בג"ץ דן בהדחת יו"ר הדואר
(צילום: אריק מרמור)
שופטי העליון עמית ואלרון - זה לצד זה: בג"ץ דן היום (חמישי) בהרכב של שלושה שופטים בעתירה נגד הדחתו של יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, מישאל וקנין, על ידי השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם. לטענת העותרים, וקנין עצמו וחברת דואר ישראל, מדובר בהליך הדחה "פוליטי ובלתי-חוקי", שנוגד את טובת החברה והאינטרס הציבורי. במהלך הדיון העלו השופטים ספקות בנוגע לנחיצות ההדחה ("צריך להיות משהו קטסטרופלי"). השופט יצחק עמית אף קבע, כשהתייחס להחלטת קרעי להדיח יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית: "השר נכנס לנעלי החברה - וזה לא תפקידו".
"כשקוראים את תגובת היועמ"שית הדברים מאוד ברורים. אין שום תשתית עובדתית לפיטורים. בישלו לו תיק", טען בתחילת הדיון עורך הדיון גיורא ארדינסט - שמייצג את וקנין והדואר. "מניעיה הפוליטיים של החלטתו של השר ברורים כשמש, ואת ניסיונותיו הכושלים והמלאכותיים לייצר בדיעבד 'תשתית ראייתית' לכך שמדובר בהחלטה שמניעיה כביכול ענייניים יש לדחות בשתי ידיים", נכתב בעתירה שקדמה לדיון.
עורך הדין הוסיף בדיון עצמו: "בעניינו אנו עוסקים בניסיון פסול של השרים להביא לפיטורים פוליטיים אסורים. זו פרקטיקה פסולה שכל תכליתה מינוי מקורבים של בעלי השררה. לתיק השלכות דרמטיות - אם מה שייצא מכאן זה שאפשר לפטר אותו - אז אפשר לפטר את כולם. וקנין לא הסכים שהמקום ימשיך להיות מפעל לג'ובים למקורבים, הוא הביא את הדואר ממצב קטסטרופולי של חדלות פרעון לרווחי. השר לא הכחיש: הוא מעיף את וקנין כי רוצה איש מטעמו".
4 צפייה בגלריה
עמית ואלרון זה לצד זה. בג"ץ דן בהדחת יו"ר הדואר ע"י קרעי
(צילום: גלעד מורג, אלכס קולומויסקי)
העתירה, שנידונה בפני שופטי העליון יצחק עמית ויוסף אלרון, המועמדים לכס הנשיאות אחרי פרישת חיות (עמית אמור להתמנות על פי שיטת הסניוריטי הנהוגה - ג"מ), מפרטת את גורמי המקצוע שהביעו התנגדות להדחה - מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים באוצר, החשב הכללי על דעתו של שר האוצר, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, הבנקים המממנים את פעילות הדואר וכל חברי דירקטוריון הדואר, לרבות נציגי משרד האוצר ומשרד התקשורת. מנכ"ל הדואר אף הודיע בעבר כי יתפטר אם ההדחה של יו"ר הדירקטוריון תצא לפועל.
עו"ד ארדינסט ציין כי "משרת יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית אינה משרת אמון". השופט עמית השיב לו: "אין מחלוקת על כך, זו נקודת המוצא - עצמאות ואי-תלות". עורך הדין המשיך: "מישהו בא, שם רגליים על השולחן - מצית סיגר ואומר לו: 'לך הביתה - אני הבעלים'. זה לא משהו שעושים במשרה כזו". הוא פנה לשרים קרעי ואמסלם - ורמז כי פעלו בשיטה של "מקארתיזם": "לא נותר בכם שמץ של הגינות? שום דבר?".
עוד נטען בטרם הדיון כי כל הטענות של השרים הופרכו לחלוטין באמצעות נתונים פיננסיים. "בניגוד לטענתו של השר על 'ירידה בהכנסות החברה', לאחר שלוש שנים של הפסדים מצטברים בסך כשני מיליארד שקלים, נרשם ברבעון הראשון של שנת 2023 גידול משמעותי בהכנסות ורווח משמעותי של כ-23 מיליון שקלים. מהפך זה הוא תוצאה ישירה של תכנית ההבראה שהובילה הנהלת החברה, והגידול בהכנסות צפוי להימשך ברבעונים הבאים".
