ולדימיר ורחובסקי, שנאשם בשורת עבירות ביטחוניות בשליחות המודיעין האיראני והסכים לחסל מדען ישראלי תמורת 100 אלף דולר, חיפש בעבר "פתרונות כלכליים זמינים ומהירים, בלי הפעלת שיקול דעת". כך נכתב במסמך שגובש בעניינו בעבר, בעקבות מעורבותו בפרשת הונאה בכרטיסי אשראי.
ורחובסקי עלה לישראל לפני כשמונה שנים מאוקראינה, במסגרת חוק השבות - מאחר שסבא רבא שלו יהודי. הוא עבד כשומר לילה בבניין, ולא היה חמוש. "בעת ביצוע העבירה, הוא היה ממוקד בצרכיו האישיים והמיידיים תוך הפעלת שיקול דעת קצר טווח", נכתב במסמך בעניינו שהגיע לידי ynet - וגובש בעקבות הסתבכות שנבעה ממצוקה כלכלית שלו ב-2017 לאחר עלייתו לארץ. "מהתנהגותו עולים דפוסי התנהגות והתמודדות בעייתיים". לבסוף הורשע בפרשה, וריצה עבודות שירות.
"בדרך כלל נוטים לגייס אנשים מעוטי יכולת. לא בהכרח ממוצא זר כלשהו, אבל מי שנולד וגדל פה - יש לו יותר לאומיות וקשה יותר לנסות להתחיל לגייס אותו נגד המדינה שלו. אנשים שעלו לא מזמן - השיוך הלאומני שלהם על פניו פחות מובהק, וזה יכול להיות יעד גיוס - או לפחות התחלה", אמר מ', שעבד בעבר במשרד הביטחון.
לצד זאת, הוא מצביע גם על "נקודות תורפה" בקרב ילידי ישראל: "יכולת כלכלית פחותה, דחיפות לשלם לגורם עברייני, או עבר פלילי - כי הוא כבר פשע בעבר. לצעירים דוגמת הזוג מרמת גן - שאין להם ילדים - אין מה להפסיד. המשפחה שלהם לא בארץ, וקשה להגיע אל המשפחות שלהם. לצערנו מתגלים גם המון צעירים שגולשים כל הזמן ברשתות החברתיות ולא יודעים למה הם מכניסים את עצמם. אותם פחות אפשר לשלוח לקנות נשק אלא יותר לצלם מקומות ולהפיץ דברי הסתה - וחשוב שהורים יפקחו על מה שהילדים שלהם עושים ברשת".
דביר קריב, ששירת כ-22 שנה בשב"כ, גם כאיש שטח ביחידה העוסקת בהגנה על הדמוקרטיה, אמר כי "הרעיון הוא לפגוע בישראל מרחוק - באמצעות אנשים תמימים, תמורת כסף. הם (האיראנים - ל"א) יפנו לאנשים עם עבר פלילי, שכבר עברו על החוק בעבר, או לאנשים תמימים ומסכנים. הבחור מפתח תקווה הסכים לרצוח מדען אחרי שלבי הידרדרות. יש אנשים שרצו להיות ג'יימס בונד ולהיות במודיעין - אבל בסוף היו בש"ג. מדרדרים אותם להיות סוכנים מגניבים מחו"ל וככה נותנים להם חשק לחיים. אתה מקבל כסף, מתעסק במודיעין, החיים נראים כמו סרט הוליוודי - עד שבשלב מסוים אתה בתהום".
התייחסות המשטרה למעצר
(צילום: דוברות המשטרה)
הגיוס האיראני מתבצע בין השאר באמצעות מודעות שונות - גם בפייסבוק, דוגמת "איך לעשות כסף מהיר בלי לצאת מהבית", או הצעות לתרגום בשפות שונות - בתמורה לאלפי שקלים לעמוד. כך מנסים האיראנים לצוד לא מעט אזרחים. "האיראנים רוצים לנקום מהר בגלל מה שעשינו להם. מאז הקורונה והתפתחות הטכנולוגיה - רבים מאיתנו 'חיים' ברשתות החברתיות. הסוכנים האיראנים פונים בשתי רמות - פנייה אישית, או רחבה. אם זה Too good to be true - זה לא", אמר קריב. "הם מסננים ככה אנשים תמימים שחושבים שהם יכולים לעשות כסף קל מהבית. אותם אנשים תמימים מכניסים פרטים ומכאן מתחיל שלב ההידרדרות".
לא רק המקרה של ורחובסקי נחשף השבוע. ולדיסלב ויקטורסון (30) ואנה ברנשטיין (18), שגויסו על ידי גורם מודיעין איראני שהזדהה בטלגרם כ"מרי הוסי", התבקשו תחילה לרסס גרפיטי, אחר כך לחלק פלאיירים, אחר כך לשרוף רכבים. המטרה הסופית הייתה לחסל בכיר בישראל. כך גם במקרה של ורחובסקי - שהתבקש לרסס גרפיטי, להטמין מכשירי מעקב, ולבסוף לאסוף אקדח. "זה הולך, גדל ומידרדר", אמר קריב. "בשלב מסוים הם מבקשים תמונה בזמן ביצוע המשימה, ורק אז ישלמו. זה נותן קלף.
עדי כרמי, ששירת 28 שנים בשב"כ, אמר כי "מוטי ממן, שנתפס אחרי שהיה באיראן - איש עסקים מאשדוד - הוא פרופיל שונה לגמרי ממי שנתפסו השבוע וכביכול חסרי זיקה למדינה. הוא גויס כי לאנשי עסקים שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה יש יותר נגישות של מצב של פנים אל-פנים, והיכולת לנצל אגרסיבית יותר. ברגע שאתה פועל במסה, מעלה מודעה אקראית ומסקרנת בפייסבוק, יש כמה אלפים שעונים לך ונשארים כמה בודדים שלא מבינים למה הם נכנסים. זה כמו מלכודת דבש של הידרדרות - מתחילים להסתבך, ואז מתחילים לחשוש שיסחטו אותך".
הכלל: לדווח כשנופל האסימון
בשנה רגילה, שב"כ מסכל כ-500 ניסיונות לפיגועים קשים בגבולות ישראל. מתחילת המלחמה סוכלו 1,200 פיגועים. את רוב ניצולי האזרחים מערכת הביטחון מזהה לפני הפיגועים, אבל החשש הוא שלא כולם נחשפים. "הנחת העבודה היא שאתה לא חושף את כולם - כי הגיוסים המורכבים יותר מטרידים את שב"כ כי הם נעשים לאט יותר ובתחכום. הבסיס הטכנולוגי עמוק ומורכב בהרבה", הסביר קריב. "אחד הכללים הכי חשובים בדרדור כזה זה שכשנופל לך האסימון אתה חייב לדווח לרשויות, כי השלב הבא יהיה יותר גרוע מבחינת המשימות. במקרה היום של האדם עם הנשק, זה שלב מאוד עמוק, אבל עדיין הוא לא לחץ על ההדק".
עדי כרמי
דביר קריבצילום: חיה גולדכרמי, מצידו, אמר כי "כשרואים שהתמונה לא אותנטית, או אין תכנים - זה חייב לעורר חשד. כשמתחילים לבקש בקשות - בטח ובטח". קריב הסביר כי "אם שואלים שאלות קשות - השיחה לא קולחת. זה יצריך אותו לקום מהכיסא וללכת לבוס ולשאול מה לענות. זה מוזר, וחייב להרים גבה. ואז זה פשוט - מדווחים לשב"כ דרך פניות הציבור".
