כמה ימים חלפו מאז שמנאר חג'אג' (34) ובתה חדרה בת ה-14 נרצחו ביריות מתחת לבניין מגוריהן בלוד, ואנשים שהכירו אותה ועבדו עמה עדיין לא מעכלים את הבשורה המרה. אחותה התאומה של הנערה שנרצחה, מרים, פונתה לבית החולים אסף הרופא במצב בינוני לאחר שניצלה ככל הנראה בעקבות תקלה בנשק, ומאז השתחררה ונמצאת בדירת מסתור. בינתיים איש לא נעצר. לפי החשד, הרצח בוצע כנקמה על סכסוכים פליליים שבהם היה מעורב בעלה.
סיפורה של מנאר חג'אג' מגולל את סיפור האישה הערבייה המודרנית שחיה בחברה השמרנית. בעלה, עיסאם חג'אג', עובר ממקום למקום כבר שנים. תחילה הוא טס מישראל לקולומביה, לאחר מכן עבר למרוקו ובהמשך לטורקיה, שם הוא נשאר עד היום. חברותיה סיפרו ל-ynet כי היא התחתנה עם עיסאם כבר שהייתה בכיתה י"ב. לדבריהן, היא "אהבה לחיות את החיים הטובים", תמיד הייתה עצמאית ועשתה הכול כדי לבנות את עצמה.
"המשפחה שלה חיתנה אותה בגיל צעיר לעיסאם חג'אג' בגלל המצב הכלכלי", סיפרה אחת מחברותיה שפחדה להזדהות. היא הוסיפה: "היא גדלה למשפחה עם מצב כלכלי לא משהו. הם מאוד נהנו מכל זה לא מעט. לא פעם כעסנו עליה, החברות, שהיא התחתנה איתו. היא הייתה מלומדת, כריזמטית ברמות ואישה שפרצה המון מחסומים. זה ממש לא התאים לה להיכנס לכל הקלחת הזאת. המשפחה שלה הם אנשים טובים מאוד, נסיבות החיים הובילו לכך. לעולם היא לא סיפרה שהיא מאוימת או מרגישה שיש משהו. היא הסתובבה בביטחון מלא".
5 צפייה בגלריה
"אמרה לי איזה בושם יתיזו עליה אחרי שיטהרו את גופתה". זירת הרצח בלוד
(צילום: נדב אבס, שאול גולן )
אחרים סיפרו כי אחיה של מנאר הוא "בעייתי". נשים שהכירו אותה ופרסמו תמונות לזכרה ברשתות החברתיות קיבלו איומים ונאלצו למחוק את הפרסומים. חלקן אף מחקו התכתבויות וזיכרונות אחרונים שהיו ממנה מרוב פחד. חלק מהשיחות שבוצעו לאנשים שהכירו אותה זכו לניתוק, בעוד אחרים פחדו או היססו לדבר.
"מנאר והבת שלה חוסלו כסגירת חשבון, או בגלל הבעל או בגלל אחיה. כל דבר אחר שייאמר הוא בגדר שקר גס", אמרה בנחרצות חברה טובה של מנאר. "כמה אני בכיתי. לאיזה עולם הגענו שרוצחים נשים וילדות כחלק מסגירת חשבונות שלא קשורים לשום דבר? באיזה עולם אמא צריכה לקבור את הבת שלה ואת נכדתה?
"כשהיא הייתה בטורקיה בפעם האחרונה היא התקשרה אלי ואמרה לי 'אני מרגישה שזה הסוף שלי, אין לי הרבה זמן'. היא אמרה לי איזה בושם יתיזו עליה לאחר שיטהרו את גופתה. היא אפילו בחרה איפה להיקבר. בשיחה האחרונה שהיא הייתה בטורקיה היא אמרה שהיא לא אוהבת את מה שבעלה עושה, אבל אין לה כל כך מה לעשות בעניין. היה עליה טיפה לחץ, אמא שלה גרושה והיא הייתה עוזרת לה המון מבחינה כספית".
חג'אג', בעלת תואר שני בחינוך, עבדה במשרה חלקית בתור מדריכת צהרון ורכזת קייטנות ברשת המתנ"סים של עיריית רמלה, שמפעילה את הצהרונים. אנשים שהכירו אותה משם סיפרו על הנתינה שלה, ובכלל על ההתנדבות והעזרה שלה למען הזולת, שכן היא התנדבה בבתי חולים ועזרה לנזקקים ויתומים. "הילדות שלה היו כל עולמה", אמר אדם שהכיר אותה. "אני לא יודע אם זה נס שהבת מרים נשארה בחיים, כי אין לה לא אמא ולא אבא שנמצא כאן, ואחותה כבר לא בחיים. זו סיטואציה אכזרית ביותר".
הלוויית מנאר וחדרה חג'אג'
(צילום: נדב אבס)
5 צפייה בגלריה
"היא הייתה מאוחדת, קיבלה שבחים מההורים". מאבטחים את הלווייתן של מנאר וחדרה
(צילום: נדב אבס )
איילת עמירה, שניהלה את אגף הגיל הרך שבו עבדה מנאר, כתבה ברשתות החברתיות לאחר מותה: "מנאר הייתה בחורה יפה ואצילית, נעימת הליכות, צנועה ודתיה, אקדמאית ומאוד אינטליגנטית. אשת חינוך שאוהבת מאוד ילדים ועובדת מסורה ואחראית. כבר מספר ימים שהעיניים שלי מוצפות דמעות בכל פעם שאני חושבת עלייך. עבדנו יחד מספר שנים ותמיד השיח איתך היה לי כל כך נעים. עצוב כל כך".
