פראף פרי ובתה של המנוחה בבית המשפט, שלשום
(צילום: רועי עידן)
הכרעת הדין בתיק רצח אסתר אהרונוביץ' (70) הפתיעה את כולם. העובדה שד"ר גיורא פראף פרי (70) הורשע ברצח של אשתו בעבירה של רצח בכוונה ולא בנסיבות מחמירות - עשויה להשליך על העונש שייגזר עליו. הרפורמה בעבירות ההמתה עברה שינויים, כשהרשעה ברצח בנסיבות מחמירות גוררת עונש מאסר עולם, ואילו העונש על רצח בכוונה הוא עד מאסר עולם. אז מה ההבדל בין השניים?
במקרה של תיק זה, התביעה הייתה צריכה להוכיח כי מדובר ברצח מתוכנן מראש. בית המשפט המחוזי בבאר שבע החליט להרשיע אותו כאמור "רק" ברצח, שכן השופטים סברו כי לא ניתן היה להוכיח מעל לספק סביר את התכנון מראש, וכי ייתכן ומדובר ברצח "ספונטני". אבל קריאה מעמיקה בהכרעת הדין גוררת לא מעט תמיהה, כך שגם האדם הסביר יתהה כיצד השופטים הגיעו למסקנה הזו.
את הכרעת הדין כתב השופט אלון אינפלד, ואליו הצטרפו השופטים אריאל ואגו ואריאל חזק. העובדות הבסיסיות הן אלו: בני הזוג היו נשואים 10 שנים והתגוררו יחד במושב תלמי אליהו. אהרונוביץ' ביקשה להיפרד מפרי, ויתרה מזאת - בין השניים נתגלע סכסוך כלכלי, לאחר שזו חשדה שבמהלך מערכת היחסים ביניהם הוא רימה אותה ולא היה כנה.
ביום הרצח פרי ארז מזוודות והוציא כסף ודרכונים. השניים נפגשו בביתה, רבו, ופרי ירה בה חמש יריות עם אקדחו. שתיים מהן פגעו בה בעורף, וכדור שלישי פגע בזרועה. לאחר שהותיר אותה מתבוססת בדמה, הוא לקח חלק ממזוודותיו לרכב, אסף את הכסף והדרכונים ותיק הרופא שלו וברח אל המדבר, שם לכאורה גם ניסה להתאבד - ושם גם נתפס על ידי המשטרה.
בהכרעת הדין ניסה אינפלד להיכנס לראשו של הנאשם, אך ניכר שהייתה לו איזושהי הטיה לטובתו של ד"ר פרי, רופא מוכר. הוא אפילו דיבר על הטיות פסיכולוגית בהכרעת הדין, אותן השליך על הנאשם. אינפלד העריך כי ייתכן שבאותו יום, מתוך "הטיית האופטימיות", קיווה פרי לשכנע אותה שלא להיפרד. אך לדבריו, אי אפשר בהכרח להסיק שבחר לרצוח את אשתו לאחר ששקל את כל האפשרויות שעמדו בפניו.
למעשה, אינפלד העריך את הנאשם יתר על המידה. "לכאורה, לו היה מעשה הרצח מתוכנן, לאחר שקילה ממשית, יש להניח כי הייתה לנאשם תכנית כלשהי לגבי מעשיו לאחר הרצח, אם התאבדות, הסגרה עצמית למשטרה או בריחה. נטילת הכסף עם חלק מהמזוודות, אך השארת רוב המזוודות שנארזו בבית, מלמדת לכאורה על בלבול, יותר מאשר על כל דבר אחר", כתב בהחלטה.
השופט אינפלד המשיך והסביר כי העובדה שפרי הותיר מאחור חלק מהמזוודות ולקח את כל הכסף, "נוטה להראות שרציחת המנוחה לא נעשתה על פי תוכנית מראש, ואף לא לאחר הליך ממשי של שקילה, אלא באופן ספונטני". לדבריו, "כך הימלטות הנאשם נעשתה בחופזה, ללא תכנון מראש, ועקב הצורך הבהול לברוח מזירת הרצח". האם מדובר בהטיה של השופט עצמו, שמניח כי אדם כמו פרי - רופא במקצועו - ירצח בצורה "מסודרת" יותר? לדבריו, די בכך לעורר ספק סביר בנוגע לתכנון המוקדם.
