דובר צה"ל הודיע אחר הצהריים (יום ה') כי סימני ירי אותרו על גופות ששת החטופים שחולצו השבוע ממנהרה בחאן יונס: יגב בוכשטב, חיים פרי, נדב פופוול, אברהם מונדר, אלכס דנציג ויורם מצגר זכרם לברכה. על גופות שוביהם של החטופים, שאותרו גם כן במנהרה, לא היו סימני ירי - ונבדקת אפשרות שהמחבלים עצמם מתו כתוצאה מחנק בעקבות שריפה שפרצה במהלך תקיפה של צה"ל באזור במבצע קודם בחאן יונס, לפני כחצי שנה.
בצה"ל הדגישו כי נסיבות מותם של החטופים טרם נקבעו סופית, אך נבדקת הערכה שהמחבלים רצחו אותם בעקבות התקיפה הסמוכה של צה"ל - מחשש שמדובר במבצע חילוץ. "הבוקר התקבלו ממצאים ראשוניים מתוך בדיקת המכון לרפואה משפטית, אשר בחנה את גופותיהם של ששת החללים החטופים שחולצו במבצע מוקדם יותר השבוע", מסר דובר צה"ל - וציין כי הממצאים הוצגו לבני המשפחות.
גופותיהם של ששת החטופים, נזכיר, חולצו במבצע של צה"ל ביום שני. מבין השישה, אברהם מונדר הוא היחיד שדבר מותו בשבי נודע רק בעקבות המבצע. 109 חטופים נותרו בשבי חמאס ובאופן רשמי ידוע על מותם של 36 מהם - כך ש-73 עדיין מוגדרים בחיים.
בהודעת דובר צה"ל אחר הצהריים נמסר: "על פי הדו"ח, על גופותיהם של ששת החטופים נמצאו סימנים המעידים על ירי. בנוסף, נבדקו ארבע גופות שנמצאו לצד גופות החטופים, תחת זהות משוערת של מחבלים, אשר לא נצפו בהן סימני ירי. מדובר בממצאים ראשוניים בלבד, ועל כן בשלב זה לא ניתן לקבוע את נסיבות מותם של החטופים. תחקיר נסיבות מותם נמשך, ועם השלמתו הוא יוצג למשפחות ולאחר מכן לציבור".
במטה המשפחות להחזרת החטופים מסרו כי הימצאות הקליעים בגופותיהם של ששת החטופים "היא הוכחה נוספת לאכזריות המחבלים שמחזיקים ב-109 החטופות והחטופים כבר 321 ימים". במטה הזהירו: "בכל דקה בה העסקה עוד לא הושלמה, חטוף נוסף יכול למצוא את מותו - ולאחר 10.5 חודשי מלחמה בהם החטופים סובלים, מתים ומופקרים, ידוע לכל כי השבת כלל החטופים תיתכן אך ורק באמצעות עסקה. חילוץ שש הגופות הוא לא תמונת ניצחון, הוא תמונת הכישלון המוחלט של הנהגת המדינה, כששישה חטופים שהיו אמורים לחזור בחיים חזרו בארון".
פתח מנהרה בעומק 10 מטר, עם דלתות הדף
מוקדם יותר היום אמרה אסתר בוכשטב, אמו של החטוף יגב ז"ל, כי לבני המשפחה נאמר שהוא נרצח ביריות. "הם חולצו כל השישה ביחד, אני לא יודעת מה המצב של האחרים, אני מעריכה שהוא לא היחיד", אמרה האם אסתר. "אני לא מתעסקת בזה כבר, זה כל-כך הרבה רבדים של כאב שמפחיד אותי לחשוב שהוא נהרג מירייה, או מהפגזות, אני חוששת מהרגעים האחרונים שלו".
החטופים נהרגו במנהרה בחאן יונס בזמן שצה"ל פעל בעיר לפני כחצי שנה, ולפי הודעת צה"ל כעת נסיבות מותם טרם נקבעו סופית - אך אותרו עליהם כאמור סימני ירי. גם גופות שוביהם אותרו במנהרה - כשהן שלמות וללא סימני קליעים, עם רובי קלצ'ניקוב, ונבדק אם המחבלים נהרגו בעקבות עשן מאותה תקיפה של צה"ל באותה עת - שלא פגעה במנהרה עצמה.
