56 מפגינים פרו-פלסטינים נעצרו אתמול (יום שישי) במהלך פינוי מאהלי המחאה שהקימו בקמפוסים של אוניברסיטת ניו יורק ואוניברסיטת ניו סקול שבמרכז מנהטן. לפי סוכנות הידיעות AP, מתחילת המחאה - שהחלה באוניברסיטת קולומביה והתפשטה לעשרות מוסדות ברחבי ארה"ב - נעצרו יותר מ-2,300 סטודנטים ב-44 קמפוסים. בשורת אוניברסיטאות הגיעו להסכמות עם המוחים - ולפחות בחמישה מוסדות התחייבו "לבחון את ההשקעות בישראל".
נשיאת אוניברסיטת ניו יורק, פרופ' לינדה מילס, התייחסה לפשיטה המשטרתית על מאהל המחאה ואמרה כי לא נותרה לאוניברסיטה ברירה אחרת. "רמת האלימות ומהירות ההסלמה שליוותה את המאהלים הייתה מפחידה", הבהירה. לדברי הנשיאה, היא עצמה סבלה מאיומים על חייה וגם מוונדליזים בבניין המעונות שבו והיא ואנשי סגל מתגוררים.
"נאלצנו להגיע למסקנה שאיננו יכולים לסבול עוד את הסיכון לאלימות, ושלא נוכל לחכות עד שיקרה משהו יותר גרוע כדי לפעול", הוסיפה פרופ' מילס. "היינו צריכים לסיים את זה".
מנגד, במספר מצומצם של אוניברסיטאות דווקא פסקו ההפגנות בדרכי שלום - אחרי שבכיריהן הגיעו להסכמות עם המוחים הפרו-פלסטינים. מדובר בין השאר על אוניברסיטאות בראון, נורת'ווסטרן, ראטגרס, מינסוטה וריברסייד, שם התחייבו המוסדות בין היתר - ובאופן חריג מאוד - לבחון מחדש את השקעותיהן בישראל, ולאפשר לסטודנטים המוחים גישה לוועדת ההשקעות. בנוסף, התקבלו הסכמות שכוללות בין היתר מלגות לעקורים מרצועת עזה, שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות פלסטיניות, הצגת דגלי פלסטין לצד דגלים אחרים בקמפוסים ועוד. בנוסף הסכימו האוניברסיטאות שלא לנקוט צעדים כלשהם נגד המפגינים, שבתמורה פינו את מאהלי המחאה.
באוניברסיטת נורת'ווסטרן, נציין, מחו תומכי ישראל על ההגעה להסכם ואמרו כי מדובר ב"כניעה פחדנית" למפגינים. שבעה מתוך 18 חברים אף פרשו מהוועדה למלחמה באנטישמיות בקמפוס, במחאה על מה שכינו "הענקת מתנה מצד הנשיא לאלה שמקדמים שנאה והטרדה". בעקבות התפטרותם התפרקה הוועדה, אחרי שמנכ"ל ארגון הסטודנטים היהודים - מייקל סימון - אמר כי היא אינה יכולה להשיג את מטרותיה.
בינתיים, ובצל הטענות לאנטישמיות ותמיכה בטרור מצד מספר גדול של סטודנטים במחאות, אוניברסיטת סטנפורד ביקשה מה-FBI לחקור תמונה שבה נראה תלמיד במאהל עם סרט ראש ירוק של חמאס. "אנחנו מוטרדים מאוד מהתמונה שהופצה ברשתות, שכן חמאס מוגדר כארגון טרור בארה"ב", מסרה האוניברסיטה לחברי הקהילה היהודית שלה. "אנשים הלבושים בגלוי כחברים בארגון טרור זה לא דבר שמתקבל על הדעת, ויש לטפל בהם במהירות ובחומרה". יצוין, כי מאז שהחלו ההפגנות הפרו-פלסטיניות במוסדות האקדמיים בארה"ב, נצפו לא אחת סממנים של ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה.
