ג'ייק סאליבן, יועץ הבית הלבן לביטחון לאומי, אמר היום (א') שפלישה רוסית לאוקראינה יכולה להתרחש "בכל רגע" – אך ייתכן שבסופו של דבר מוסקבה תעדיף פתרון דיפלומטי למתיחות במזרח אירופה. "בכל יום, גם בעוד כמה שבועות מעכשיו, רוסיה עלולה לנקוט פעולה צבאית נגד אוקראינה – או לבחור בדרך הדיפלומטית", אמר סאליבן בסבב ראיונות לתקשורת האמריקנית.
לפי היועץ לביטחון לאומי, פעולה צבאית של רוסיה נגד אוקראינה עשויה לכלול את סיפוח חבל דונבאס (שבו נמצאים הבדלנים הפרו-רוסים), מתקפות סייבר ואף פלישה נרחבת לאוקראינה. קייב אמרה היום שלהערכתה הסיכוי לפתור את המשבר בדרך דיפלומטית גבוה מהסיכוי למתקפה רוסית.
בסוף השבוע: מטוסי אמריקניים עם ציוד צבאי נחתו בפולין
(צילום: רויטרס )
10 צפייה בגלריה
אחרי החלטת ביידן: חיילים אמריקנים יוצאים מצפון קרוליינה בדרך למזרח אירופה
(צילום: AP, רויטרס)
הלילה הזהירו גורמים רשמיים בארה"ב שרוסיה ריכזה עד כה בגבול אוקראינה כ-70% מהכוח הצבאי הדרוש לה לפלישה נרחבת, וכי מידע מודיעיני מגלה שכוחות נוספים בדרכם לאזור. לפי ההערכות בממשל ביידן, למרות שפוטין עלול להורות על מתקפה בכל רגע הוא טרם קיבל הכרעה בנושא.
לאור המתיחות בגבול רוסיה ואוקראינה, והחשש ממלחמה, הורה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לשלוח אלפי חיילים אמריקנים למזרח אירופה. אתמול נחתו בפולין מטוסי הרקולס ופרקו עשרות כלי רכב משוריינים שישמשו את כ-1,700 החיילים שמגיעים למדינה מבסיס פורט בראג בצפון קרוליינה.
בשבוע שעבר הודיע הפנטגון שכ-1,000 חיילים אמריקנים שנמצאים בווילזק שבגרמניה יישלחו לרומניה, וכ-1,700 חיילים שמוצבים בבסיס בצפון קרוליינה יגיעו לפולין. שלוש מאות חיילים נוספים בבסיס פורט בראג יישלחו לגרמניה. בנוסף לחיילים האמריקנים שיגיעו למזרח אירופה עוד 8,500 חיילים בארה"ב נמצאים בכוננות גבוהה, למקרה שיישלחו בהתראה קצרה לאזור.
ארה"ב הבטיחה לתגבר את הכוחות במזרח אירופה כדי לחזק את ביטחונן של החברות בברית נאט"ו (גרמניה, רומניה ופולין חברות בנאט"ו). היא הצהירה שכוחותיה לא ייכנסו לאוקראינה - שאינה חברה בברית הצבאית. "אנחנו שלחנו את הכוחות לאירופה כדי להגן על טריטוריה של נאט"ו", אמר סאליבן.
בקרמלין זעמו על החלטת ביידן לשלוח אלפי חיילים לאזור, ואמרו שמדובר בצעד "הרסני" שמצמצם את הסיכוי לפתרון דיפלומטי. במוסקבה טוענים שארה"ב מעוניינת במלחמה במזרח אירופה, ו"גוררת" את קייב לעימות מול פוטין - כדי להטיל על רוסיה סנקציות. פוטין אמר בשבוע שעבר שהביטחון של אוקראינה לא חשוב לארה"ב, ושהיא משתמשת בקייב כאמצעי להשגת מטרתה.
סאליבן אמר היום לתקשורת האמריקנית שארה"ב לא מעוניינת שמלחמה תיפתח, ולא רוצה לקחת בה חלק. "הנשיא היה ברור בנושא במשך חודשים, שארה"ב לא שולחת את הכוחות שלה כדי להתחיל מלחמה או להילחם במלחמה עם רוסיה באוקראינה", אמר היועץ לביטחון לאומי.
בשבועות האחרונים מנסה ארה"ב לאחד את מדינות המערב סביב סנקציות אפשריות – ו"חסרות תקדים" – שיוטלו על רוסיה במקרה של פלישה לאוקראינה. התגובה של אירופה לפלישה רוסית היא סוגיה רגישה, בעקבות התלות של היבשת באספקת הגז הטבעי מרוסיה. גרמניה קראה לנקוט "זהירות", מתוך הנחה שהתשובה הרוסית לסנקציות קשות תהיה קטיעת זרם הגז הרוסי ליבשת. יותר מ-40% מהגז הטבעי באירופה מגיע מרוסיה, וכשליש מהגז הרוסי עובר בצינורות באוקראינה.
היועץ לביטחון לאומי של ביידן ציין היום שאם רוסיה תפלוש לאוקראינה פרויקט "נורד סטרים 2" - הצינור להובלת גז מרוסיה לגרמניה שעובר דרך הים הבלטי - יושעה. הקמת הצינור כבר הושלמה, אבל הוא מחכה לאישור רגולטורי, וגרמניה אותתה בחודש שעבר כי היא עשויה לעצור את הפרויקט אם רוסיה תפלוש לאוקראינה. פרויקט הצינור עורר מלכתחילה התנגדות עזה מצד מדינות כמו ארה"ב, אוקראינה ופולין, הטוענות שהוא יהפוך את אירופה לתלויה מדי בגז הרוסי. מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, התייחס בשבוע שעבר לנושא ואמר שאירופה צריכה לגוון את אספקת האנרגיה שלה.
רוסיה ריכזה בשבועות האחרונים יותר מ-100,000 חיילים בקרבת הגבול שלה עם אוקראינה. היא אמנם איימה להשתמש בהם רק אם קייב תצא למבצע נגד הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, אבל הממשלה האוקראינית והמערב טוענים כי בפועל מוסקבה מתכננת להשתמש בהם כדי לפלוש לאוקראינה בלי קשר לשום מבצע בחבל הבדלני. לדבריהם, הקרמלין משתמש באוקראינה כקלף מיקוח נגד המערב על מנת לאלץ את נאט"ו להיענות לדרישותיו.
אחת הדרישות הביטחוניות העיקריות של רוסיה היא התחייבות של נאט"ו שאוקראינה לעולם לא תצטרף לברית הצבאית – דרישה שארה"ב ונאט"ו אמרו שהיא אינה מקובלת.
