לאורך השנים, מוסדות החינוך במזרח ירושלים סבלו ממחסור עצום ועקבי של כיתות לימוד. לנוכח מחסור זה, ב-2001 בית המשפט העליון קבע כי הרשויות בישראל מפרות את חובתן החוקתית לחינוך, שכן המחסור בכיתות תרם לאחוזי נשירה גבוהים, עד כדי כך שכמעט שליש מילדי מזרח ירושלים נוטים להיעלם לחלוטין ממעקב גורמי החינוך. עם זאת, למרות קביעת בית המשפט לפני יותר משני עשורים, המחסור בכיתות רק הוסיף והתעצם.
לקראת פתיחת שנת הלימודים דוח החינוך של עמותת "עיר עמים" בירושלים, שהגיע לידי ynet, מצייר תמונה עגומה בכל הנוגע לילדים ולנוער ממזרח העיר. על פי נתונים שסיפקה עיריית ירושלים לבקשת העמותה בהתאם לחוק חופש המידע, לא ידוע אם 40,963 ילדים ממזרח העיר בגיל חינוך חובה נמצאים במסגרת חינוכית כלשהי. אלו מהווים כ-29% מ-143,221 ילדי מזרח ירושלים הזכאים לחינוך, וכרבע מהם (12,097) הם בגילי שלוש עד שש.
עד לפני כשלוש שנים, נתוני העירייה כללו את מספר התלמידים הלומדים בחינוך פרטי, בהם במוסדות החינוך של הווקף ואונר"א. כיום, מנהלת חינוך ירושלים (מנח"י) מעריכים כי בשנה האחרונה למדו במוסדות הפרטיים כ-15 אלף ילדים. עמותת עיר עמים ציינה בדוח כי מגמת הגידול במספר "הילדים הנעלמים" מדאיגה מאוד: "בכך מוסיפה מחלקת החינוך של עיריית ירושלים ומפרה את חובתה לעקוב אחר כל תלמידי חינוך החובה".
עוד נכתב בדוח כי בשנה האחרונה נשרו ממסגרות החינוך במזרח ירושלים 1,657 בנים, המהווים 4% מהתלמידים בכיתות א' עד יא', ו-1,025 בנות, המהוות 3% מהתלמידות באותן כיתות. העמותה הדגישה כי "בחלוקה גסה, מספר הנושרים מתגבש לכמעט 100 כיתות מלאות שנשרו מהלימודים". עוד צויין כי חלה עלייה בכמות הבנים שנשרו, בהשוואה לשנה שעברה, אז נשרו מהלימודים 1,405 בנים ו-1,154 בנות. עיר עמים כתבו כי "הנשירה מתווספת למחסור החמור בכיתות, שגדל ל-3,517 כיתות חסרות".
על פי בדיקה שביצעה האגודה לזכויות האזרח בין החודשים מרץ ליולי בשנה האחרונה, עשרות מוסדות חינוך ב-12 שכונות במזרח ירושלים מתאפיינים בסביבה לא בטוחה. כך, ברוב בתי הספר שנבדקו לא מוצב תמרור המגביל את מהירות התנועה ל-30 קמ"ש, תמרור הולכי רגל (ילדים חוצים), לא הותקנו פסי האטה ולא שורטטו מעברי חציה. בנוסף, רק במעט ממוסדות החינוך שנבדקו הוסדר אזור להעלאת והורדת תלמידים מהסעות ומרכב פרטי, והותקן מעקה בטיחות החוצץ בין בית הספר לדרך, במטרה לבלום התפרצות תלמידים לכביש בסיום יום הלימודים.
על רקע זה, ועד ההורים של תלמידי מזרח ירושלים והאגודה לזכויות האזרח עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בדרישה לחייב את העירייה לפעול לתיקון הליקויים עוד לפני פתיחת שנת הלימודים. העתירה הוגשה לאחר שפניות חוזרות האגודה וההורים לעירייה ולמנהל החינוך שבה לא נענו כלל.
מנהלת המחלקה לפיתוח מדיניות בעמותת עיר עמים, עורכת הדין אשרת מימון, אמרה: "טוב היה לו ממשלת ישראל ועיריית ירושלים היו משקיעות מאמצים לפתרון סוגיות החינוך הקשות במזרח ירושלים, עם המחסור העצום בכיתות, שיעורי 'הילדים הנעלמים' והנשירה השערורייתיים". מימון הוסיפה: "מאמצי העירייה והממשלה עד כה נשאו פרי דל בשל היותם מוטים משיקולים זרים. בין היתר, הן מתכחשות לזהותם הקולקטיבית של הילדים הפלסטינים במזרח ירושלים, ששום תוכנית חינוכית אחרת לא תעקור אותם ממנה".
בתגובתה לדוח, עיריית ירושלים מסרה כי חלק גדול מילדי מזרח ירושלים מצטרפים למערכת החינוך בגילאים מאוחרים יחסית, וכ-10 אלף תלמידים נמצאים בגילי גן. "עיריית ירושלים הקימה בשלוש השנים האחרונות עשרות גנים ומעונות במטרה לעודד אימהות לשלוח את ילדיהם לגנים ולהשתלב בשוק העבודה", מסרו.
עוד נמסר מהעירייה: "ידוע לנו מנתונים שעלו בדיונים משפטיים וכן מנתונים שנאספו בידי גורמי מקצוע, שכ-17 אלף תלמידים לומדים במסגרות שאינן מוכרות על ידי המדינה - והן אינן מכירות בה. בנוסף, ישנם ילדים בעלי תושבות ירושלמית שגרים מעבר לגדר, ולומדים במוסדות חינוך בשטחי הרשות הפלסטינית.
"הילדים הנותרים נמצאים בתהליכים שונים של נשירה ממערכת החינוך. בארבע שנים האחרונות מינהל חינוך ירושלים פועל ללא לאות במגוון רחב של תכניות במוסדות החינוך, על מנת לצמצם את תהליך הנשירה ולשמור על התלמידים בתוך בתי הספר".
