"הצלנו את הדור הבא של המהנדסים": בנט מכריז על העלייה במספר הניגשים ב-2017
(יוגב אטיאס)
ב-2015 הכריז ראש הממשלה נפתלי בנט, אז שר החינוך, על תוכנית שמטרת העל שלה – הכפלת מספר התלמידים שניגשים לבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות בתוך ארבע שנים. היעד הושג, וזה לא היה ההישג היחיד של הרפורמה.
התוכנית, "לתת חמש", לא הייתה הראשונה מסוגה. קודמו בתפקיד, השר לשעבר שי פירון, הכריז במאי 2014 על תוכנית "מתמטיקה תחילה", שאחד מיעדיה היה להכפיל את מספר הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות. עוד קודם לכן הייתה יוזמת "5פי2" עם מטרה דומה. אז למה בעצם התוכנית "לתת חמש" נחשבת לסיפור הצלחה במערכת החינוך?
קודם כל צריך להסתכל על הנתונים. בזמן מסיבת העיתונאים על השקת התוכנית התבסס בנט על הנתונים של שנת הלימודים 2013/2014, אז ניגשו לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות 9,718 תלמידים בלבד, כ-9.6% מכלל תלמידי כיתות י"ב ברחבי הארץ.
לאורך השנים נרשמה עלייה עקבית, כשארבע שנים מאוחר יותר, בשנת הלימודים 2017/2018, מספר התלמידים שניגשו לבחינת חמש יחידות במתמטיקה עמד על 18,347 - פי 1.9 מהתלמידים שניגשו לפני כארבע שנים לבחינה. מדובר בכ-15.67% מתלמידי כיתות י"ב ברחבי הארץ. הלכה למעשה, התוכנית עמדה במטרה שהוצבה. עם זאת, שנה לאחר מכן נרשמה ירידה קלה במספר הנבחנים בחמש יחידות וכן בשיעור הניגשים מקרב כלל התלמידים.
"הייתה התגייסות מאוד גדולה של המערכת. כל חסם שהגיע פירקנו אותו ועברנו הלאה", מסבירה נרית כץ, המפקחת הארצית ללימודי מתמטיקה בעל-יסודי, את ההצלחה של התוכנית.
לפי כץ, אחד הזרזים לעלייה במספר הנבחנים היה שינוי הצורה שבה נמדדים בתי הספר. "עברנו ממדד של תעודת בגרות, למדד של תעודת בגרות איכותית. לפני 'לתת חמש' בתי הספר נמדדו על אחוז הזכאות לבגרות באופן כללי ויצא שמה שעניין את מנהל בית הספר זה אחוז הזכאות ולא היתה משמעות לאיזה סוג זכאות".
"החלפנו את המדד לתעודת בגרות איכותית, כלומר, כשיש ארבע וחמש יחידות במתמטיקה ואנגלית עם ממוצע 90 ומעלה", סיפרה. "פתאום מנהלי בתי הספר נמדדו על זה וזה גרם להם לרצות לדחוף תלמידים לעשות בגרות באנגלית ומתמטיקה בארבע וחמש יחידות".
נרית כץלצד עידוד המנהלים, נעשה צעד משמעותי בכל הקשור לחישוב ממוצע הבגרויות באוניברסיטאות, והפקטור למסיימי חמש יחידות במתמטיקה הועלה ל-30 נקודות "זה היה משמעותי. לפני זה תלמיד העדיף לקבל 90 בארבע יחידות מאשר 80 בחמש יחידות. כששינו את הפקטור היה הרבה יותר משתלם לתלמיד לקבל 80 בחמש יחידות, וכך יכולנו לקחת גם את התלמידים הפחות טובים ולהביא אותם לחמש יחידות".
במשרד החינוך מביאים סיבה נוספת לגידול במספר הנבחנים ברמה הגבוהה ביותר במתמטיקה - שיעורים פרטיים מקוונים וסיוע בקבוצות וואטסאפ לתלמידים. "נתנו רשת ביטחון לתלמידים כדי שייגשו לחמש יחידות. הבאנו תוספת של שעות לתגבורים, התלמידים הפחות חזקים נושרים אם אין תגבורים. בנוסף, הבנו שאין לנו מספיק מורים לחמש יחידות אז שלחנו אותם לאוניברסיטה על חשבון המשרד", ציינה כץ.
שינוי פאזה ולחץ חברתי
את העלייה במספר התלמידים שניגשים לבחינות הבגרות בחמש יחידות מתמטיקה מרגישים המורים. "לפני התוכנית היינו על 7% בלבד, והיום אנחנו עומדים על 35% תלמידים שניגשים לחמש יחידות", סיפרה הניה גולדהבר, רכזת מתמטיקה באולפנת אמי"ת נגה בבית שמש.
