"תו שמח" באולמות האירועים, הבטחה להגברת האכיפה המשטרתית, פיילוט לבדיקות קורונה ביתיות – והבטחה מצד שרת החינוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה כרגיל, "אם המציאות תישאר כפי שהיא היום". שיעורי תחלואת הקורונה ממשיכים לטפס ומספר הנדבקים היומי חצה לראשונה זה ארבעה חודשים את רף ה-1,000, אך מספר החולים שמצבם קשה עולה בקצב נמוך יחסית – ובממשלה מבטיחים להימנע ככל הניתן מהגבלות שיפגעו בישראלים.
בדיון שקיימו השרים ביום שישי בקריה הוחלט בין היתר לאשר כבר מחר (יום שני) את המתווה שזכה לכינוי "התו השמח", אם כי בפועל מדובר פשוט ב"תו ירוק" עבור אירועים ושמחות. המתווה, שצפוי להיכנס לתוקף ביום רביעי, גובש על פי הודעת הממשלה בשיתוף עם נציגי בעלי אולמות האירועים.
לפי המתווה הכניסה לאירועים תתאפשר למחוסנים, מחלימים ושליליים לקורונה לאחר הצגת בדיקה. האירועים שיכללו במתווה הם כאלו שנערכים במקום סגור ותחומים בזמן, שנוכחים בהם מעל 100 משתתפים וכוללים אכילה ושתייה. תנאי נוסף להגדרה זו: אם האירוע מתקיים בעמידה ותנועה וכולל ערבוב בין המשתתפים. באירועים הללו תחול חובת עטיית מסכות למעט בזמן פעילות מותרת כגון אכילה ושתייה.
ניר שפר, חבר הנהלת התאחדות בעלי האולמות והגנים ובעל אולם האירועים "ביער" בחדרה, אמר כי המתווה אינו שונה באופן מהותי מ"התו הירוק" שבו פעלו האולמות במשך חודשים ארוכים, אך ציין כי בניגוד לאותו מתווה הפעם לא תהיה הגבלה על כמות האנשים שיוכלו להיכנס באמצעות הצגת תוצאה שלילית של בדיקת קורונה. אז, במתווה הקודם, הייתה הגבלה של 5% בלבד מהאורחים שיכלו לעשות כן.
"חשוב לזכור שבניגוד לאירועים המוניים אחרים, בענף החתונות יש לנו רשימה שמית וידועה מראש של מי המוזמנים", הוסיף שפר. "יש לנו אפילו קשר ישיר איתם דרך הזוג המתחתן ובני הזוג יכולים לעדכן אותם במה צפוי". שפר מאמין כי לא תהיה ירידה בכמות האורחים בחתונות: "אין סיבה לשינוי בכמויות ברגע שפתחו את הבדיקה לכולם, הכמות לא תשתנה כי המחוסנים יגיעו ואלו שיצטרכו יעשו בדיקה 72 שעות לפני, כנדרש".
הוא שיבח את ראש הממשלה נפתלי בנט, שלדבריו שוחח עם בעלי האולמות ולמד את הנושא מקרוב: "ראש הממשלה הבין על בסיס מה שקרה בעבר שאם זה לא יהיה באולמות אז יהיו אירועים פיראטיים ומבחינתו זה דרך לשלוט בתחום החתונות".
גם רפי פומרוק, בעל קבוצת "דינמו תל אביב" שמחזיקה במספר אולמות אירועים בתל אביב, לא חושש יותר מדי מההגבלות הצנועות למדי במתווה החדש: "התו השמח זה התו הירוק שבעצם פעלנו עימו חודשים, אנחנו הראשונים שקיבלנו את זה עלינו. אצלנו למשל יש בדיקות מהירות עוד מהימים שלפני החיסונים".
הוא הוסיף כי "קל לנו לבצע את זה, ככה שאין לנו שום בעיות. אני לא רואה בזה שום הגבלה שיכולה למנוע קיום אירוע. זה הליך של שנייה לבדוק האם אתה מחוסן או מחלים ובדיקה מהירה היא בדיקה מהירה".
נועם לוי, יו"ר התאחדות האולמות וגני האירועים, מספר כי הוא ואחרים נפגשו באולם עם ראש הממשלה בנט באולם שלו, "הבית הירוק", לקראת אישור המתווה ביום חמישי האחרון. "הוא פנה אלינו לשמוע כיצד אפשר לקיים אירוע בצורה נכונה. קבענו שנלך בשלבים רבים, אחד מהם הוא לוותר על קבלת הפנים ויהיה טקס ואז ארוחת ערב ומסיבת ריקודים. יכול להיות שבהמשך נמנה נציג קורונה בכל אולם".
"אנחנו רוצים להבהיר, כמו שראש הממשלה אמר, שהחתונות יתקיימו רק באולמות האירועים כי כאן זה בשליטה. יאפשרו לנו לעבוד בשיתוף פעולה איתם", הוסיף לוי. גם הוא שיבח את בנט על ששוחח עם בעלי האולמות, הביע תקווה להמשך ההידברות בין הצדדים – ואף קרא לבעלי האולמות להקדים את יישום המתווה כבר ליום שני, ולא לחכות ליום רביעי: "כמחווה וולונטרית לראש הממשלה".
עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העסקים והעצמאים בישראל (להב), אמר: "ההחלטה על מתווה התו השמח מבטאת את הרציונל הנכון שעל ממשלת ישראל לאמץ וזה העיקרון ללמוד לחיות ולהתנהל לצד נגיף הקורונה, בעלי אולמות האירועים חוו תקופה קשה מנשוא כבר למעלה משנה וכעת יש לייצר עבורם ועבור הציבור מתווה משותף להמשך פעילות בטוחה, אני מברך את ראש הממשלה שרואה זאת כמטרה משותפת להמשיך בשגרה אחראית ולהמשיך לקיים חתונות ושמחות באולמות אירועים".
בדיקות מהירות, בדיקות ביתיות, ועוד אכיפה
החלטה נוספת שהתקבלה בדיון בין השרים ביום שישי היא אכיפה מוגברת של הגבלות הקורונה, במיוחד באולמות האירועים. השר לביטחון פנים עמר בר-לב צפוי להציג כבר היום מתווה לאופן שבו המשטרה תגביר את האכיפה. בנוסף, הממשלה מסרה כי תקדם באופן מואץ כניסה של בדיקות קורונה ביתיות לשוק - בשאיפה להתחיל כבר השבוע בפיילוט בתחום.
בלשכת בנט ציינו כי לצד הבדיקות הביתיות בכוונתו לקדם את השימוש בבדיקות מהירות. בדיון קבינט הקורונה האחרון בשבוע שעבר הועלתה בהקשר זה הצעה להציב בדיקות מהירות ב"קיוסקים" עירוניים, שימכרו ויפקחו על ביצוע הבדיקה, במימון ספקיות הבדיקות. פרט לכך, תיבחן האפשרות להתיר רכישת בדיקות מהירות בבתי המרקחת.
"הדירקטיבה היא צעדים הגיוניים שהציבור יכול לעמוד בהם, לצד אכיפה אגרסיבית כלפי מי שמפר את ההנחיות", נמסר מלשכת ראש הממשלה. כמו כן, צוות משותף למשרדי הבריאות והתחבורה יבחן את המשך המדיניות בנתב"ג וחגי תשרי, ומשרד החינוך יעסוק בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים.
שרת החינוך קוראת ל"הסדרי בידוד חדשים"
מי שאמונה על ההיערכות לפתיחת בתי הספר ב-1 בספטמבר היא כמובן שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, שידועה בהתנגדותה להגבלות חריפות וב-ynet אף נחשף כי דרשה את החלפתה של ראש שירותי בריאות הציבור שרון אלרעי פרייס. כעת היא מבטיחה בשיחה עם ynet כי בלי שינוי משמעותי בתמונת המצב של התחלואה – שנת הלימודים תיפתח כסדרה.
שאשא-ביטון הוסיפה כי תציג בימים הקרובים את מתווה החזרה למסגרות הלימוד, כשלדבריה העיקרון המנחה שבכוונתה להציב הוא "לצמצם למינימום את הפגיעה בימי הלימודים הפיזיים בבתי הספר ובשגרת החיים, תוך אחריות מלאה להבטחת שלומם וביטחונם של הילדים והמורים".
שרת החינוך ציינה כי במהלך השבוע האחרון התקיימו דיונים בין נציגי משרד החינוך לבין אנשי משרד הבריאות, וכי במשרדה יציגו את ההיערכויות השונות לפי כמה תרחישים בישיבת קבינט הקורונה שנקבעה לשם כך. "במציאות הנוכחית, דפוס החשיבה חייב להשתנות ל'חיים לצד הקורונה', ויש לנהל סיכונים באופן שונה מכפי שהיה עם פרוץ המגפה", אמרה מוקדם יותר השבוע.
לדבריה, צוות מומחים מעולם הבריאות ילווה את תהליכי החשיבה וההיערכות תוך התייחסות רחבה להשפעות הכוללות על הילדים. "בריאות הילדים חשובה לנו על כל היבטיה - פיזית ונפשית, והיערכות המערכת תהיה בהתאם", אמרה שרת החינוך, "אם המציאות תישאר כפי שהיא היום - שנת הלימודים תפתח כסדרה במתכונת רגילה, כפי שממליצים גם המומחים השונים. זאת בהתאם להסדרי בידוד חדשים, טיפול וניטור דיפרנציאליים במערכת החינוך".
בתוך כך, בהנהגת ההורים הארצית תובעים משרת החינוך לשנות את מודל הבידוד לילדים מאומתים לקורונה. עוד הם דורשים לקיים למידה רציפה ולא לחזור להוראה בקפסולות, אלא בכיתות מלאות. לטענתם, למידה במודל שכזה שוב תפגע בתלמידי כיתות ה'-י' שייאלצו ללמוד באופן חלקי. בנוסף, הם מבקשים שההנחיות המתאימות יפורסמו מוקדם ככל האפשר לפני תחילת שנת הלימודים.
יו"ר הנהגת ההורים הארצית, מירום שיף, שיגר מכתב לשאשא-ביטון שבו ציין כי "הנהגת ההורים מודאגת מחזרה למודל הבידוד שהתקיים בשיא מגפת הקורונה". הוא הוסיף: "שיטות הפעולה מהעבר אינן יעילות כעת, כשידוע שרוב המבוגרים מחוסנים ובני הנוער מחוסנים אף הם. על הסבל שעברו ילדי ישראל בשנה וחצי האחרונות לא ניתן לפצות, התלמידים בכל הגילים צברו פערים לימודיים ורגשיים שהוספה עליהם תקשה עליהם מאוד".