"אני גדלתי לתוך מציאות שאין אבא, בלי זכרונות ממנו, חי עם האובדן הזה יום יום", מספר בכאב ליאור ביטון, בנו של מרדכי ביטון, שהינו אחד מאנשי הביטחון שנהרגו באסון: "כל השנים מבחינתנו זה היה באמת פיצוץ של בלוני גז, עד שהתחלתי להתעסק בזה ולנבור בפרטים וככה התגלתה לי האמת. אסון בסדר גדול כזה, האסון הכי גדול שמדינת ישראל ידעה, במשך שבוע בלבד חקרו אותו. מי שריאלי ומציאותי, יכול להבין שלא חקרו".
"אנחנו רוצים שהמדינה תכיר בזה שהאבות שלנו לא נהרגו בתאונת עבודה, אלא בפיגוע", אומר ליאור. "פניתי למשרד הביטחון, לצבא, לשרים, לחברי כנסת, ביקשתי שיבצעו חקירה מחודשת, אבל הרגשתי שמנפנפים אותי".
7 צפייה בגלריה
"כל מי שנחקר הגיע לתפקיד מפתח ואף אחד לא נתן את הדין". יקיר מרדכי אלגרבלי
(צילום: אביהו שפירא)
גם שלמה מרדכי, אביו של יקיר מרדכי אלגרבלי, נהרג באסון צור. יקיר מספר שהמשפחות לא רוצות פיצויים, רק הכרה מהמדינה: "קודם כל שיגידו לנו את האמת, אנחנו 40 שנה מרגישים שמשקרים לנו. כל מי שנחקר בוועדות החקירה הגיע לתפקידי מפתח, ואף אחד לא נתן את הדין על האסון הכי גדול שידעה המדינה".
אביה של אודליה אלבו שווייצר, ישראל דב שווייצר, אמנם ניצל מהאסון הנורא בלבנון, אך סחב כל חייו את הטראומות והכאב על חבריו הרבים שנהרגו ברצועת הביטחון. לפני כמעט שנה הוא נפטר, ולא זכה להכרה שקיווה לה מצד המדינה. גם בתו אודליה אמרה שכבר שנים היא מנסה לפנות לחברי כנסת, ביניהם מי שיהיו בכירים ביותר בממשלה שצפויה לקום בקרוב, אך רבים התעלמו ממנה וניסיונותיה להקים ועדת חקירה נוספת או לקיים טקסים ממלכתיים מדי שנה, לא צלחו. רק טקס אחד נערך במלוא 35 שנה לאסון.
"הפצע הפעור בלב המשפחות ממשיך ומדמם ככל שממשיכים ומכחישים את נסיבות האסון. עבורנו המשפחות, האסון האמיתי הוא הטיוח. אני פונה אל הממשלה וחברי הכנסת הנבחרים, הגיע העת והשעה לשים סוף ל-40 שנות ההשתקה".
7 צפייה בגלריה
בכיר לשעבר בשב"כ: "יש לשב"כ לא מעט סיבות לעשות הכל שהעניין לא יתעורר"
(צילום: מיקי שוביץ, לע"מ)
7 צפייה בגלריה
76 אנשי ביטחון ישראלים ו-15 עצירים לבנוניים נהרגו בקריסת בניין הממשל הצבאי הישראלי בעיר צור שבלבנון
(צילום: יוסי רוט, לע"מ)
מחר (שישי) יחלפו 40 שנה מאז אסון צור הראשון, בו 91 בני אדם, מתוכם 34 שוטרי משמר הגבול, 33 חיילי צה"ל, 9 אנשי שב"כ ו־15 עצירים לבנוניים, נהרגו מקריסת בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור שבלבנון. ועדת החקירה שצה"ל מינה לבדיקת האירוע, בראשות אלוף (מיל') מאיר זורע, קבעה שהאסון כנראה נגרם מדליפת גז.
עם השנים, עדויות ותחקירים העלו וחיזקו חשד שהקריסה נגרמה מפעילות חבלנית, בהם הספר "נקודת האל-חזור" של העיתונאי רונן ברגמן ב-2007. צה"ל והשב"כ מסרבים לאורך כל השנים להבהיר מדוע המדינה מתעקשת שלא מדובר בפיגוע.
"צריך להבין שגם 38 שנים לאחר מכן, יש לשב"כ לא מעט סיבות לעשות הכל כדי שהעניין לא יתעורר", אמר בכיר לשעבר בשב"כ לאיתי אלינאי ולרונן ברגמן בנובמבר 2020. "תקלה בבלונים היא סוג של כוח עליון, מקסימום כמה ערבים ואיזה רס"ר לא חיברו צינור כמו שצריך. אבל אם זה פיגוע, אז אשמים אלה שלא איבטחו את הבניין כמו שצריך, כלומר צה"ל; ואלה שהיו ממונים על סיכול פיגועים ולא סיכלו, כלומר שב"כ".
