שר החינוך יואב קיש השתתף הבוקר (יום ב') בוועידת החינוך של ynet ו-"ידיעות אחרונות", והתייחס בריאיון למציאות המורכבת בצל המלחמה. הוא סיפר על האתגר להחזיר את המפונים לבתי הספר ביישובי קו העימות וקרא למהלך בצפון, התייחס למצוקת המחסור במורים ותקף את שר הביטחון יואב גלנט, ברקע התנגדותו לחוק הגיוס: "הסכמה רחבה? ישתמשו בזה להפיל את הממשלה". הוועידה הועברה בשידור חי ב-ynet.
הריאיון עם השר יואב קיש
(צילום: ירון ברנר)
"התלמידים בשנה האחרונה עברו קורונה ומלחמה, שזה זעזוע כבד. בסופו של דבר, נתנו לזה מענה והמערכות עובדות. בדרום עברו טבח נוראי ב-7 באוקטובר, התחלנו מהמקום הכי נמוך שיכול להיות, ולאט לאט רואים את התקומה", אמר קיש. "אני רואה את החזרה של הילדים, והקושי הגדול דווקא לא אצל המפונים, שנמצאים במסגרות ומטופלים. קו העימות בצפון היום זה המחיר הכי כבד שאנחנו משלמים במלחמה".
לדבריו, "האתגר הגדול שלי היום זה בצפון, זה קו העימות שהוא בעצם לא מפונה, ושם תחת אש צריך לשלוח ילדים לבית ספר. זה אירוע קשה". קיש הבהיר כי "חייבים להחזיר את התלמידים לצפון ולעשות את זה עכשיו. זה אומר שצריך להחזיר את התושבים לבתים בצפון, ומדינת ישראל מחויבת עכשיו לצאת למהלך התקפי בצפון שיפתור את האירוע".
הוא הודה שאינו יכול לאשר בוודאות שהמפונים בצפון יוכלו לחזור לספסל הלימודים בעוד חודשיים, והסביר: "זה נושא ביטחוני עם מורכבויות מדיניות וביטחוניות. אני לא נמצא בנקודת ההחלטה הזו. מה שאני יודע לעשות זה ללחוץ ולהסביר את המחיר הכואב אם לא נפתח את שנת הלימודים לאותם מפונים בבתיהם".
קיש התייחס למצוקת המחסור במורים במערכת החינוך, וטען כי המחסור מצוי רק במחוז המרכז ובתל אביב. "אנחנו עכשיו רק בשלב של השיבוץ ונערכים. עשינו דברים בשביל לתת מענה מיידי - הוספנו עוד אלף משרות ועשינו הסבה לאקדמאים להוראה. כבר בספטמבר הם ייכנסו לבתי הספר. הוספנו עוד כמה מאות משרות בהסכם העסקה אישית, לתת מענים למי שלא מורה אבל יוכל ללמד תחת ההסכם עם הסתדרות המורים".
על חוק הגיוס אמר קיש: "יש פה הזדמנות אמיתית והיסטורית לשלב את המגזר החרדי בגיוס. המלחמה גרמה לציבור החרדי ולמנהיגיו להבין שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, שחייבים להיכנס מתחת לאלונקה". הוא הוסיף: "קיים ויכוח מה עושים עם בני הישיבות, האם הם פטורים מגיוס או לא פטורים מגיוס? ופה יש תפיסה שונה לחלוטין בין העולם החרדי לבין העולם הלא חרדי. הצבא לא יכול לגייס יותר מ-3,000 חרדים, הפוטנציאל שאני דיברתי עליו זה תהליך ארוך שיגיע ל-50% מהתלמידים, ואז אפשר ליצור הסכמה לאומית, במקום להיכנס למלחמת אחים שלא תביא חרדי אחד לצבא".
הוא תקף את שר הביטחון יואב גלנט שמתנגד לחוק הגיוס המוצע, וטען כי הוא "הופך את זה לאירוע פוליטי". לדבריו, "גנץ ומפלגות אחרות ינצלו את זה בשביל להפיל את הממשלה. הוא שוגה בדרישה שלו. הוא צריך להגיד איזה חוק נותן לצבא מה שהוא צריך כדי לנצח. ברגע שאתה מכניס פוליטיקה, ואומר 'הסכמה רחבה', ינסו להשתמש בזה להפיל את הממשלה".
"יש מצוקות נפשיות"
בהמשך לדברי קיש אמר מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני כי "אנחנו חייבים להמשיך ולהכין מערכות אלטרנטיביות על מנת לתת מענה לתלמידים לא רק במרכז - או כאלה שלא נמצאים בצפון ובדרום - אלא גם במקומות או בסיטואציות מורכבות של אי-וודאות שאנחנו לא יודעים מה יהיה".
מנכ"ל משרד החינוך: "המצב הזה לא יכול להימשך"
(צילום: ירון ברנר)
לדברי שמעוני, "אנחנו נערכים לשני תרחישים. אחד - שחוזרים (לבתים, תט"ח), ושניים - שחוזרים או חוזרים בחלקים. אם חוזרים, חוזרים ללימודים. אבל לא מסתמכים על התרחיש הזה. יש עוד בתי ספר שאנחנו עכשיו מקימים בצפון בעלות של בערך 100 מיליון שקל בהנחיה של השר, על מנת לתת את המענה לילדים לקראת 1 בספטמבר".
בנוגע למצב הרגשי והפערים הלימודיים של התלמידים אמר שמעוני כי "בקרב בני נוער, לפני הקורונה זה היה בערך 25% שגילו מצוקות נפשיות. בקורונה בערך 46%, וחמישה חודשים לאחר המלחמה - 53%. זאת אומרת שאנחנו בהחלט רואים תופעה גדלה והולכת של גילוי של מצוקות נפשיות בקרב תלמידים ובני נוער. המצב הזה הוא מאוד מורכב. הוא לא יכול להימשך. הוא לא טוב, הוא לא תקין ובהחלט פוגע בילדים ובתלמידים".