ובתוך כך, איגוד הסטודנטים למשפטים באוניברסיטת קולומביה הגיש בקשה רשמית לבטל את בחינות הגמר, בטענה תמוהה שרבים מהסטודנטים "חולים ומרגישים לא טוב" אחרי שצפו ב"התאכזרות המשטרה" שפינתה את המתבצרים בבניין המילטון. "האלימות שחזינו בה זעזעה באופן בלתי הפיך רבים מאיתנו", טענו המוחים. "רבים חולים בשלב זה ואינם יכולים ללמוד או להתרכז בזמן שעמיתיהם נגררים לכלא".
בצל הפינוי הכוחני שאירע באוניברסיטת קולומביה, הנשיאה מינוש שפיק פרסמה סרטון עם התייחסות לסערה, ודיברה גם על העתיד. לדבריה, "השבועיים האחרונים הם מהקשים שידעה האוניברסיטה. המתיחות והקרע השפיעו על כל הקהילה שלנו". היא הוסיפה כי המוסד ניסה לשווא כמה פעמים להגיע לפתרון שקט באמצעות דיאלוג, למרות ש"מנהיגים אקדמיים פנו לסטודנטים במשך שמונה ימים ולילות". היא ציינה עוד כי "רבים מהסטודנטים הפגינו בנועם וגילו אכפתיות אמיתית, אך ההשתלטות על בניין המילטון הייתה חציית קו אדום - פעולה אלימה שהשפיעה על ביטחון הסטודנטים".
כמו כן, מוקדם יותר משרד התובע המחוזי במנהטן אישר את הדיווחים מהיממה האחרונה על כך שקצין משטרה פתח באש מנשקו האישי במהלך הפינוי בכוח של מפגינים פרו-פלסטינים בבניין המילטון בקמפוס של אוניברסיטת קולומביה בליל שלישי האחרון. לפי הודעת הפרקליטות, הקצין לא כיוון את הנשק לאיש, ואף אדם לא נפגע. ממצאי החקירה העלו כי מדובר בשוטר מנוסה ששירת במשטרה כעשור, והכדור נפלט "בזמן שהעביר את נשקו מיד ימין הדומיננטית ליד שמאל, כשניסה לפתוח דלת נעולה של אחד המשרדים בבניין". הכדור ניפץ את זכוכית המשרד וחדר פנימה אבל אף אדם לא היה בחדר. השוטר יישלח לקבלת ייעוץ והסבה מקצועית. קודם לכן שחררה המשטרה נתונים רשמיים על אודות המעצר ההמוני, והודיעה כי 80 מהעצורים בקמפוס השתייכו לאוניברסיטה, ו-32 לא השתייכו למוסד.
בתוך כך, יממה לאחר נאומו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שגינה את ההפגנות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים, שר החינוך האמריקני, מיגל קרדונה, שלח מכתב לאוניברסיטאות שבו הוא דורש מהן "לנקות" את תופעת האנטישמיות "המתועבת" מהקמפוסים. "בימים האחרונים דיווחו סטודנטים יהודים על כך שהותקפו פיזית או הוטרדו בזמן הליכה בקמפוס, פשוט בגלל היותם יהודים", כתב קרדונה, "הם נתונים להצהרות אנטישמיות חריפות, כמו שהם צריכים 'לחזור לפולין', וחוזרים לחדרי המעונות שלהם כדי למצוא צלבי קרס על דלתותיהם. התקריות האלה ואחרות הן מתועבות, נקודה. אין להן מקום בקמפוסים שלנו. אנטישמיות היא אפליה והיא אסורה על פי חוק. סטודנטים יהודים רבים חווים פחד כרגע וזה קריטי שהקמפוסים באוניברסיטאות יהיו נקיים מפחד כזה".
פורסם לראשונה: 23:47, 03.05.24