ממשלת גרמניה דוחה בקשות ישראליות לרכישת כלי נשק שונים, אבל מאשרת מכירה של מערכות נשק כבד לקטאר, שאף מממנת את חמאס. כך דיווח הערב (ראשון) ה"בילד" הגרמני. מהכתבה עולה כי גרמניה מפעילה "אמברגו שקט" על ישראל. בשנה שעברה ביקשה הממשלה לרכוש אלפי פגזים עבור טנקים, לצד בקשות לחימושים נוספים - אבל ברלין עוד לא קיבלה החלטה לגבי המכירה.
מנגד, לפי ה"בילד", במחצית הראשונה של 2024 אישרה ממשלת גרמניה מכירת נשק בשווי של קצת יותר מ-100 מיליון אירו לקטאר. "למדינה היהודית, הנלחמת כיום בכמה חזיתות נגד ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה, חשובה במיוחד רכישת ציוד צבאי מסוים מחו"ל", נכתב ב"בילד".
גורמים המעורים בנושא אמרו כי כמעט כל הבקשות של ישראל מאז פרוץ המלחמה לרכישת נשק מגרמניה מעוכבות - ורק קומץ בקשות אושר. לא התקבלה אומנם החלטה לא למכור לישראל, אך הבקשות מיובשות זמן רב - מה שמריח כמו אמברגו נשק דה-פקטו. העיכוב הזה מגיע על רקע ויכוחים פנימיים בתוך גרמניה בין לשכת הקנצלר והמועצה לביטחון לאומי שתומכים במכירת נשק לישראל - לבין משרד החוץ הגרמני שמתנגד.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי גרמניה תומכת בישראל בארגונים בינלאומיים וסיכלה לא מעט יוזמות נגד ישראל. ואולם, בכל מה שנוגע למכירות נשק עמדתה מורכבת וממשלת גרמניה לא נחשבת למקשה אחת. ההתבטאויות של מנהיגי גרמניה אמפטיות מאוד מאז פרוץ המלחמה - והם בהחלט אומרים את הדברים הנכונים, והביעו הזדהות עם ישראל גם בהתבטאויות וגם בביקורים.
קנצלר גרמניה שולץ עם נתניהו, בביקור בישראל במרץ
(צילום: איתי בית-און, לע"מ)
אתר "שומרים" והמגזין האוסטרי Profil דיווחו כי מאז חודש מרץ לא אישרה גרמניה אף בקשה לייצוא נשק לישראל, וזאת בהשוואה ל-20 מיליון אירו בשנה שעברה. מאז ראשית השנה, היקף ייצוא הנשק ההתקפי (להבדיל מציוד ביטחוני המיועד להגנה כמו קסדות או אפודים) צנח מכ-20 מיליון אירו ב-2023 לכ-32 אלף אירו בלבד מאז תחילת השנה הנוכחית.
גם בכל הנוגע לייצוא של ציוד ביטחוני הגנתי נרשמה השנה צניחה דרמטית. ב-2023 עמד היקף הייצוא הזה על יותר מ-300 מיליון אירו, בעוד ב-2024 הוא צנח ל-14 מיליון בלבד. 2023 הייתה בשל המלחמה שנה יוצאת דופן בהיקף הייצוא הביטחוני מגרמניה לישראל, אולם גם בחינה של הנתונים לאורך שנים חושפת את השפל: מדובר בהיקף הייצוא הנמוך ביותר מאז 2004.
הצניחה בייצוא הצבאי מגרמניה לישראל מגיעה כשברקע הלחץ הבינלאומי על ישראל להימנע מפגיעה באזרחים חפים מפשע במלחמה בעזה - שם מניין ההרוגים הפלסטינים הגיע ליותר מ-40,000 איש. פעילים פרו-פלסטינים מפגינים לאורך המלחמה בדרישה לאמברגו נשק, במיוחד מצד הספקית המרכזית של ישראל - ארה"ב: ממשל ביידן דוחה בתוקף את הקריאות הללו והנשיא האמריקני אישר חבילת סיוע ענקית לישראל, אך כן הגביל מוקדם יותר השנה משלוחי פצצות כבדות מחשש שיביאו לפגיעה באזרחים.
2 צפייה בגלריה
גם בריטניה השעתה רישיונות נשק, אבל החריגה חלקי חילוף למטוסי F-35
(צילום: REUTERS/Amir Cohen)
לחץ על הטלת אמברגו הופעל במשך חודשים ארוכים גם על בריטניה, ובתחילת החודש הודיעה ממשלת הלייבור בלונדון על השעיית כ-30 רישיונות ייצוא נשק לישראל - מתוך כ-350. בבריטניה הדגישו כי לא מדובר באמברגו נשק, והסבירו שההחלטה התקבלה אחרי שבדיקה שערכו קבעה שישנו "סיכון ברור" לכך שהנשק עלול להוביל "להפרה משמעותית של החוק הבינלאומי". לפי דיווח ב"פוליטיקו", שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי אמר שבריטניה עשויה לשנות את ההחלטה אם תושג הפסקת אש ברצועת עזה ולארגוני זכויות אדם בינלאומיים תינתן גישה לאסירים פלסטינים בכלא הישראלי.
הבריטים הדגישו שהצעד לא ישפיע על יכולתה של ישראל להגן על עצמה. בישראל אישרו זאת ואמרו כי אף על פי שהצעד הבריטי מאכזב ושולח מסר רע מאוד לאויבי ישראל - לא ייגרם כל נזק מבצעי לצה"ל. הבריטים השעו את רישיונות הנשק לחלקי חילוף למטוסי קרב F-16, חלקים לכטב"מים, חלקים למערכות ימיות וציוד הכוונה. ישראל יכולה בנקל למצוא תחליפים לחלקים האלה במדינות אחרות.
את אחד הרכיבים החשובים ביותר שישראל מקבלת מבריטניה, חלקי חילוף למטוסי F-35, הבריטים החריגו בשל המחויבויות שלהם לארה"ב. איסור על העברת חלקי חילוף למטוסי הקרב החמקנים הוטל דווקא בהולנד, בהחלטת בית משפט שאליה התנגדה הממשלה שם, אבל במדינה דווח כי חלקי החילוף מועברים בכל זאת לישראל - בדרכים עקיפות. בהקשר הלחץ הבינלאומי ניתן לציין גם את החלטת צרפת מחודש מאי לאסור השתתפות של חברות ישראליות בתערוכת נשק גדולה בפריז, כמחאה על המבצע ברפיח.
