אחרי יותר משנה של סיוע לישראל במלחמת "חרבות ברזל", לארה"ב הולכים ואוזלים טילי יירוט מכמה דגמים. כך מדווח היום (ג') "וול סטריט ג'ורנל". לפי העיתון האמריקני, שחיקת מאגרי טילי היירוט של הצבא האמריקני מעוררת בוושינגטון חשש גם מפני פגיעה אפשרית במוכנות של הצבא האמריקני להגיב לסכסוכים פוטנציאליים חדשים באירופה, במזרח התיכון ובאזור הפסיפי – שם גובר החשש מעימות מול סין, שמאיימת לפלוש לטייוואן.
3 צפייה בגלריה
ארכיון טיל סטנדרטי SM-1 משוגר מ ספינה של הצי האמריקני USS George Philip בתרגיל של צבא ארה"ב ב-2002
ארכיון טיל סטנדרטי SM-1 משוגר מ ספינה של הצי האמריקני USS George Philip בתרגיל של צבא ארה"ב ב-2002
כל אחד עולה מיליונים. טיל "סטנדרט" מהדגם SM-1 משוגר מספינה של הצי האמריקני בניסוי משנת 2002
גורמים אמריקניים אמרו לעיתון כי החשש ממחסור אפשרי גבר עוד יותר אחרי המתקפה הישראלית באיראן בסוף השבוע, והאפשרות שכעת איראן תבקש לנקום עם מטח נוסף של טילים בליסטיים. לפי הדיווח, החשש ממחסור נוגע לטילים מונחים של מערכת AEGIS, שמוצבות על חלק ממשחתות הצי האמריקני. מדובר בטילים שמשוגרים לרוב מספינות והיוו את החלק המרכזי מטילי היירוט ששימשו את ארה"ב כדי להגן על ישראל לאורך השנה האחרונה, במתקפות הישירות מאיראן באפריל ובתחילת אוקטובר. נציין כי הטיל עצמו שנמצא במחסור, שמחירו 15 מיליון דולר, הוא SM-3, שכינויו "סטנדרט".
טילים אלו קריטיים גם בכל הנוגע למאמצי היירוט של ארה"ב אל מול מתקפות הכטב"מים והטילים של המורדים החות'ים בתימן – לעבר ישראל ולעבר ספינות אזרחיות בים האדום ובמפרץ עדן. הגורמים ששוחחו עם "וול סטריט ג'ורנל" אמרו כי מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר אשתקד שיגרה ארה"ב יותר מ-100 טילי "סטנדרט".
בפנטגון סירבו לחשוף את כמות המיירטים במאגרים האמריקניים, מחשש שהמידע הזה ינוצל על ידי איראן ושלוחיה. "לאורך השנה האחרונה, משרד ההגנה התאים את פריסת הכוחות שלו באזור כדי להגן על הכוחות האמריקניים ולסייע בהגנה על ישראל, ובו בזמן לקח בחשבון את המוכנות של ארה"ב ומאגריה", מסרה דוברת הפנטגון סברינה סינג בתגובה לדיווח.
3 צפייה בגלריה
ארכיון טיל סטנדרטי SM 2 משוגר מ משחתת אמריקנית USS Stout ב תרגיל של צי צבא ארה"ב ב-2019
ארכיון טיל סטנדרטי SM 2 משוגר מ משחתת אמריקנית USS Stout ב תרגיל של צי צבא ארה"ב ב-2019
שיגור טיל מדגם SM-2 על ידי ספינה אמריקנית, ב-2019
ב"וול סטריט ג'ורנל" מדגישים כי הממשל האמריקני מנסה, אך מתקשה לעשות זאת בהצלחה, להגדיל את מערך הייצור של טילי הסטנדרט. המכשול המרכזי הוא חשש של חברות אמריקניות להשקיע בפתיחת פסי ייצור חדשים – מהלך שדורש השקעה כספית גדולה כדי להרחיב את המתקנים הקיימים ולהעסיק עובדים נוספים – מבלי שיקבלו ערבות לכך שהפנטגון ימשיך לרכוש את הטילים בכמות מוגברת לאורך תקופה ארוכה.
קרלוס דל טורו, הבכיר בפנטגון שאחראי על תחום הצי, אמר בחודש מאי האחרון כי נרשמה "התקדמות מסוימת" בהיקף הייצור של שני דגמים של טילי סטנדרט, אך הוא הודה כי יש עוד מכשולים רבים בדרך להגדלה משמעותית של הייצור. "ככל שהטיל מתוחכם יותר, כך קשה יותר לייצר אותו".
הטילים הללו גם יקרים למדי: עלותו של כל אחד מהם עשויה להגיע לכמה מיליוני דולרים, ולרוב האמריקנים משגרים שני מיירטים על כל שיגור שאחד הם מזהים. בעיתון מציינים כי לפי נתוני הצי, מאז תחילת המלחמה אשתקד עלות היירוטים של הספינות האמריקניות, נגד הטילים האיראניים והטילים והכטב"מים החות'יים, עומדת על 1.8 מיליארד דולר. "אלו חימושים מאוד יקרים כדי להפיל מטרות חות'יות מחורבנות", אמר בתסכול גורם בקונרס האמריקני, שהתייחס בכך לעובדה שעבור איראן ושלוחיה עלות הייצור של טילים וכטב"מים נמוכה משמעותית. "ועל כל טיל יירוט שמשוגר לוקח חודשים כדי להחליף אותו, במחיר גבוה מאוד מאוד".
