ברחבי העולם המוסלמי חוגגים כעת את חג הקורבן, עיד אל-אדחא, אך בטורקיה הצטרפו לטקסים המסורתיים גם מופעי שנאה נגד ישראל וארה"ב בצל המלחמה בעזה. מחוץ לכמה מסגדים במדינה תועדו היום (א') מוסלמים משליכים אבנים לעבר תמונות או בובות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובאחד התיעודים נראו המונים מכים ועושים "לינץ'" בבובות תלויות של נתניהו וגם של הנשיא האמריקני ג'ו ביידן.
התיעודים ממופעי השנאה בטורקיה
4 צפייה בגלריה
סוקלים תמונות של נתניהו וביידן שמוצג כשטן, ותוקפים בובה בדמות רה"מ - שהונחה עליה כיפה
התיעוד המטריד שמעיד על השנאה בטורקיה – שמחלחלת מהשלטון של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן שאף האשים כי ישראל "גרועה יותר מהיטלר" – צולם מחוץ למסגד בשכונת אסניורט באיסטנבול. המונים נראים מקובצים מסביב למעמד מעץ שעליו נתלו החבלים מ"צווארן" שתי בובות שעליהן הודבקו תמונות של נתניהו וביידן. בקהל ניתן לראות דגל פלסטיני שהונף וגם דגל שכנראה הינו דגל חמאס.
הסרטון מתחיל כשאחד המתפרעים מסיר את הנעל מרגלו וניגש לאחת הבובות בכוונה להכות אותן עמה, אבל עוד לפני שהספיק מתפרעים רבים נוספים – בהם ילדים – קופצים על מעמד התלייה שקורס, ומכים בבעיטות ובאגרופים את הבובות, כאילו מדובר היה בלינץ' אמיתי. בקטע נוסף מלפני כן נראים המתפרעים סוקלים באבנים את הבובות, תוך שהם צועקים "אללה אכבר", ולפי אחד הציוצים ברשת X על התקרית למפגינים ניתנה רשות לא רק לסקול את הבובות אלא גם לירוק עליהן. נטען כי מיצג האלימות בוצע אחרי תפילות החג.
בתיעוד נוסף, גם הוא מחוץ למסגד באיסטנבול, נראים המונים משליכים אבנים לעבר תמונות של נתניהו וביידן – כאשר הנשיא האמריקני מוצג כשטן עם קרניים. תיעוד שלישי הגיע מאנטליה, שם מאות אנשים נראו משליכים אבנים לעבר דגל ישראל ותמונה של נתניהו וקוראים "אללה אכבר". גם מהעיר בורסה הופץ תיעוד של מתפללים סוקלים את בובת נתניהו, ובדיארבקיר תועדו טורקים סוקלים, סוטרים ויורקים על עוד בובה בדמותו של נתניהו – שעל ראשה הונחה כיפה.
באפריל: קריאות "מוות לישראל" בפרלמנט הטורקי
במקביל, הנשיא ארדואן השתתף היום בתפילות במסגד במרמריס, ולמתפללים שם הוא אמר לפי התקשורת המקומית: "אללה נתן לנו זכות לחנוך את איה סופיה (המסגד המפורסם באיסטנבול שנבנה במקור ככנסייה ביזנטית). אני מקווה שייתן לנו שוב את הזכות הזאת כדי שנוכל לחנוך את חרם א-שריף", אמר ארדואן – תוך שהוא עושה שימוש במונח המוסלמי להר הבית.
העובדה שיש כמה תיעודים במקביל עשויה אולי להצביע על האפשרות שמדובר במהלך מכוון ומתואם, אך גם אם לא – נראה שהאמירות המסיתות של ארדואן ואנשיו – אפילו בפרלמנט הטורקי נשמעו באפריל האחרון קריאות "מוות לישראל" – מחלחלת מטה. ארדואן מאשים כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, והשווה לא אחת את נתניהו להיטלר, ושלטונו מעניק תמיכה אקטיבית לחמאס – אותו הוא הגדיר כארגון "התנגדות" לגיטימי.
ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק, מומחה לטורקיה ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, אמר: "ההתנהגות הזאת לא אופיינית לעם הטורקי. האלימות שהפגינו כלפי בובות ותמונות, זה מפתיע אותי במיוחד, ונותן לי את התחושה שההתנהגות הזאת הובאה מהמזרח התיכון".
לצד הסיוע לחמאס, ארדואן הצטרף לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בהאג – ופעל לפגוע בכלכלתה עם החרם הכולל שהטיל על ייצוא לישראל וייבוא ממנה. בעקבות החרם הכלכלי הודיע בחודש שעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי התגובה הישראלית תהיה העלאת המכסים מייבוא מטורקיה לגובה של 100% – עד תום תקופת כהונתו של ארדואן.
(צילום: ליאור שרון)
הצעד, שבאיגוד לשכות המסחר הישראלי הזהירו שיוביל בהכרח להעלאת יוקר המחייה בישראל, עלה היום לדיון ראשון בממשלה – שם הביע התנגדות למהלך גם שר הכלכלה ניר ברקת, שאמר כי מדובר בצעד לא נכון. סמוטריץ' אמר בדיון שכבר שנים רבות, ובמיוחד בתקופת המלחמה, יש הסלמה מצד ארדואן בהתבטאויות ובמעשים מול ישראל. "אני לא חושב שאפשר לעבור על זה בשתיקה", אמר שר האוצר.
בתום הדיון הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את מנכ"ל משרדו יוסי שלי לשבת עם מנכ"לי משרדי הממשלה ולהביא הצעה בנושא בהקדם, כאשר כל מנכ"ל יאמר מה אפשר לעשות בגזרתו בעניין טורקיה, כמו למשל איך אפשר לעקוף את טורקיה בייבוא ולבחון אלטרנטיבות. שר החקלאות, למשל, ינסה למצוא שווקים חלופיים לעגבניות מטורקיה. המטרה: איך לא להיות תלויים בה.
בצל ההתנגדות למהלך שהוא מוביל, הסביר אותו סמוטריץ' בפוסט ברשתות החברתיות שבו כתב: "יותר מדי שנים מדינת ישראל הבליגה מול האנטישמיות של ארדואן. לא במשמרת שלי. יש לנו כבוד לאומי וגאווה לאומית וכלכלה חזקה שלא צריכה טובות ובוודאי שלא לפרנס את מי שנלחם נגדה. אם בתום תקופת כהונתו של ארדואן אזרחי טורקיה יבחרו מנהיג שפוי ולא שונא ישראל ניתן היה להחזיר את מסלול הסחר עם טורקיה לדרך המלך".
לדבריו, "גם אם ייתכנו שיבושים זמניים בטווח הקצר, הדבר יוביל לגיוון מקורות הייבוא. גיוון מקורות האספקה על ידי ייבוא ממדינות ומאזורים גאוגרפיים שונים עשוי לשפר את חוסן שרשראות האספקה של ישראל מפני הפרעות ושיבושים, בין אם מקורם באירועים גאו-פוליטיים, איומים על נתיבי התובלה והאספקה, שינויים בהיצע ובביקוש העולמיים, או בשינויי אקלים, ובכך עשוי לתרום לחיזוק חוסנה של התעשייה הישראלית ויכולתה להתחרות בשווקים גלובליים. על פי סקר התאחדות התעשיינים בישראל, וכן על פי ניתוח שבוצע, המדינות שיכולות להוות חלופות רלוונטיות עבור היצרנים בישראל בייבוא הן סין, מזרח אירופה, יוון, גרמניה, קפריסין, טייוואן ועוד".