אחד מאנשי הצוות באגף סיפר בעילום שם ל-ynet: "הכרתי אותה כמה שנים טובות. היא תמיד הייתה מגיעה עם התאומות שלה, חדרה שנרצחה ומרים, או עם אחת מהן. היא הייתה מגדלת אותן לבד לאורך השנים. הבנתי ממנה שבעלה מתגורר בחו"ל, איש עסקים שעוסק בעיקר בייבוא ירקות בטורקיה".
איש הצוות, שגדל באשדוד במשפחה חרדית, סיפר שגדל ללא כל היכרות עם החברה הערבית, עד שהגיע לרמלה. "מנאר הייתה מיוחדת, היא הייתה מקבלת שבחים מצוות הגן ומההורים של הילדים", אמר. "הם תמיד היו אומרים עליה כמה שהיא מקסימה ונותנת מעצמה למען הילדים. זה לא מובן מאליו לתת ככה מעצמך במסגרת משרה חלקית של כמה שעות, זה לא התאים לכל אחד. לה זה התאים. להורים בגנים תמיד יש טענות, כי הרי אין צורך להסביר מה קורה בגנים. יום אחד רציתי להעביר אותה גן וההורים ממש התנגדו והתעקשו שהיא תישאר איפה שהיא מרוב שהילדים אהבו אותה. הייתי מקבל מההורים טלפונים של 'אין סיכוי שתעביר אותה', ובסוף ההורים ניצחו. רק שבחים קיבלתי עליה.
"כשקיבלתי את כל הפושים על מותה ירד לי כל האוויר. כל כך כאב לי, וגם על הילדה שלה. היא הייתה אמא מאוד טובה, היא תמיד הייתה איתן והן איתה. הן תמיד היו מטופחות ומתוקתקות והיא דאגה להן לכל דבר הכי קטן, ממש לביאה. ממש כואב לי הלב. לצערי היא לא העובדת הראשונה שנרצחה, היה לנו עוד מקרה לפני קרוב שנתיים. הורים היו מביאים לה מתנות מרוב שהעריצו את הנתינה והאהבה שהייתה לה לילדים. עד לפני העבודה שלי לא היה לי שום קשר או היכרות עם החברה הערבית, והתפיסה שלי כל כך השתנה. הכרתי נשים אינטליגנטיות וחריפות".
המפכ"ל: "רוצחי האם ובתה - המבוקשים מספר 1"
(צילום: אלי מנדלבאום )
איש צוות אחר שעבד איתה סיפר: "היא מיעטה לדבר על החיים הפרטיים שלה, אבל הבנתי שבעלה הוא לא מ'ל"ו צדיקים'. במילים אחרות - הוא לא צדיק. היא הייתה יוצאת כל כמה חודשים לחופשה מהעבודה והייתה נוסעת לבקר אותו יחד עם הבנות". אשת צוות אחרת שהכירה את מנאר סיפרה על הפחד לחזור לעבוד: "אנחנו ממש בהלם מהמוות שלה, וחלק מהצוותים מפחדים להגיע לעבודה בגלל שיש איתנו נשים ערביות, ואנחנו מפחדים שינסו לרצוח גם אותן ואנחנו נהיה שם. המוות שלה הפתיע את כל מי שהכיר אותה".
שלושה מבני משפחתו של חג'אג' הואשמו ב-2019 ברצח של סמר חטיב, בת זוג אחרת שלו. חטיב נרצחה ברכבה לצד חברתה יותר משנה לאחר שהשניים נפרדו, כשהרקע הוא נקמה. אחרי הסדר טיעון, סעיפי האישום ירדו מרצח למעורבות ברצח והם נדונו ל-10 שנות מאסר.
אדם נוסף שמכיר את עיסאם טען: "קרוב לעשור שהוא לא נמצא בארץ ולא היה כאן. אם מישהו חושב שהוא הולך לשתוק על הרצח הזה - הוא מתבלבל". לדבריו, הוא שוחח עם חג'אג' ממש לאחרונה. "לוד תבער, ומי שעשה את זה ישלם את המחיר במוקדם או במאוחר. הוא לא צריך לחזור לארץ כדי לטפל בדברים", הוא אמר.
ביום רביעי האחרון הבהיר המפכ"ל יעקב שבתאי כי רוצחי משפחת חג'אג' "הפכו למבוקשים מספר אחת שלנו", אך נכון לעכשיו - היעד לא נתפס. המפכ"ל ענה גם לביקורת נגד המשטרה בעקבות האלימות המשתוללת בחברה הערבית, ואמר: "לכל אלה ששואלים מה המשטרה עושה - 60 סיכולי רצח מתחילת השנה, שמנעו קורבנות שהיו מצטרפים למעגל הדמים הנורא. המשטרה עושה הרבה".
אך לכמה נתונים חשובים המפכ"ל שבתאי לא התייחס. לפי הנתונים של עמותת יוזמות אברהם, השנה קיפחו את חייהם 76 אזרחים ערבים בישראל בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה, מהם 72 אזרחים וארבעה שאינם אזרחים. תשע מהקורבנות הן נשים, 65 מהקורבנות נורו למוות ו-43 מהם היו בני פחות מ-30. נתון נוסף שאליו המשטרה והפוליטיקאים לא מרבים להתייחס הוא אחוז הפענוח של המשטרה, שעד כה הוא זעיר למדי - רק עשרה מקרי רצח פוענחו בידי המשטרה מתחילת השנה.
