגיעה באידיאולוגיה של האחים המוסלמים ובהחלשת הציר האיראני וגם – בקידום רפורמה הכרחית ברשות הפלסטינית, אותה הם יכולים לסייע לנו לקדם.
מתן דריסת רגל לאמירותים בעזה גם תחזק ותבצר את היחסים עמם. לישראל עניין לראות את האמירותים נכנסים לנעלי הקטרים, ובשטחים בהם שליטת חמאס התרופפה ברצועת עזה, לקדם פעילות אמירותית - לא "ביום שאחרי", כפי שמבטיח, אולי, המתווה הסעודי, אלא כבר היום.
ד"ר יואל גוז'נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל-אביב, ולשעבר בכיר במל"ל
פורסם לראשונה: 14:18, 19.03.24
