אחרי ספירת המעטפות האחרונות, סיום מצעד הממליצים ואחרי שבנימין נתניהו ירכיב את ממשלתו השישית בישראל, יגיע לפתחו של יו"ר הליכוד אתגר חדש-ישן שמוכר לו זמן רב: ניהול המערכת המדינית שכוללת גם את היחסים עם הקהילה הבינלאומית. בפני נתניהו עומדים אתגרים משמעותיים מאוד בזירה המדינית אם אכן ירכיב ממשלה עם שותפיו למחנה ויאפשר להם לממש את הבטחות הבחירות שלהם.
כשיסתיימו החגיגות, צפוי נתניהו למצוא את עצמו בסוג של דילמה: אם יחליט להוביל ממשלת ימין שתקבל החלטות ימניות מובהקות כמו סיפוח, בנייה מסיבית בהתנחלויות, הקשחת המדיניות נגד הטרור הפלסטיני ועוד – הוא צפוי להיתקל בביקורת חריפה מצד הקהילה הבינלאומית ואף להיקלע לעימות חזיתי עם ממשל ביידן והאיחוד האירופי. מצד שני, אם יוביל ממשלת ימין מתונה שלא תסתכסך עם העולם – הוא יסתכן בעימות עם הציונות הדתית ועוצמה יהודית, שיתבעו לממש את הבטחותיהן – ויוכלו לפרק את הממשלה בכל רגע.
לנוכח התבטאויות העבר של נתניהו והבטחות אנשיו, ספק רב אם נתניהו יוביל לממשלת אחדות לאומית רחבה. לפחות בשלב הראשון הוא צפוי להקים ממשלת ימין עם שותפיו הטבעיים – הציונות הדתית ועוצמה יהודית, ש"ס ויהדות התורה. מההסכם עם לבנון, דרך האיחוד האירופי ואוקראינה ועד ביידן: זה מה שצפוי לבנימין נתניהו בזירה המדינית עם כניסתו שוב ללשכת ראש הממשלה.
ההסכם עם לבנון
ההחלטה הראשונה שבפניה יעמוד בנימין נתניהו היא אם לכבד את הסכם הגבול הימי עם לבנון. בעבר השמיע התבטאויות בדמות אי-כיבוד ההסכם שאותו הגדיר הסכם כניעה, אבל בהמשך הוא ריכך את התבטאויותיו ואמר שינהג בו כמו שנהג בהסכם אוסלו. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמור לחתום על מכתב הערבויות לישראל וללבנון, כך שניתן להעריך שנתניהו די מסונדל כאן ולא יוכל לסגת מההסכם.
הלגיטימציה לבן גביר
אתגר נוסף שעומד בפני נתניהו הוא הצורך להרגיע את הקהילה הבינלאומית שהממשלה שלו היא לא ממשלת ימין קיצונית ושהוא לא יוצא מגבולות המשחק הדמוקרטיים המקובלים. על נתניהו יהיה להדגיש שישראל היא עדיין מדינה מערבית דמוקרטית-ליברלית, והרבה מזה תלוי בתפקידים שישמור לחברי מפלגתו בממשלה. מינוי של בצלאל סמוטריץ' לשר ביטחון ושל בן גביר לשר לביטחון פנים עשוי להיחשב מסר של הענקת סמכויות בנושאים רגישים ונפיצים לאנשים שנחשבים קיצונים מאוד.
בשבועות האחרונים עקבו בדאגה בשגרירויות הזרות בישראל אחרי האפשרות שתקום בישראל ממשלת ימין עם בן גביר וסמוטריץ'. שגריר בכיר במדינה מערבית חשובה אמר כי הקהילה הבינלאומית תשפוט את הממשלה לא לפי הדיבורים, אלא לפי המעשים, וכעת מחכים לקווי היסוד של הממשלה ולהצהרה הראשונה של נתניהו כדי לראות לאן פניה של הממשלה הזאת. חלוקת התפקידים בממשלה תהיה גם מסר ברוח זו.
בכירים באיחוד האמירויות כבר העבירו מסר חד משמעי לישראל שמינוי של בן גביר מביך אותם ועלול להקשות עליהם לחזק את שיתופי הפעולה עם ישראל. סביר להניח שנתניהו יעשה הכול כדי לרסן את בן גביר וסמוטריץ' ולאלץ אותם להתגמש ולקבל את קווי היסוד של הממשלה, כדי שלא יפתיעו אותו מול הקהילה הבינלאומית. בן גביר, מצידו, צייץ הערב בטוויטר: "Hello world!".
אחת מהצהרות הכוונות של נתניהו יכולה להיות גם מינוי שר חוץ שיעביר מסר לקהילה הבינלאומית לאן פניה של הממשלה. אחת האפשרויות שעומדות בפניו היא מינויו של ח"כ אמיר אוחנה לשר החוץ, מאחר שבמינוי של פוליטיקאי שנמנה עם קהילת הלהט"ב, יוכל נתניהו להעביר מסר לעולם שהממשלה דמוקרטית-ליברלית. לאוחנה יש גם קשרים ענפים עם השגרירים הזרים בישראל והוא בהחלט מתאים לתפקיד הזה. מועמד נוסף לתפקיד הוא בכיר הליכוד יריב לוין שהביע עניין בתפקיד הזה, אך לפי הערכות נתניהו מייעד לו את תיק המשפטים.
