בבית העלמין באלעד הובא אמש (שבת) למנוחות תלמיד ישיבת קריית מלאכי ישי גרטנר (23) ממודיעין עילית שנרצח ביום שישי בפיגוע הירי בתחנת האוטובוס בצומת ראם. "המלך החליט לקחת אותו, כמה נחת וכמה עונג היה לפגוש אותך", ספד לו אביו אביגדור בהלוויה שאליה הגיעו מאות בני אדם.
גרטנר נרצח כשהיה בדרך לביתו לכבוד שבת. בפיגוע נרצח גם רב-סמל במיל' אורי יעיש (27) ממודיעין, שהיה בדרך לחופשת שבת בביתו ממסגרת השירות הצבאי בגדוד 8119 של חטיבת ירושלים. המחבל פאדי ג'מג'ום ממחנה הפליטים שועפט במזרח ירושלים הגיע לצומת ברכב מאזדה, ביצע פניית פרסה, יצא ממכוניתו - ואז פתח באש מאקדח לעבר תחנת האוטובוס. אזרח, לשעבר איש כוחות הביטחון, חיסל את המחבל.
"ביום כיפור אנחנו אומרים 'נורא ואיום', כל מה שקורה לעם ישראל וכל מה שקורה לנו נורא ואיום", אמר הרב אביגדור גרטנר בדברי ההספד לבנו ישי. "הקב"ה הוא המחליט על הכול, אנחנו מקבלים את הדין באהבה. ישי, כמה מעשים טובים יש לך, אתה עשיר בתורה. ישי השקיע יומם ולילה בלימוד בישיבה, השקיע כל יציאה מהישיבה".
עוד אמר האב: "הוא היה עם שיקול דעת, גם השבת הוא לא רצה לבוא. הוא כיבד את ההורים אז התאמץ לבוא. אנחנו לא ידענו כמה גמילות חסדים שהוא היה עושה. פעם אחת, בלי כוונה, נודע לנו שהייתה משפחה של יתומים שהוא העלה רעיון לעזור לה. פעמיים בשבוע היו לוקחים מהם בגדים לכביסה, מכבסים ומחזירים להם מכובס. מעולם לא היה דבר כזה לריב עם ישי, הוא היה סמל לכיבוד הורים ועשה הרבה נחת".
אבי חרל"פ, בן דודו של ישי, סיפר בשיחה עם ynet: "ישי היה בחור מוכשר מאוד. היה עם לב טוב וחייכן, שמח, היה גם למדן גדול. הוא הלך לישיבה בקריית מלאכי כי רצה ללמוד יותר טוב ויותר לעומק. היה לו תחביב לנגן, מאוד אהב לנגן, והיה מגיע לשמח ילדים עם צרכים מיוחדים. הוא אהב לעשות חסדים ולעזור, בחור מוצלח מאוד כישרוני. בן 23 והספיק ללמוד הרבה תורה, היה יושב ולומד. אבידה גדולה".
אשר יעיש, אביו של רס"ל במיל' אורי יעיש שנרצח גם הוא בפיגוע, אמר הבוקר ל-ynet: "בחנוכה הוא השתחרר מהמילואים וחזר הביתה, אבל כל החברים עדיין היו מגויסים והוא לא מצא את עצמו מכיוון שהמפקדה שלו תפקדה. הוא אמר 'אני רוצה לחזור למילואים' והיה איתם בערך עוד חודש, ואז כולם קיבלו שחרור. ביום רביעי הוא התגייס שוב, וביום שישי נהרג".
האב אמר עוד: "אני ידעתי שהוא כזה, כי 'החברים מעל הכול'. הוא שנא מלחמות, שנא קרבות, הוא שנא צבא, שנא נשק, אני מודה. באיזשהו מקום הבן שלי היה ילד שנלחם על זה שהוא יוכל לשרת בצבא אבל לא חייב להחזיק נשק. הוא לא קרא לעצמו פציפיסט. הפעם הוא חזר עם נשק, ואמר 'כן, זו מלחמה צודקת'. הפזמון שלו השתנה".
האב סיפר כי בנו שוחח בפעם האחרונה עם המשפחה 10 דקות לפני הפיגוע. "גידלנו את הילדים שלנו שיהיו בינינו יחסי אמון מושלמים. הוא ידע שבכל זאת הוא צריך להגיד לי 'בוא תאסוף אותי, מהמקום הזה אני מגיע'. הוא קבע איתנו ב-13:10 במחלף איילון, זה בדיוק 10 דקות מהבית. ב-12:40 התקשרנו אליו והוא כבר לא ענה לטלפון. ב-12:30 הוא עדיין דיבר עם אחותו והם ניסו לקבוע מה יעשו בשבת. אני נסעתי לחכות לו בצומת כשלמעשה הוא כבר לא היה בחיים".