רבות דובר בשנים האחרונות על ההתמודדות הקשה של החברה הערבית אל מול האלימות הגואה בתחומה. אבל מה אמור לעשות אזרח תמים שנפצע מירי תועה? המינימום שקורבן לאלימות חמורה מצפה זה שמערכת האכיפה תגיע אליו כמה שיותר מהר כדי לגבות ממנו עדות, אבל במקרה של תושבת ואדי ערה בהיריון שנפצעה בינוני מירי, נדמה שהמשטרה בחרה לקחת את הזמן. הקלטות (בפתח הכתבה) שהגיעו לידי ynet חושפות את אוזלת היד של המשטרה, שבחרה להתעכב עם גביית העדות ולא להגיע לבתי החולים שבהם התאשפזה הקורבן.
הקלטות השיחות של קורבן הירי עם המשטרה
זה קרה ב-20 בספטמבר. רעול פנים הגיע לשכונה בכפר עארה בוואדי ערה ופתח בירי לעבר בניין שבו מתגוררים הוריה של הקורבן. במקביל לירי הושלך גם בקבוק תבערה לעבר בית הוריה של האישה, ובמקום נגרם נזק כבד. האישה שנפצעה כאמור באורח בינוני מהירי, פונתה על-ידי צוות של מד"א לבית החולים הלל יפה בחדרה. בהמשך ביקשה האישה לעבור לאשפוז בבית החולים שיבא בתל השומר. במד"א אישרו ל-ynet את דבר פינויה של האישה לבית החולים הלל יפה בעקבות פציעתה מירי ברגליה.
למרות היותה קורבן עבירה, אף גורם במשטרה לא הגיע לבתי החולים שבהם אושפזה האישה כדי לגבות ממנה עדות. האישה החליטה לטלפן למשטרה כדי לברר מדוע הדבר הכל-כך בסיסי לא התרחש. שישה ימים לאחר הפציעה, היא הגיעה למוקד ארצי של המשטרה. "התקשרתי אליכם ביום שבו נוריתי ברגל, עד עכשיו אף אחד מהמשטרה לא בא לחקור אותי, לשאול מה קרה. בשני בתי החולים דיווחו שאני פצועת ירי", אמרה הקורבן למוקדן.
מוקדן המשטרה השיב: "את צריכה לדבר עם תחנת עירון. הגעת למוקד הארצי, את צריכה לבקש את הקצין ולשאול אותו למה לא מגיעים אלייך". המוקדן תהה מול האישה אם היא יכולה לגשת לתחנת עירון, והיא השיבה: "לגשת? אני לא הולכת בכלל. אני בבית בלי אצבעות ואני אישה בהיריון גם". המוקדן סיכם: "אז תתקשרי אליהם לבדוק למה לא מגיעים, תבקשי לדבר עם קצין החקירות".
כבר באותו היום התקשרה קורבן הירי לתחנת עירון. "דיווחו בהלל יפה למשטרה ואחר כך עברתי לתל השומר, גם בתל השומר דיווחו למשטרה ואף אחד לא בא לחקור אותי", התלוננה האישה בפני המוקדנית. "עכשיו אני בבית, במשטרה יודעים שאני בבית, ומה איתי? אני כאילו כלב או חתול שאף אחד לא בא לשאול אותי מה קרה".
מוקדנית המשטרה ביקשה "לבדוק את הנושא עם הקצין", ואחרי כמה רגעים השיבה לאישה: "חוקר כן היה שם, פשוט אמרו לו כל פעם שאת בתל השומר. הוא אמר לי שבמהלך היום או מחר ייצרו איתך קשר ויגיעו אלייך". האישה המשיכה: "אף אחד לא בא אליי לבית החולים. אני אישה בהיריון בשבוע ה-35, אסור לי לקחת תרופות נגד כאבים. אמרו לי שאני צריכה גם להיות במעקב אצל רופאת נשים, ואף אחד מהמשטרה לא רוצה לבוא לראות אותי".
האישה אמרה עוד למוקדנית בתחנת עירון: "גיסתי אמרה לקצין כשהוא היה אצלה בבית שאני חזרתי לבית שלי. הוא אמר לה 'אנחנו נבקר אותה', ואף אחד לא בא אליי". המוקדנית ענתה: "החוקר שאמור להגיע אלייך יגיע מחר או היום, ואם לא אז במהלך השבוע הבא. אני מניחה שאת לא יכולה להגיע אלינו, נכון?". האישה: "אני לא יכולה ללכת בכלל, אני על כיסא גלגלים".
"המשטרה מנסה להתעלם מהאחריות שלה"
בשיחה עם ynet מתחה קורבן הירי ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה. "אושפזתי בבית החולים הלל יפה יום אחד, ואחר כך עברתי לתל השומר. הצוותים עדכנו את המשטרה על הפציעה בירי ולא הגיעו אליי", אמרה האישה. "התקשרתי למוקד 100 ולתחנת משטרת עירון וביקשתי קצין כדי להבין מה הסיבה שהם לא מעוניינים לקבל ממני עדות. שמעתי שם דברים שמהם עולה כי המשטרה מנסה להתעלם מהאחריות שלה".
היא הוסיפה: "אפשר לשמוע בשיחות עד כמה התעקשתי שהם יגיעו לקבל ממני עדות, ואפשר לראות כאן את אוזלת היד של המשטרה. הרגשתי שאני סוג ב' ולא מעניין אותם בכלל מהפציעה שלי. המשטרה אומרת לציבור שהיא עושה מאמצים רבים כדי למגר את האלימות והפשיעה, אבל המקרה שלי מראה את הצד האמיתי. צר לי שרק אחרי יותר מחודשיים התקשרו אליי מהמשטרה וביקשו ממני להגיע לתחנה. ועוד אמרו לי שם 'הבנו שאת לא רוצה להעיד'. זה מצחיק, כי אני יודעת שהמשטרה צריכה לחקור אירועי ירי ולתשאל פצועים בלי קשר אם אני רוצה או לא רוצה".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "עם קבלת דיווח על אודות אירוע ירי בכפר עארה, שוטרים הגיעו למקום, אספו ממצאים וראיות ונפתחה חקירה שעודנה מתנהלת. בניגוד לנטען, שוטרי תחנת עירון ביקרו מספר פעמים בבית המשפחה ונתקלו בחוסר שיתוף פעולה מצד המתלוננת, עד שלבסוף גבו עדותה. נמשיך לחקור את המקרה ביסודיות ולבצע את כלל הפעולות הנדרשות על-מנת לאתר את המעורבים ולמצות עימם את הדין".