תיעוד שפרסמו החות'ים משיגור טיל ביוני האחרון

הגורמים האמריקניים אמרו עוד לעיתון כי הפנטגון מודאג מהאפשרות שלא יוכל לחדש את המלאים שלו באותו הקצב שבו הם אוזלים. על כל אלו יש גם להוסיף את הסיוע הצבאי האדיר שארה"ב מזרימה לאוקראינה, שם נמשכת המלחמה מול רוסיה כבר יותר משנתיים וחצי. "ארה"ב לא פיתחה בסיס תעשייתי ביטחוני שמיועד למלחמות התשה גדולות גם באירופה וגם במזרח התיכון – ובו בזמן לאפשר לה גם לשמור על סטנדרטים של מוכנות", אומר אליאס יוסיף, חוקר ביטחוני ממכון סטימסון שבוושינגטון. "שתי המלחמות הללו הן סכסוכים ממושכים, שלא היו חלק מהתכנון הביטחוני של ארה"ב".
RTX, חברה שמפתחת טילי סטנדרט, יכולה לפי הדיווח לייצר כמה מאות טילי יירוט שכאלו מדי שנה. עם זאת, החברה הדגישה כי לא כל הטילים הללו מיועדים לארה"ב, וכי יש לה עוד 14 מדינות אחרות שמזמינות אותם. כחלק מ"כלכלת חימושים", הגורמים האמריקניים אמרו כי במתקפה האיראנית ב-1 באוקטובר נמנעה ארה"ב, וכך גם צה"ל, מיירוט חלק מ-180 הטילים ששוגרו לעבר ישראל – אם ניתן היה לקבוע שלא יפגעו ביעדים רגישים. גם העברת מערכת ההגנה האווירית THAAD לישראל, כך לפי הדיווח, קשורה לחשש ממחסור בטילי סטנדרט – כיוון שהמערכת הזו עושה שימוש בטילים מדגם אחר. הפנטגון, דווח עוד, העביר סוללות פטריוט נוספות למזרח התיכון, אף שגם סביב המערכת הזו יש מגבלות, כיוון שארה"ב שולחת אותן גם לאוקראינה.
הגורמים האמריקניים ופרשנים הזהירו כי השלכה נוספת של הקצב המהיר בו אוזלים הטילים הוא שארה"ב עלולה להיות "חשופה יותר" אל מול עימותים פוטנציאליים באזור הפסיפי – שם גובר החשש מהתנהלותה האגרסיבית של סין. "השתמשנו במאגר של שנה שלמה של טילי סטנדרט, אותם טילים שאמורים היו להיות חלק מההתחמשות שלנו מול סין", אמר לעיתון מארק מונטגומרי, אדמירל לשעבר בצי האמריקני וכיום חבר בכיר ב"קרן להגנת דמוקרטיות", מכון מחקר שמרני בוושינגטון.
3 צפייה בגלריה
שיגור מיירט ע"י מערכת THAAD, ארכיון. נשלחה לישראל כחלק מאילוצי ארה"ב?
שיגור מיירט ע"י מערכת THAAD, ארכיון. נשלחה לישראל כחלק מאילוצי ארה"ב?
שיגור מיירט ע"י מערכת THAAD, ארכיון. נשלחה לישראל כחלק מאילוצי ארה"ב?
פרשננו רון בן ישי ציין לפני כשבועיים כי ההסכם עם ארה"ב להצבתה בארץ של מערכת ההגנה האווירית THAAD נבע מאילוץ אמריקני לא פחות משהוא נבע מצורך ישראלי. הצורך של צה"ל ברור: הוא זקוק לתוספת של טילי ומשגרי יירוט אמריקניים כדי להתמודד עם מאות הטילים שהאיראנים עלולים לשגר לאחר המתקפה. במקרה כזה, הכמויות והמספרים מדברים. ככל שמשגרים מספר רב יותר של טילים במטח אחד או בשני מטחים קטנים במטרה להרוות את מערכות ההגנה - כך דרושים יותר משגרים, טילי יירוט ומכ"מים.
לישראל יש כמה שכבות של סוללות טילי יירוט. בקומה העליונה נמצאת מערכת "חץ 3", שפוגעת בטילים התוקפים במרחק מאות קילומטרים מחוץ לאטמוספרה. בקומה מתחת נמצא "חץ 2", שפוגע בטילים סמוך לגבול האטמוספרה, במרחק שעולה על 100 קילומטרים. הרחק מתחת נמצאת מערכת "קלע דוד", שמיועדת להגנה מפני טילים ממרחק גדול בתוך האטמוספרה. הקומה התחתונה היא כיפת ברזל, שמגינה נקודתית על אתרים ומיירטת טילים בטווחים קצרים של עד מאה קילומטרים.