את ההצלחה של התוכנית היא זוקפת לטובת שני מהלכים שנעשו במשרד, הראשון עוד לפני תקופת בנט. "כששי פירון היה שר החינוך הוא ביקש להקצות תקציבים מיוחדים למורים שילמדו חמש יחידות כי הייתה בעיה עם המורים. העלייה מרוסיה הביאה איתה המון מורים לפיזיקה ומתמטיקה שעם השנים יצאו לפנסיה. אז משרד החינוך עבד על להביא מורים ונפתחו תוכניות להכשרת מורים".
אחרי שהמשרד דאג למורים חדשים, ולהכשרת המורים הקיימים באמצעות מערך שלם שהוקדש רק להם, המורים ישבו לשכנע את התלמידים. "אם עד אז ילדים מתחת לציון 85 אמרו להם מלכתחילה לא לעשות חמש יחידות, אז הסבירו לו שכשהוא יושב על ציון של 70-75 כדאי לו לעשות חמש יחידות בשביל האקדמיה, עשינו שינוי פאזה".
לפי גולדהבר, בזכות השינוי בתפיסה התלמידים יודעים יותר טוב מתמטיקה, אבל הרווח הוא גדול עוד יותר. "הלימוד בחמש יחידות מאפשר יכולת למידה ברמה גבוהה, משנה את ההבנה, את החשיבה, ונותן מיומנות לסדרי עדיפויות ולמשמעת עצמית. זה מכין טוב לאוניברסיטה. באקדמיה יש המון קורסים מתמטיים בסיסיים, ומי שיש לו חמש יחידות יצלח אותם בקלות".
"המון תלמידים לא הלכו בעבר ללמוד מקצועות הנדסה באוניברסיטאות כי לא היו להם חמש יחידות מתמטיקה", הוסיפה. "תלמיד שעושה ארבע יחידות חייב להשלים כדי להתקבל למקצועות ההנדסה".
גם אצל נעם שר-אבי, רכז מתמטיקה בישיבה התיכונית אמי"ת עמיחי, רואים את ההצלחה של תוכנית "לתת חמש". "התחלנו ב-25-20% מהתלמידים שניגשים לחמש יחידות מתמטיקה והיום אנחנו מגיעים ל-54%, זה הישג מרשים".
"במבחן התוצאה הציונים נותרו גבוהים ולא ירדו", סיפר. "באופן טבעי, כל בית ספר שהרים את שיעור הניגשים לחמש יחידות ירד אצלו קצת הממוצע, אבל בכל זאת לא מדובר בירידה דרסטית. לשמחתי, הממוצע אצלנו עדיין גבוה ועומד על קרוב ל-85, שזה מדהים".
נעם שר-אביצילום: אבי ג'ייקובאת ההצלחה של התוכנית הוא זוקף לטובת שר החינוך דאז בנט. "אחוזי התלמידים שניגשו לבגרות בחמש יחידות הגיע לנקודת שפל אמיתית, רק כעשרה אחוזים עשו חמש יחידות והיה ברור לכולם שהרבה תלמידים בוחרים פשוט בדרך הקלה. השילוב של העובדה הזאת יחד עם הפוטנציאל שלנו כמעצמת היי-טק והעובדה שבנט הגיע מההיי-טק, זה מה שגרם להצלחה".
אבל עוד יותר מזה, הסיבה המרכזית שהתוכנית הצליחה לטענת שר-אבי היא שענתה על הצרכים האמיתיים בשטח. "יש הרבה רפורמות שנראות למורים בשטח כמו שליפה מהמותן וסיסמאות, דברים שנראים מוזרים וחולפים. בתוכנית הזו הרגשנו, מורי המתמטיקה, שיש פה מצוקה אמיתית וראינו איך תלמידים ברחו לנו בין הידיים. ההתכתבות של מה שבנט רצה לעשות לבין איך שחשנו בשטח ענה על צורך אמיתי שהיה קיים. בניגוד לאחרים, פה לא רק דיברו אלא גם הזרימו תקציבים".
ובשטח, לפי שר-אבי, התלמידים הצביעו ברגליים ובאו לחמש יחידות. "נוצר לחץ חברתי. כשראינו את האחוזים בשטח הולכים ומטפסים הבנו שיש פה משהו עם אחיזה במציאות, וככל שכדור השלג הזה התגלגל הספקנות זזה הצידה ויותר מורים נרתמו לתוכנית".
"את הפירות נקצור בעוד מספר שנים"
"המטרה הייתה להעלות את מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה ברמה גבוהה מבלי להוריד את רמת הלימודים – והמטרה הזו הושגה בצורה מרשימה", אמר פרופ' אורי בדר ממכון ויצמן.
