בשעה טובה ומוצלחת אושרה תוכנית החומש לחברה הערבית, ובתקצוב של כ-30 מיליארד שקל - פי שלושה מתקציב החומש הקודם. ההבנה שההשקעה בחברה הערבית היא צורך השעה אינה מובנת מאליה. במשך שנים ההשקעה הייתה נמוכה, לא מותאמת וללא שיתוף האוכלוסייה הערבית שנדחקה לשולי החברה. האפליה באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים, משילוב בתעסוקה ויצירת מקומות עבודה, המשך במערכות החינוך, הרווחה, תשתיות ותחבורה ועד לתכנון ודיור.
מהבחינה הזו, דווקא ממשלתו של בנימין נתניהו הביאה בשורה בהחלטת החומש הקודמת. השינוי המרכזי לא היה הסכום שהוקצה לתוכנית, אלא שינוי במנגנוני ההקצאה של משרדי הממשלה ושריון תקציבים בהתאם לחלקה היחסי של האוכלוסייה הערבית בישראל. ואולם, אף שתקציב של עשרה מיליארד שקל נשמע דמיוני, הוא אינו מספיק לחפות על עשרות שנים של אפליה. מעבר לכך, ניצול התקציב בפועל בתוכנית הקודמת עמד על כ-60% בלבד, ואם לא די בכך התוכנית לא פעלה בכמה תחומים קריטיים, כמו בריאות ורווחה.
תוכנית החומש החדשה מגיעה בזמן קריטי שבו יש עלייה באלימות ובפשיעה, ומגלמת השקעה חסרת תקדים באוכלוסייה הערבית. באופן ספציפי, ההשקעה בתעסוקה, הנאמדת בכ-1.4 מיליארד שקל, חשובה מאין כמותה. בשנים האחרונות שיעור התעסוקה של גברים ערבים קפא על מקומו ואף נמצא בירידה. משבר הקורונה החריף מגמה זו, ולמעשה הגברים הערבים הם קבוצת האוכלוסייה שנפגעה באופן הקשה ביותר מהמשבר בשוק העבודה. בקרב צעירים ערבים המצב אף חמור יותר: כ-40% מתוכם מוגדרים חסרי מעש, משמע אינם עובדים או לומדים.
השינוי הכלכלי הצפוי והמבורך כשלעצמו יוריד את שיעורי העוני, יעלה את רמת החיים ביישובים הערביים, ובטווח הארוך גם יפחית את האלימות והפשיעה
אחד החסמים העיקריים לניצול תקציבי תוכנית החומש הקודמת היה גיבושה "מעל הראש" של החברה הערבית. מבחינה זו, תהליך גיבוש התוכנית החדשה היה שונה בתכלית ולנציגי החברה הערבית היה בו קול משמעותי. באופן חסר תקדים, אולי מאז קום המדינה, הדרג הפוליטי, הפקידות המקצועית ונציגי החברה הערבית דיברו בשפה אחת. לראשונה יש הכרה ושיתוף של חלק מנבחרי הציבור הערבי ועבודה משותפת עם ארגוני החברה האזרחית.
כדי שהמדינה תעמוד ביעדי התעסוקה שהוצבו לחברה הערבית, על משרדי הממשלה וזרועותיהם להמשיך במאמץ המשותף. רק כך נביא להעלאת שיעורי התעסוקה ואיכותה, זאת במקביל לשיח שוויוני ושקוף אשר יסייע בהצפת חסמים מהשטח וניצול תקציבים יעיל.
השינוי הכלכלי הצפוי והמבורך כשלעצמו יוריד את שיעורי העוני, יעלה את רמת החיים ביישובים הערביים, ובטווח הארוך גם יפחית את האלימות והפשיעה. אך לפנינו הזדמנות להשפעה רחבה אף יותר: השתלבות גוברת של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה, ובמקצועות איכותיים בפרט, תגדיל את מרחבי העבודה המשותפים. עבודה משותפת של ערבים ויהודים הוכחה כמפחיתה סטריאוטיפים, ויכולה להשפיע לטובה על מארג היחסים המורכב בעיקר בעיתות משבר.
סקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה הראה ש-92.5% מהיהודים ו-98% מהערבים העובדים במרחבי עבודה משותפים הגדירו את היחסים בין הקבוצות כטובים. זהו ממצא חסר תקדים, המלמד על התפקיד המכריע שמרחבים משותפים יכולים לשחק לטובת התאוששות ושיקום היחסים בין האוכלוסיות שספגו מהלומה במאי האחרון.
- ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא היא ראשת התוכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
