במחבוא, עם שמחה מהולה בעצב ועם רשימת מוזמנים מצומצמת חגגה אתמול בתה של רבאב אבו סיאם את יום הולדתה השלישי. "חגגנו לילדות כמו שאמא שלהן הייתה רוצה, אבל בחשאיות", תיארה הסבתא אמינה, אמה של רבאב. מאז שנרצחה אימן באכזריות לנגד עיניהן, שלושת בנותיה - בנות 3, 6 ו-11 בלבד, חיות במציאות בלתי נתפסת של חשש ממשי לחייהן. הן נמצאות במסתור, ומתארות תחושה של הפקרות קשה על ידי המערכת.
כבר למעלה מחודש, רק הבת הגדולה זוכה לליווי נפשי עם פסיכולוג מטעם ביה"ס, וגם זה לסירוגין. "שתי אחיותיה לא זכו לשום טיפול רגשי עד כה", סיפרו סבתן ודודותיהן. הן הוסיפו כי "מאז המקרה לא הייתה אצלנו פסיכולוגית. הבנות מרוסקות, ואנחנו מרגישות שגורלן לא מעניין אף אחד". ביטוי לטראומה הקשה של הבנות ניתן לראות בין היתר בציור שציירה אחת הילדות, שבו ניתן לראות עננים שחורים, ילדה בוכה ואת אמה שוכבת בשלולית של דם מחוץ לביתה, שנצבע בצבע אדום. מעל גופתה של האם ניתן לראות שתי דמויות נוספות, גבר ואישה.
אלית מרדו, יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, מסבירה שהתמודדות עם משבר כזה דורשת ליווי פסיכולוגי מקצועי. "נדרש תהליך טיפולי עדין ורגיש, של החזרת הביטחון הנפשי בעולם ובאנשים, של הכרה ותיקוף של מכלול הרגשות העולים. זאת כדי שלא תיווצר התמודדות לטווח ארוך שעשויה להקשות על הילד בהמשך להשתלב ולהסתגל, ליצור קשרים ולתת אמון".
הגרוש של רבאב, שחשוד בהזמנת הרצח שלה, דורש לקבל את הילדות לחזקתו. לטענת המשפחה, הוא אף עוקב אחריהן ומטיל עליהן אימה. ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet אף נודע כי האבא יוצר קשר מדי יום עם המזכירות בבית ספרן של הבנות, כדי לברר אם הן הגיעו על מנת שיוכל לאסוף אותן בסיום יום הלימודים. בימים הקרובים צפוי בית הדין השרעי לדון בנושא, והמשפחה מתכננת להילחם.
בינתיים, המציאות הנוכחית לא מאפשרת לבנות לחזור לשגרה. "זו הפקרות", אומרת סבתן, אמה של רבאב. "במקום להיות עם חברים, ללכת לבית ספר ולחזור לשגרה, הן נשארות בבית מפחד מאביהן. דיברתי עם משרד החינוך, הפקידה אמרה לי 'תני לי לבדוק ואחזור אלייך עוד מעט', מאז לא שמעתי ממנה מילה. במשרד הרווחה אמרו לי לפעול לפי שיקול הדעת שלי. שיקול הדעת שלי אומר שהבנות בסכנה".
לילי בן עמי, שאחותה מיכל סלה נרצחה באכזריות על ידי בעלה, מלווה את המשפחה של רבאב. "קריטי שהעזרה תינתן באופן מיידי, חירומי ומקצועי. כדי להצליח להמשיך לחיות - המשפחה זקוקה לכל עזרה אפשרית"' אמרה בן עמי. גם לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, קראה לרשויות להתגייס: "כל יום שעובר ללא סיוע לילדות גורם להן נזק בלתי הפיך".
מחלקת הרווחה של העיר לוד מסרה כי "למשפחה יש ליווי צמוד של עוס"ית מטעם הרווחה ובתיאום מלא עם אגף החינוך, לרבות פסיכולוגית ביה"ס, היועצת והמחנכות שנמצאות עם המשפחה בקשר רצוף. הבנות יחלו בשבוע הקרוב בלימודיהן, בתיאום הפיקוח של משרד החינוך".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הנושא מלווה על ידי אנשי מקצוע. בשל רגישותו, המשרד מנוע מלהרחיב". בניגוד גמור לדברי משרד החינוך, ואף על פי שהוא מחויב לכך, המשרד אינו מלווה אף אחד, מלבד הילדה בת ה-11. בשל הרגישות, חתומי ידיעה זאת מנועים מלהרחיב.
ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה מנהלת חקירה מקצועית ונחושה, תוך הפעלת כלל האמצעים, היחידות והסמכויות העומדות לרשותנו על פי דין, במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם מבצעי הרצח נשוא פנייתך. נבהיר, כי בניגוד לטענות בפנייתכם, אין כל אינדיקציה של סכנה כלפי הילדים".
במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.