היחסים עם ממשל ביידן
הנושא המרכזי בזירה המדינית יהיה הקשרים של ממשלת נתניהו עם ממשל ביידן. בסך הכול, לנתניהו יש קשרים טובים עם ביידן והם מכירים זה את זה שנים רבות, ועדות לכך נראתה בביקור ביידן בישראל - אז אמר לו הנשיא האמריקני: "אתה יודע שאני אוהב אותך". בפני נתניהו עומדות לפחות עוד שנתיים של ממשל דמוקרטי, שמתייחס כלפיו בחשדנות ויגיב בחוסר סובלנות אם הוא ינצל התחזקות של הרפובליקנים בבחירות האמצע כדי לנגח את הממשל הנוכחי, כפי שעשה בתקופת אובמה בנאומו בקונגרס – צעד שנחשב עד היום לטראומה בעיני הדמוקרטים.
נתניהו יצטרך לקבל החלטה אם הוא ממשיך את הקו הקודם של הממשלה של שיקום היחסים עם המפלגה הדמוקרטית וקיום יחסים דו-מפלגתיים, אבל לא בטוח שזה יהיה אפשרי בגלל הטינה שהדמוקרטים רוחשים לו ולשותפים שלו. דובר מחלקת המדינה האמריקנית נד פרייס אמר הערב כי "מערכת היחסים של ארה"ב עם ישראל תמיד הייתה מבוססת אינטרסים משותפים, ובמיוחד ערכים משותפים. אנחנו מקווים שכל גורמי הממשלה הישראלית ימשיכו לחלוק איתנו את הערכים של חברה דמוקרטית ופתוחה, שכוללת סובלנות וכבוד לכל החברה, ובמיוחד למיעוטים".
ממשל ביידן, כך נראה, יגלה קו תקיף בכל מה שנוגע לבנייה בהתנחלויות ולפגיעה בחפים מפשע. נתניהו יצטרך להחליט אם להמשיך במדיניות של הממשלה הנוכחית שדגלה בחיזוק הכלכלה הפלסטינית ובהקלות לאוכלוסייה בגדה וברצועה. לא צפוי לחזור למדיניות מזוודות הדולרים לחמאס. הוא ייכנס לתפקיד בימים שבהם המתיחות עולה בגדה, והקבינט שבראשו יעמוד יצטרך לקבל החלטות בנושא, כשבבייס הימני מצפים לצעדי משילות משמעותיים.
עניין שעדיין לא ברור הוא מה יהיה יחסו של הממשל הזה לאיתמר בן גביר, ואם הוא יאפשר לו להיכנס לשטחי ארה"ב, אף שהורשע בעבר בתמיכה בטרור ובהסתה לגזענות. בן גביר לא ביקש עד היום להגיע לארה"ב מלבד פעם אחת – בשנת 1988, אז טס לשם במסגרת טיול בר מצווה עם אמא שלו. לפי שעה עדיין לא ברור מה יקרה אם בן גביר יגיש בקשה לקבלת ויזה לארה"ב בתור שר בממשלת ישראל, כשהוא נושא דרכון דיפלומטי.
יו"ר עוצמה יהודית טען לא פעם בשבועות האחרונים שנפגש עם גורמים בשגרירות האמריקנית. שם לא אישרו ולא הכחישו. אבל בכל הנוגע לעבודה עם בן גביר במקרה שימונה לשר, בארה"ב ניכרים בלבול ומבוכה. בכיר אמריקני אמר ל-ynet כי לפי שעה בארה"ב לא יודעים לאיזה שר צפוי להתמנות בן גביר ואיזו ממשלה תקום. "אנחנו מצפים שישראל תכבד את העקרונות שלנו - שמירה על פתרון שתי המדינות וחיים בכבוד לעם הפלסטיני", אמר הבכיר. ומנגד, גורם אמריקני אמר כי בארה"ב יתקשו לעבוד עם יו"ר עוצמה יהודית כשר.
לנתניהו צפוי גם כאב ראש לא קטן ביחסים שלו עם הקהילה היהודית בארה"ב, שידועה כליברלית מאוד. בקהילה הזו רואים בנתניהו כמי שהפר את ההבטחה למתווה הכותל לאחר שנכנע לחרדים.
בפני יו"ר הליכוד תעמוד החלטה חשובה נוספת לאחר הרכבת הממשלה: אם לתמוך בחוקים שיאפשרו לישראל להצטרף לתוכנית הפטור מוויזה. שרת הפנים איילת שקד טענה שהליכוד מטרפד את החוקים כדי למנוע מהממשלה הישג, ולכן הישראלים ממשיכים לעמוד בתורים לשגרירות האמריקנית.