בדיון התייחס עורך הדין ארדינסט גם לסוגיה הזו, לאחר שטענת השרים לניהול לא-מוצלח הועלתה על ידי השופט עמית: "הוא היה מוכר בקהילה העסקית, טוענים שלא מינה את תפקידו כראוי? אי-אפשר להתווכח עם המספרים. אז להגיד שלא עשה תפקידו כראוי?".
בריאיון ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" סיפר וקנין כי "הוא (קרעי - ג"מ) אמר לי שהוא החליט שאסיים את תפקידי לאלתר. שאלתי אותו למה, ואם עשיתי משהו לא בסדר. הוא אמר לי: 'להפך, הצלת את החברה, אבל אני רוצה למנות איש שלי'. אמרתי לו שזו לא החברה שלו ולא חברה שלי, אלא של הציבור. שהמשמעות היא שגם המנכ"ל יתפטר, שהבנקים ייסוגו מהאמון שנתנו בחברה ושתוכנית ההבראה תקרוס. אבל הוא התחיל פתאום לדבר על מספר הסניפים שנסגרו או על ראשי הערים שלא מרוצים".
היועמ"שית הזהירה - וקראה לבטל את ההדחה
עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה היא שיש לבטל את ההדחה, מכיוון שההדחה כלשונה, "לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשו של הליך". לדברי היועמ"שית, "העברתו של דירקטור מתפקיד היא הפעלת סמכות חריגה ביותר, שלא הופעלה מאז חקיקת החוק לפני כ-50 שנה. המהלך שביצעו השרים מקים חשש ממשי לפגיעה בעצמאות הדירקטורים. ההחלטה עלולה לגרום לאפקט מצנן שירתיע את הדירקטורים המכהנים כיום בחברות הממשלתיות מהמשך מילוי תפקידם לטובת החברה, תוך הפעלת שיקול דעתם באופן עצמאי ומקצועי".
בדיון ייצגו אותה עורכת הדין ערין ספדי עטילה ועורך הדין מתניה רוזין מהפרקליטות: "החוק חוקק לפני 50 שנה - וזו פעם ראשונה שהסמכות מופעלת על ידי השרים. נטען שהיו פגישות ודיונים, אך אין תמיכה בחומר שמראה על פגיעה ברמת השירות. מהתשתית העובדתית שמוצגת אפשר לומר שהחברה הציגה רווח גולמי והגדלת הכנסות והקטנת הוצאות ביחס לשנה שעברה, הייתה ירידה בתלונות הציבור, עמידה ביעדי הרישיון - לכן יש לבסס את הטענה לא הונחה תשתית עובדתית שהולמת את הסמכות החריגה (לפיטורים - ג"מ)".
רגע לפני שהתחילו השרים להציג את עמדתם - השופטים הבהירו להם שכדי להעפיל את סמכותם, שלא הופעלה במשך 50 שנה - הם צריכים להציג תמונה "קטסטרופלית", כלשון השופט עמית. "נניח לטובתכם שיש מחלוקת אם יש ירידה בהכנסות, גם אם נתעלם מכל זה - החוק קיים כמעט 50 שנים, היו הרבה חברות ממשלתיות מוצלחות וכושלות, אלפי דירקטורים - פעם ראשונה אחרי 2,000 שנות גלות מפעילים את הסמכות, על מישהו שבתפקיד שנה בלבד. אתם צריכים, במחילה ולכאורה, אם נפעיל את הסמכות פעם ראשונה - זה צריך להיות משהו קטסטרופלי. מישהו שנכנס לתפקיד וריסק את החברה".
אלרון הצטרף לעמית ואמר כי "העותרים והיועמ"שית התייחסו בהרחבה לנושא והם טוענים שבין מרץ ליוני לא היו לשר נתונים שהוא יכול היה להגיע למסקנה (על ירידה בהכנסות). גם כשאנחנו קוראים את מכתבו של השר קרעי קשה לראות איך זה מתיישב עם הטענה שלא הייתה החלטה להדיח את השר גם במרץ". עו"ד הלל ברק, שמייצג את השרים יחד עם עו"ד אפרים דמרי, אמר: "להגיד שכבר החליטו במרץ, זה הליכה רחוק מידי. בחנו".