אבל הייתה עוד מטרה לתוכנית "לתת חמש" – להגדיל את מספר התלמידים שממשיכים ללמוד את מקצועות ההנדסה באקדמיה, ובהמשך לחזק את תעשיית ההיי-טק הישראלית. "הסיבה לתוכנית הזו הייתה שראו מחסור בכוח אדם בהיי-טק, תחום שישראל נמצאת בחזית בו, ומה שמכשיל אותנו אלה המקצועות הטכנולוגיים, ובראשם מתמטיקה", ציין שר-אבי.
מלבד החסם הפורמלי, שאי אפשר לגשת לחלק מהמקצועות באקדמיה בלי בגרות בחמש יחידות במתמטיקה, הלמידה בהקבצה הגבוהה מסייעת לא מעט למי שרוצה להתקדם בתחום ההיי-טק.
"במדינת ישראל בית הספר אינו מוסד רכישת מקצוע, בשביל זה יש לנו לימודים גבוהים וקורסים מקצועיים. בבית הספר אנחנו רוכשים, בין השאר, מיומנויות ויכולות בסיסיות וכלים מתמטיים שנחוצים ללימודי ההמשך", הסביר פרופ' בדר. "במקרה של היי-טק מדובר במגוון רחב של מקצועות ואין הכשרה אחידה לכולם. מהנדסים, חוקרים ומפתחים בדרך כלל נשענים בעבודתם על בסיס מתמטי איתן".
פרופ' אורי בדרצילום: מכון ויצמן למדעלמרות הצורך בבסיס מתמטי איתן, פרופ' בדר סבור שלא מספיק להשקיע רק בחמש יחידות מתמטיקה כדי לשפר את המצב בהיי-טק. "האם צריך להשקיע רק במתמטיקה? ממש לא. אבל מסתבר שהכשרה מתמטית טובה היא 'צוואר הבקבוק' של ההיי-טק והמחקר המדעי, שם נוצר 'פקק' בשנות ה-90 והאלפיים. היה צריך לשחרר אותו כדי שנוכל להמשיך ולפתח את המגזרים הללו".
שש שנים עברו מאז הושקה התוכנית, והאנשים שבשטח סבורים שייקח עוד זמן עד שהיא תשפיע גם על האקדמיה וההיי-טק. "צריך עוד קצת זמן כדי למדוד אם גם שאר המטרות של התוכנית הושגו, מלבד הכפלת מספר הניגשים", אמר שר-אבי. "בתחושה שלי נקצור את הפירות בעוד מספר שנים".
"תוכנית הלימוד לא השתנתה כבר מספר שנים"
ולמרות השבחים הרבים על התוכנית, צריך לומר שמדובר ברפורמה מנהלית ולא פדגוגית, כלומר, תוכנית הלימודים בחמש יחידות מתמטיקה לא השתנתה אלא רק נעשו צעדים מנהלתיים כדי להגדיל את מספר התלמידים שניגשים לבחינה.
"תוכנית הלימוד לא השתנתה כבר מספר שנים", סיפר פרופ' בדר, שחבר בצוות העוסק בעדכון התוכנית. "בשנים הקרובות אנחנו צפויים להכניס תוכנית חדשה ומעודכנת לתיכונים. למעשה, התוכנית כבר אמורה הייתה להיכנס, אלא שבעקבות השינויים הרבים שנכפו בשל הקורונה ראוי שלא נזעזע עוד את הספינה הזאת".
פער נוסף שהשתמר בתוכנית הוא זה שבין הפריפריה למרכז. למרות העלייה הארצית במספר התלמידים שניגשים ובשיעורם בקרב כלל התלמידים, יש פער משמעותי בין שיעור התלמידים בפריפריה שניגשים לבחינת חמש יחידות לבין שיעור הניגשים במרכז הארץ.
במשרד הודו שלמרות המאמצים, הפער בין הפריפריה למרכז נשאר. "כשבדקנו מה קרה בחמש יחידות גילינו שבכל מקום נרשמה עלייה של פי שניים", הסבירה נרית כץ. "כלומר, אם נניח ברשות פריפריאלית 5% מהתלמידים ניגשו לחמש יחידות ובמרכז הארץ 10%, אז כשהשיעור הוכפל בפריפריה הגיעו ל-10% ובמרכז הארץ ל-22%, לכן הפער גדל".
לדברי המשרד, הם פועלים כדי לצמצם את הפערים הללו. "החלטנו לבנות תוכנית כדי לפעול בנושא. במסגרתה התלמידים מקבלים יותר שעות מתמטיקה וגם המורים מקבלים עוד שעות השתלמות".