מנגד, בליכוד טענו שאחד החוקים של העברת מידע פלילי על אזרחים ישראלים לאמריקנים כולל פגיעה לא-מידתית בפרטיות, והם מתנגדים לו. ואולם, מבחינת האמריקאים זה תנאי בל-יעבור שכל מדינה שהתקבלה לתוכנית עמדה בו, ואם ישראל תיסוג - היא יכולה לשכוח מהצטרפות לתוכנית הפטור מוויזה. האמריקנים הזהירו שאם החוק לא יאושר בהקדם ישראל תפספס את הרכבת, ובכלל לא בטוח שתעמוד בקריטריונים להתקבל לתוכנית בפעם הבאה מבחינת שיעור הסירובים לבקשות ויזה.
האיום האיראני
עם כניסתו ללשכת ראש הממשלה, ייכנס נתניהו שוב לרזי המידע בכל הקשור לאיום האיראני. יו"ר הליכוד מגיע בתקופה יחסית טובה בתחום הזה, מאחר שלממשל האמריקני נמאס מהמו"מ עם איראן לאור התנהגותה כלפי המפגינים באיראן ובשל אספקת המל"טים המתאבדים לצבא רוסיה במלחמה באוקראינה. אבל כל זה לא מספיק, ונתניהו יידרש במהירות לנסות לגייס את הקהילה הבינלאומית כדי לוודא שאיראן גם לא חוזרת להסכם הגרעין, וגם לפעול שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, לצד פעילות נגד קמפיין הטרור האזורי של איראן.
צריך לומר ביושר שאין הבדל גדול במדיניות של נתניהו ולפיד כלפי איראן. ההבדל הוא בסגנון: איך מנהלים את הדיאלוג עם האמריקנים - בחדרים סגורים כמו תחת בנט ולפיד, או בדיפלומטיית מגפונים, כמו שעשה נתניהו עד כה.
מלחמת רוסיה-אוקראינה
כשעזב את לשכת ראש הממשלה בשנה שעברה, ניהל בנימין נתניהו יחסים טובים מאוד עם ולדימיר פוטין, שנחשב כיום מוקצה בקהילה הבינלאומית. נתניהו יצטרך להחליט אם לחדש את הקשרים האישיים עם פוטין אחרי שהוקפאו בתקופת לפיד. מלבד זאת, הוא יידרש להבטחת קמפיין הבחירות שלו – לבחון אספקת נשק לאוקראינה.
ובכל זאת, סביר שהתבטא כך כדי לפזול לקול האוקראיני בבחירות בישראל, שכן אספקת נשק ישראלי לאוקראינה תגרום לעימות חריף מול רוסיה, כפי שהזהיר נשיא רוסיה לשעבר ובעל בריתו הקרוב של פוטין מדבדב. נתניהו גם אמר שהוא צופה אפשרות שיתבקש לשמש מתווך בין רוסיה לאוקראינה. ברקע, צריך לזכור, עומדת הדרישה הרוסית לסגור את משרדי הסוכנות היהודית – כך שיש צורך ישראלי וחשיבות בדיאלוג עם פוטין.
היחסים עם אירופה
נתניהו עלול להיתקל בביקורת חריפה מצד האיחוד האירופי, אחרי תקופה שבה לפיד שיקם את היחסים איתו וקיים מפגש אסוציאציה אחרי עשור. בפני נתניהו עומדות כמה משימות באירופה, ובהן שיקום יחסיו העכורים עם נשיא צרפת עמנואל מקרון שהיה מיודד עם לפיד; שמירה על הדיאלוג הטוב עם הקנצלר הגרמני אולף שולץ והממשלה השמרנית בבריטניה ועוד. עם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני שנכנסה לתפקיד בשבועות האחרונים צפוי נתניהו לטפח יחסים טובים.
היחסים עם מדינות ערב
כראש ממשלה, הביא נתניהו את הסכמי אברהם שהביאו לחתימה על הסכמי שלום ולנרמול היחסים עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. גם סודן נכללה בהסכמים, אבל לפי שעה מערכת היחסים איתה עדיין לא התקדמה אל השלב הבא. נתניהו הצהיר כי הוא רוצה גם לנרמל את היחסים עם סעודיה, אבל לא ברור אם יוכל לעשות זאת כשבן גביר בממשלה. הוא יידרש לרסן אותו ולהראות לעולם שלא מדובר בלאומן פשיסט, אבל בן גביר ללא ספק יקשה על נתניהו להרחיב את מעגל הסכמי אברהם.
מלבד זאת, נתניהו יידרש גם להחליט על מדיניות כלפי ירדן ומצרים, שנחשבות לעומתיות כלפיו – בעיקר המלך עבדאללה השני שיושב בעמאן. בנט ולפיד אמנם הצליחו לשקם את היחסים איתו, אבל עולה שאלה מה יעשה נתניהו. עם מדינות הסכמי אברהם לנתניהו יחסים טובים והוא בהחלט מוערך שם, אבל יחד עם זאת, יש אי-שביעות רצון באיחוד האמירויות מהמינוי של בן גביר.