מבצע חילוץ ביום שני התאפשר בעקבות מודיעין של שב"כ ויחידה 504 באמ"ן, והפעולה הייתה במוקד הפשיטה המחודשת של אוגדה 98 בשבוע האחרון על חאן יונס - עם חטיבות הצנחנים וחטיבה 7. לא הייתה התנגדות או נוכחות של מחבלים במנהרה. ארבעה צוותי פעולה התחלקו לסרוק בין המבנים ולחפש את הפתחים לבטן האדמה, ובעקבות פיתוח שיטות איתור חדשות וטכנולוגיות מתקדמות בחיל ההנדסה, כוח מנוסה מיחידת יהל"ם איתר את המנהרה הספציפית.
הפתח של אותה מנהרה היה בעומק 10 מטרים, ובתוכה הגופות. המנהרה חוברה לשלושה מסדרונות תת-קרקעיים שונים - כשבכל אחד מהם גילו הלוחמים גם גופות של מחבלים, ולצידם כאמור רובי קלצ'ניקוב. לצד גופות החטופים איתרו לוחמי יהל"ם גם דיפון רופף מבטון, על קיר המנהרה, שבקרבתו הוסתרו הגופות. כוחות יחידת יהל"ם וכוחות שב"כ חקרו את תוואי המנהרה ונטרלו בה חסימות, דלתות הדף. הם גם איתרו אמצעי לחימה, מטענים ואמצעי שהייה ששימשו את המחבלים.
אסתר, אמו של יגב ז"ל, הביעה אחר הצהריים תרעומת על כך ש"אף אחד מהממשלה לא יצר איתנו קשר". לצד זאת ציינה כי אחרי שהעירה על כך שלא היו נציגים בטקס הפרידה הקודם שנעשה ביולי - בעקבות ההודעה אז על מותו של יגב בשבי (עוד לפני חילוץ הגופה) - בהלוויה אתמול כן הגיע נציג מהממשלה, השר אופיר סופר.
"הניחו זר של הממשלה. אני מקווה שפתחנו מסורת חדשה - שממשלת ישראל תדע להניח זרים על קברי החטופים שנרצחו. אני מקווה שהם יבינו את זה גם על נרצחים אחרים בפעולות איבה. אתמול זאת הייתה פעם ראשונה. זה לא מנחם, אבל אנחנו חושבים שמדינה צריכה להתייחס לאזרחים שלה, לקחת אחריות, אנחנו מחכים שידברו איתנו ויגידו לנו את הכול", אמרה אסתר.
כשברקע הקשיים הרבים במגעים לעסקה, היא הוסיפה: "אני מבקשת שיעצרו הכול ויחזירו את החטופים, שלא יהיו עוד במצב שלנו. לא משנה איך הם נרצחים - אין להם זמן. אני זועקת את זה בכל מקום שאפשר, צריך לעזור להם לחזור. אין זמן להתחכמויות, החטופים זה הדבר הכי חשוב".
סיפורי החטופים שנרצחו
יגב בוכשטב היה בן 35 כשנרצח, והבשורה המרה על מותו בשבי הגיעה כבר בחודש שעבר. הוא נחטף בבוקר 7 באוקטובר מקיבוץ נירים יחד עם אשתו רימון (36), ששוחררה בסוף נובמבר בעסקת החטופים הראשונה לאחר 53 ימים בשבי. הקשר עם הוריו של יגב, שמתגוררים בסמוך לבני הזוג, נותק בשעות הבוקר של 7 באוקטובר בעוד הם מסתתרים גם הם בממ"ד. כעבור כמה שעות, כשאביו של יגב הגיע לדירת בנו וכלתו בליווי כוחות צבא, הוא מצא אותה ריקה עם קליעים על הרצפה. גם חמשת הכלבים וארבעת החתולים שהם גידלו לא נמצאו.
נדב פופלוול, בן 51, נחטף מקיבוץ נירים. בקיבוץ סיפרו כי היה אדם שקט ורגיש, איש מחשבים מחונן, חובב ספרים ומדע בדיוני. בן ואח מסור ודוד אוהב. נדב נחטף מממ"ד ביתו יחד עם אימו חנה פרי, ששוחררה לאחר 49 ימים בשבי. אחיו הבכור רועי נרצח בשבעה באוקטובר. סרטון של נדב פופלוול מהשבי הופץ ב-11 במאי, ובו הוא נראה כשהוא סובל מחבלה בפניו. חודש לאחר מכן קבע צה"ל שפופלוול נהרג בחאן יונס, ייתכן שכתוצאה מאש צה"ל.