עו"ד ברק אמר כי "עם כל הכבוד לרשות החברות יש חובת היוועצות לשר, אבל אין להם מושג בדואר. הם לא הרגולטור. הם כתבו דברים מביכים בחוסר הבנה מוחלט. ברמה האישית שאני רואה את השרים - הם אנשים חרוצים מאוד - גם אם לא הופעלה הסמכות 50 שנה, היה שימוש בסעיף כי הם באו לעבוד, יש להם השגות מקצועיות".
עורכי הדין מגיבים בסוף הדיון
(צילום: גיל יוחנן)
הוא התעקש כי אכן יש "ירידה בהכנסות", והשופט אלכס שטיין, השלישי שדן בעתירה, השיב: "אתם צריכים להראות שהוא עושה פעולות שלא עולות בקנה אחד עם שיקול הדעת העסקי". עורך הדין המשיך: "מכרו נכסים אבל בלי זה הדואר מפסיד זה עמדת גורמי המקצוע של הדואר. לרשות החברות אמנם יש סמכות, אבל היא לא מבינה בענייני דואר".
השופט עמית התערב אף הוא וטען כי "השרים נכנסים לנעליים של החברה. זו הייתה תחושה מהתשובה שלכם, השר נכנס לנעלי החברה - וזה לא התפקיד שלו". הוא המשיך והתייחס ל"השלכות הרוחב": "יושב לו דירקטור בחברה ממשלתית ופתאום מקבל פטיש על הראש". עורך הדין של השרים אמר כי "השר רוצה לקחת החלטה מקצועית והמנכ"ל מאיים להתפטר. הוא תופס בגרון את השר. אז כל המנכ"לים יגידו אותו דבר".
עו"ד דמרי אף תקף את בהרב-מיארה, וציין כי "היועמ"שית תמכה ועוד איך בעתירה, ואף הוסיפה עוד נימוקים מטעמה. וקנין היה צריך לפנות ישירות אליה כדי שתייצג אותו". השופט עמית השיב לו כי "ההערות מיותרות. היועמ"שית לא מחוייבת לא לעותרים ולא לכם". עו"ד דמרי ענה כי "סוגיית מעמדה המשפטי ותוקפה היא שאלה. היא משכה את ידה מלייצג את השרים, והרשתה להם ייצוג פרטי. היא מתנגדת להחלטת השר, אין לעמדתה כל מעמד משפטי מיוחד". השופט עמית הגיב: "אתה הולך למחוזות שלא נוגעים לנו".
בהמשך טען עו"ד דמרי כי "אי אפשר לטעון שהחלטת השרים שרירותית. אין חולק שכבוד השרים עיינו בכל התשתית העובדתית וסיפקו את כל המענה הדרוש באופן מקצועי. אין עילה בדין להתערבות בהחלטתם, שהיא בתחום סמכותם. העותרים והיועמ"שית לא ביססו שמדובר במקרה חריג ונדיר המצדיק התערבות של בית המשפט. נבקש לדחות את העתירה".
בשלב זה תם הדיון. השופטים יקבלו החלטה בעניין במועד אחר. עו"ד דמרי מסר לאחר הדיון כי "אני מאמין שבית המשפט יקבל את ההחלטה הנכונה, ולא יקבל את העתירה של וקנין". עו"ד ארדינסט מסר לאחר הדיון כי "ברור לחלוטין שההדחה הייתה מטעמים לא עניינים. אנו מחכים להחלטת בית המשפט".
קרעי ואמסלם, שמיוצגים בעתירה כידוע באופן פרטי, מסרו את תשובתם לבג"ץ טרם הדיון - בה נטען כי ההחלטה מבוססת על תשתיות עובדתיות שגיבשו אנשי מקצוע רלוונטים בשירות הציבורי. "החלטתם של השרים היא בליבת שיקול הדעת שלהם. משכך, עסקינן בסוגיות שבהן בית המשפט נמנע מלהתערב, להוציא מקרים יוצאי דופן של ממש שמקרה זה אינו נמנה עליהם".
עוד תקפו השרים את חברת דואר ישראל עצמה, וציינו כי "העובדה שהעתירה מוגשת על ידה, כאשר למעשה היא מבקשת להגן על אזרח פרטי, היא בעצמה מעשה פסול. נדמה כי דירקטוריון הדואר משרת למעשה את העותר, ולא את טובת החברה וטובתם של אזרחי ישראל - להם הוא חב את אמונו". הם אף הוסיפו כי "די בחוסר ניקיון הכפיים המתואר כדי להצדיק את דחיית העתירה על הסף".
פורסם לראשונה: 11:40, 07.09.23