אבל אלה לא סימני השאלה היחידים בהכרעת הדין. השניים התעמתו זה עם זו עוד לפני יום הרצח. באחד המקרים פרי אחז את אקדחו בידו מול אהרונוביץ'. נראה, כך נקבע, שעשה זאת כדי לאיים עליה. השופטים סברו כי לפני נסיעתו של הרופא לחו"ל, הוא "השתעשע" ברעיון לירות במנוחה עם האקדח שעמו בסופו של דבר רצח אותה. "אולם, לא ניתן לקבוע עובדה זו מעבר לספק סביר, ואין לשלול אפשרות לפיה אחיזת האקדח הייתה מקרית או תמימה", קבע השופט אינפלד.
"יחד עם זאת", הוא הוסיף, "אירוע זה, הנוטה להראות כעין איום המבשר את אשר אירע לבסוף, מחזק התזה של המדינה לפיה מעשה הרצח נשקל ברצינות עוד לפני שהוא בוצע". בהכרעת הדין נתן השופט משקל רב לראיות שהציגו תכנון מוקדם, אך בכל זאת נותר ספק בליבו. מדוע? לא ממש ברור.
מצד אחד כתב השופט שהפרקליטות צודקת שיש בנסיבות אינדיקציות רבות המצביעות על התכנון והרצון המוקדם שלו לרצוח את אהרונוביץ'. "עצם החלטת הקורבן על פרידה פיזית וכלכלית בניגוד לרצונו, המשחק באקדח בעימות קודם לנסיעה, עימותים הנוגעים לגילוי של אסתר על חשבון בנק שלא ידעה על קיומו, הכנת כסף רב עם דרכונים וציוד אישי, העובדה שהנאשם לא היה כן עם המשטרה לגבי העימותים עם אהרונוביץ', והעובדה שחיפש יחידת מגורים ואז החליט שאין צורך בכך", כתב.
עם זאת, לטענתו של אינפלד, יש אינדיקציות "הנוטות ללמד כי הרצח היה ספונטני". וכאן שוב צפה ההטיה של השופט: "הנאשם ירה חמש יריות, מתוכן רק שתיים קטלניות. אילו אדם אינטלגנטי כמו הנאשם היה מתכנן מראש את הרצח, הוא היה דואג לביצוע פשוט ומהיר, מבלי להותיר מקום לסיכונים מיותרים המתבטאים ביריות שלא השיגו מטרתן". משמע, אדם בעל השכלה, רופא במקצועו, היה צריך להיות רוצח "טוב יותר".
4 צפייה בגלריה
מעיין, בתה של אהרונוביץ'. "הוא נופף באקדח לפני הרצח והכין דרכונים, אם זו לא הכנה מוקדמת אני לא יודעת מה כן"
(צילום: חיים הורנשטיין)
אינפלד קיבל את טענת ההגנה כי זירת הרצח הייתה מעט "מלוכלכת", דבר שהצביע על מאבק. האם השופט לא סבר שאהרונוביץ' פשוט ניסתה להילחם על חייה, ברגע שהבינה שמי שהיה בן זוגה מבקש לרצוח אותה? לדבריו,"העובדות שרק חלק ממזוודותיו היו ברכב, ולא הייתה תכנית בריחה או התאבדות טובה, מלמדות לכאורה על תזמון מפתיע וממילא נוטות להצביע על החלטה ספונטנית".
באשר לנסיעת פרי למדבר לאחר האירוע נכתב בהכרעת הדין: "לא ברורה מטרת הנסיעה. העובדה שנטל עמו חלק מהמזוודות, דרכונים וכסף רב, מלמדת לכאורה על כוונה לברוח. עם זאת, לו היה מדובר ברצח מתוכנן, סביר להניח שהנאשם היה מתזמן זאת לשעה שבה יכול היה לחצות את הגבול במהירות, או להגיע למקום מבטחים אחרים". גם כאן ניכר שבית המשפט העריך יתר על המידה את הנאשם. "יש ביציאה למדבר, ובניסיון ההתאבדות לכאורה, צדדים לכאן ולכאן. קשה להכריע מה הנאשם התכוון בדיוק לעשות".
לא ברור מה פרקליטות מחוז דרום תעשה כעת, והאם תערער על הכרעת הדין. היא צפויה להחליט רק לאחר ההחלטה על העונש שייגזר. משפחתה של אהרונוביץ' זעמה על הכרעת הדין. בתה, מעיין נגיד, אמרה כי הכרעת הדין היא אחת הסיבות שנשים בישראל ממשיכות להירצח. "הוא נופף באקדחו לפני הרצח, היה צלול בדעתו ותכנן לרצוח אותה, הכין דרכונים וכסף במטרה לברוח. אם זו לא הכנה מוקדמת אני לא יודעת מה כן", אמרה.