יורם מצגר בן ה-80 מקיבוץ ניר עוז נחטף מביתו יחד עם אשתו תמר, ששוחררה משבי חמאס לאחר 53 ימים. מטה המשפחות סיפר על "איש של משפחה ואנשים, סיפורים והומור. לפני שנים בודדות היה ממקימי יקב ניר עוז". יורם השאיר אחריו את אשתו תמר, שלושה ילדים ושבעה נכדים. בקיבוץ ניר עוז ציינו כי גם הוא עבד במפעל נירלט ובשנים האחרונות במוסך. חבר ביקב הקיבוץ. "יורם ייזכר בלב כולנו כאיש נעים וחייכן, שתמיד גרם לכל אדם להרגיש מיד בבית", מסרו אנשי הקיבוץ. על מותו של מצגר נודע בחודש יוני.
חיים פרי, שמשפחתו ציינה את יום הולדתו ה-80 במהלך המלחמה, הגיע לקיבוץ ניר עוז יחד עם גרעין "צבר", בשנת 1962. היה נשוי לאסנת, אב לחמישה ילדים וסב ל-13 נכדים. חיים היה יזם, הומניסט, מצפן ערכי ופעיל שלום. ב-7 באוקטובר הוא נחטף מביתו, ובאותה העת הציל את אשתו, שהתחבאה בממ"ד. גם על מותו נודע ביוני האחרון, כשאות החיים האחרון שהתקבל מפרי וממצגר היה בסרטון טרור פסיכולוגי של חמאס ב-18 בדצמבר - זמן קצר לאחר עסקת החטופים הראשונה. בסרטון עצמו הזדהה פרי בשמו, אמר כי הוא נמצא בשבי עם קבוצה של אנשים מבוגרים - וקרא לישראל לא להפקירם.
אלכס דנציג בן ה-76 היה מבין מייסדי המסעות לפולין ותושב ניר עוז - משם נחטף ב-7 באוקטובר. הוא נולד בוורשה, בעל אזרחות פולנית ולאורך השנים הוביל את הדיאלוג הישראלי-פולני ונחשב לדמות נערצת בארץ ובפולין, שם אף זכה לאותות כבוד. אלכס היה אב לארבעה וסב ל-13. הוא עלה לארץ ב-1957 והגיע לקיבוץ ניר עוז, שם עבד בחקלאות וניהל את תחום ההשקיה, לימד דורות של תלמידים בבית הספר מעלה הבשור, וב-1986 החליט להקדיש את חייו להוראת השואה וליצירת דיאלוג בין היהודים לפולנים.
אברהם מונדר היה בן 79, חבר קיבוץ ניר עוז. הוא נחטף יחד עם אשתו רותי, בתו קרן, ונכדו היחיד אוהד בן ה-9 ששוחררו בעסקה הראשונה מול חמאס אשתקד. בנו רועי נרצח בטבח. בהודעת קיבוץ ניר עוז ציינו כי הוא נרצח "לאחר שסבל עינויי גוף ונפש במשך חודשים". בקיבוץ הוסיפו כי אברהם "עבד במפעל נירלט, היה איש חם ומאוד אהב לשיר. נזכור את מונדר תמיד, בקולו הצלול, בחיוכו החם ובאהבתו האינסופית למשפחתו ולקיבוץ".
מונדר הוגדר כאמור כחטוף חי עד למבצע השבוע שבו חולצה גופתו, ואתמול בהלווייתו שנערכה בניר עוז - לצד קבר בנו רועי שנרצח - אמרה הבת קרן: "הלוואי והיינו מתברכים במנהיגים בעלי מצפן מוסרי כשלך. נשארתי פה להתבייש שאף חייל או קצין לא בא לעזרתך באותה שבת איומה. הופקרת למות אל מול ביתך הבוער, ננטשת שוב ושוב במנהרות החמאס". הבת, שכאמור נחטפה גם היא ושוחררה, הוסיפה: "על קבריכם, אבא ורועי היקרים, אני מבקשת סליחה שלא היינו אתכם ברגעים הכי שחורים ומסויטים, כשסיימתם את חייכם באכזריות, בתופת. ממשלת ישראל, הם עדיין בחיים. האחריות שלהם היא להחזיר את כולם עכשיו".
פורסם לראשונה: 15:21, 22.08.24