3 צפייה בגלריה
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והיועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט
(צילום: יאיר שגיא, דויד ווייל, לע"מ)
על רקע דרישת הליכוד במשא ומתן הקואליציוני לאפשר מינוי של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה כמשרת אמון של השרים, גורמים במערכת המשפטית מזהירים כי הצעד "יהרוס את הממלכתיות, את שלטון החוק ואת אמון הציבור במערכת הממשלתית". עוד אמרו הגורמים כי אם הדרישה תתממש, היא תגרור "שחיתות ופוליטיזציה בהחלטות הפקידות הממשלתית".
איילת שקד כבר יזמה בעת כהונתה כשרת המשפטים חוק שבמסגרתו היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה ייבחרו באמצעות ועדת איתור - דבר שיגרום לכך שהשרים ימנו למעשה יועצים משפטיים במשרת אמון.
ההצעה שאותה ניסתה לקדם שקד נתקלה גם אז בהתנגדות חריפה במערכת המשפטית. היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנלדבליט אמר כי "משילות אינה שקולה להפעלת סמכות ללא גבולות. משילות היא הגשמת מטרות הדרג המדיני בגבולות החוק . לכן ייעוץ משפטי עצמאי ואפקטיבי מקדם את המשילות ולא בולם אותה".
הצעת החוק הממשלתית ביוזמת שקד עברה בקריאה ראשונה ב-2018, אך כשהגיעה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, יועצים משפטיים לשעבר הגיעו לחזק את עמדתו של מנדלבליט בדיון. בפתח הדיון, אמר היועמ"ש לשעבר יצחק זמיר: "כמי שבקיא בנושא, אני מפציר בכם בכל לשון של בקשה, למען מדינת ישראל כמדינת חוק - אל תקדמו את ההצעה הזו. לא מתקבל על הדעת שהמבוקר ימנה את המבקר". זמיר טען כי "ההצעה הזו יותר קשה ויותר מסוכנת מפסגת ההתגברות". לבסוף, קידום החוק הוקפא בזמנו עקב היציאה לבחירות לכנסת ה-21.
דיון בחוק היועמ"שים בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת
בשנה שעברה, מנדלבליט נשא נאום בכנס באוניברסיטת חיפה ובו חזר על דבריו ואף הביע ביקורת חריפה יותר נגד החוק. לדבריו, הצורך במשילות "מצריך כביכול מהלכים שונים שתכליתם החלשת מעמדו וסמכויותיו של הייעוץ המשפטי לממשלה, וקידום הרעיון לפיו מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אינו צריך להיות בעל שיקול דעת מקצועי עצמאי". עוד הוסיף מנדלבליט כי "לפי קו מחשבה זה, הייעוץ המשפטי צריך אך ורק לסייע לדרג הנבחר בקידום מדיניותו, ולהשיל מעצמו את התפקיד של שומר סף. גישה זו מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית".
יוזמה אחרת לשינויים במערכת המשפט עלתה מכיוונו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, ולפיה תבוטל עילת הסבירות כאחת מאמות המידה שדרכן בוחן בג"ץ החלטות של הממשלה ושל רשויות המדינה. היוזמה כונתה על ידי גורמים משפטיים בכירים "מדאיגה ביותר". ההערכה היא שדרעי מבקש לבטל את עילה זו כדי שאם הממשלה והכנסת יאשרו את מינויו לשר באמצעות "חוק דרעי", לא תהיה אפשרות לפסילת המינוי בבג"ץ בטיעון שהמינוי אינו סביר באורח קיצוני. בשנת 1993 פסל בג"ץ את מינוי דרעי כיוון שהושלמה נגדו טיוטת כתב אישום בעבירות שוחד, בטענה שהמשך כהונתו נגוע בחוסר סבירות קיצוני.
3 צפייה בגלריה
דרעי במליאת הכנסת. ההערכה: רוצה לבטל את עילת הסבירות כדי שבג"ץ לא יוכל לפסול את מינויו כשר
(צילום: AP)
כמובן, גולת הכותרת המשפטית של דרישות השותפים בקואליציה המתגבשת היא פסקת ההתגברות - חוק עוקף בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת. ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי כינה בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" את פסקת ההתגברות "פסקת ההתרסקות", ואמר כי "ההתעסקות בה היא מפלט של הפוליטיקאים מלהתמודד עם הבעיות האמיתיות והמהותיות במדינת ישראל כמו יוקר המחיה, ביטחון אישי, דיור, חינוך תחבורה ועוד".
