הקרב על התודעה בין מוסקבה לקייב: משרד ההגנה הרוסי טוען כי מאז פרוץ המלחמה באוקראינה לפני כארבעה חודשים, נהרגו תשעה אזרחים ישראלים שלחמו בשורות צבא אוקראינה. במשרד החוץ הישראלי לא התייחסו לנתונים.
על פי טבלה שפרסם משרד ההגנה, כ-35 אזרחים ישראלים לחמו נגד רוסיה בשורות צבא אוקראינה, מתוכם כאמור נהרגו תשעה. לפי הרוסים, עוד שמונה ישראלים שלחמו מולם כבר עזבו את המדינה, וכיום 18 אזרחים ישראלים נלחמים לצד אוקראינה.
בסך הכל, טוענים הרוסים, מאז תחילת המבצע הצבאי ב-24 בפברואר, הגיעו לאוקראינה 6,956 חיילים זרים - אותם הם מכנים "שכירי חרב" - ומתוכם נהרגו 1,956 חיילים זרים. לטענתם, כל חייל שישי שנהרג בצבא אוקראינה הוא מגדוד הזרים.
רוב המתנדבים בכוחות המזוינים של אוקראינה הגיעו מאירופה וארה"ב. בסך הכל הגיעו מתנדבים מ-64 מדינות שונות, שנלחמים למען אוקראינה. הכי הרבה מתנדבים הגיעו מפולין – 1,831 איש, מתוכם 378 נהרגו; אחרי פולין, רומניה, שממנה הגיעו עם 504 מתנדבים. 102 מתוכם נהרגו; בריטניה במקום השלישי עם 422 מתנדבים, מהם נהרגו 101 איש.
רוב המתנדבים מצפון אמריקה הגיעו דווקא מקנדה - 601 איש, מתוכם נהרגו 162 איש. במקום השני ארה"ב עם 530 מתנדבים, מתוכם 214 נהרגו. על פי הסטטיסטיקה הרוסית, כ-200 אזרחים סורים נלחמים בצבא אוקראינה, 61 טורקים ו-355 גיאורגים.
רוסיה האשימה מאז פרוץ המבצע את ישראל בתמיכה ב"משטר הניאו נאצי בקייב" וגם טענה ש"שכירי חרב" ישראלים נלחמים בשורות צבא רוסיה.
א', אזרח ישראלי שנלחם בשורות צבא אוקראינה בתחילת המלחמה ומאז חזר לארץ, אמר כי לדעתו המספרים שהרוסים מציינים מופרזים: "לא הייתי סומך עליהם". עם זאת הוא ציין: "בהחלט נהרגו כמה אנשים שיש להם תעודת זהות ישראלית והתגוררו הרבה שנים באוקראינה. אני מכיר ישראלי שנפצע קשה במלחמה, אבל הוא כבר שוחרר מבית חולים ועכשיו מרגיש די סבבה".
לדבריו, "ישנם עוד מספר ישראלים שסרטונים שלהם הופיעו ברשתות החברתיות ואין איתם קשר כבר די הרבה זמן, אבל זה לא אומר שהם נהרגו. יכול להיות שהם קיבלו הוראה להוריד פרופיל והם במשימות מורכבות".
אלכס טנצר, שעוקב אחרי התקשורת הרוסית והאוקראינית אומר: "הרוסים משנים את האסטרטגיה. הם התחילו מלחמה פסיכולוגית על דעת קהל במדינות באמצעות פרסום הרוגים זרים. כנראה הנתונים מאוד לא מדויקים ומזכירים תעמולת בחירות. לפוטין יש בעיה בתוך רוסיה. האזרחים לא מבינים למה הצבא מספר 2 בעולם לא מתקדם יותר מהר ועדיין לא ניצח. רבים שואלים 'איפה המודיעין הרוסי?'".
דובר לגיון הזרים של אוקראינה, דמיאן מאגרו, הכחיש את ההגדרה הרוסית שהמתנדבים הם "שכירי חרב". לדבריו, יש להם מעמד רשמי של אנשי צבא של הכוחות המזוינים של אוקראינה. הוא ציין כי מדובר בנציגים מ-55 מדינות ולא 64 כמו שטוענים הרוסים. "חיילים מכל העולם נלחמים למען אוקראינה, ביניהם יש אפילו תושבי מדינות רחוקות כמו ברזיל, דרום קוריאה ואוסטרליה. רוב הליגיונרים הם אמריקנים ובריטים, יש גם אזרחים רבים של פולין, קנדה, המדינות הבלטיות וסקנדינביה, כולל פינלנד".
"הלגיון הוא רשמית חלק מהכוחות המזוינים של אוקראינה ומקבל מימון מהצבא האוקראיני. זה חל על כל הוצאות המחיה, משכורות הלוחמים, נשק ותחמושת", אמר מגרו. הוא ציין כי גם תורמים פרטיים, בעיקר ממדינות מערביות, מסייעים ללגיון בכסף. הכסף הזה מושקע אך ורק לרכישת ציוד ללוחמי הלגיון, שאינו כלול בערכה הצבאית הסטנדרטית, אך נחוץ בשדה הקרב.
לפי מאגרו, זרים מקבלים שכר זהה לכל אנשי הצבא האחרים של הכוחות המזוינים של אוקראינה, ולכן הם לא יכולים להיחשב כ"שכירי חרב". לפי החוק הבינלאומי, המוטיבציה העיקרית של שכירי חרב היא להרוויח כסף, ולכן, הם צריכים מקבלים יותר כסף מחיילי הצבא, שלצדם הם נלחמים. "יתרה מכך, יש לנו את כל המסמכים בהתאם לחקיקה האוקראינית, המוכיחים שאנחנו עובדים מן המניין של הכוחות המזוינים של אוקראינה", הדגיש.
