בשאר אסד בכלל לא היה אמור להחליף את אביו ולהפוך לנשיא סוריה, אך אחיו הבכור נהרג בתאונת דרכים והוא נקרא למלא את תפקידו. כמעט 11 שנים הוא היה בשלטון עד שפרצה מלחמת האזרחים, ומאז הוא נתפס כ"שורד נצחי".
יותר מ-600 אלף בני אדם נהרגו, חלקם בנשק כימי, מיליונים עזבו את המדינה, ולמרות שהוא ידוע בכינוי "הקצב מדמשק" - הוא מחוזר על ידי גורמים שונים במזרח התיכון ומחוצה לו - ואפילו ישראל, לפי דיווחים, הציעה להסיר את הסנקציות נגדו - אם רק ימנע את הברחות הנשק לחיזבאללה. ynet בסדרת כתבות על המנהיגים שסביבנו, והפעם: בשאר אסד, נשיא סוריה.
אסד לצד מנהיגי מדינות ערב בפסגה בריאד, החודש
"כשמדברים על בשאר אסד צריך לדבר על סדר העדיפויות שלו - כשבראשו נמצאת השרידות", מסבירה בשיחה עם ynet אלוף-משנה במיל' מירי איזן, לשעבר בכירה באמ"ן ועמיתה במכון ICT. "הדבר המדהים זה שהוא שורד. הוא שרד את ההתחלה, הוא שרד את ההמשך, הוא שרד את רצח רפיק אל-חרירי (ראש ממשלת לבנון לשעבר, לב"א) ששמו נקשר אליו, הוא שרד את הוצאת הכוחות הסורים מלבנון והוא שרד את מלחמת האזרחים, שאף אחד אחר לא שרד".
בשאר חאפז אסד נולד במחוז דמשק בספטמבר 1965 למשפחה עלווית, קבוצה דתית שמקורה באיסלאם, שנתפסת ככופרת באיסלאם הסוני ונמצאת במיעוט בסוריה. אביו, חאפז אסד, היה שותף בכיר בשנת 1963 בהפיכה הצבאית בסוריה של מפלגת הבעת', שאליה השתייך ובשנת 1970 תפס לעצמו את השלטון.
בשאר הוא בנם השלישי של אניסה מחלוף וחאפז אחרי בושרא הבכורה ובאסל - מי שאמור היה לרשת את השלטון אך נהרג בתאונה ב-1994. יש לו גם שני אחים שצעירים ממנו, מאהר ומג'ד - שהיה בעל מוגבלות שכלית ומת ב-2009. מאהר הוא מפקד הדיוויזיה הרביעית בצבא סוריה, שמטרתה להגן על השלטון ונחשבת לאחת החשובות והנאמנות ביותר למשטר. בשנים האחרונות גם הפכה הדיוויזיה הרביעית למנוף כלכלי עבור סוריה, משום שהיא אחראית לייצור ולהברחות של סמים, בעיקר קפטגון, המועברים מאדמות סוריה למדינות אחרות באזור.
אסד נולד בתקופה פוליטית סוערת במדינה, אך גדל הרחק מאור הזרקורים. אביו ניסה לייצב את שלטונו אחרי ניסיון החיסול הכושל שלו וריסק את מי שנחשבו לאופוזיציה. ב-1982 הוא ביצע טבח בחמה כדי למנוע ניסיון הפיכה והורה על שורה של הוצאות להורג המוניות, מעצרים ועינויים. בשאר היה אז רק בן 17, ולפי דיווחים ערביים חאפז דרש ממשפחתו את מה שדרש ממדינתו – נאמנות מוחלטת.
בשאר למד בבית הספר הצרפתי-ערבי אל-חורייאת. הוא הצטרף לפקולטה לרפואה באוניברסיטת דמשק, עבד בהמשך כרופא עיניים בבית החולים הצבאי תשרין בסוריה ואז בשנים 1994-1992 התמחה ברפואת עיניים בבית חולים בלונדון, שם פגש את אשתו אסמה, שמגיעה ממשפחה סונית מחומס ונולדה וגדלה בבריטניה.
השניים התחתנו בדצמבר 2000, אחרי שאסד כבר עלה לשלטון לאחר מות אביו בחודש יוני באותה השנה. לשניים שלושה ילדים: חאפז, זיין וכרים. חוץ מהיותה "הגברת הראשונה" של סוריה, אסמה הייתה מוכרת גם כאייקון אופנה וזכתה לאורך השנים ליחס רב מצד עיתוני האופנה, אך עם פרוץ מלחמת האזרחים היא הפכה לדמות מושמצת, יחד עם בעלה, בקרב רבים במערב. האופוזיציה הסורית האשימה אותה בניהול אורח חיים ראוותני ומנותק בזמן שבעלה טבח בבני עמו. במאי האחרון הודיעה לשכת הנשיאות הסורית כי אסמה חולה בלוקמיה, חמש שנים אחרי שהחלימה מסרטן השד.
13 צפייה בגלריה
הזוג אסד בביקור בבייג'ינג בשנה שעברה. ניהלה חיים ראוותניים בזמן שבעלה טבח בבני עמו
(צילום: AFP PHOTO / HO / SANA)
מרופא לרוצח אכזר
אסד, כאמור, לא היה אמור להיות נשיא סוריה. באסל, שטופח לקראת התפקיד, נהרג כשהיה כבר מפקד דיוויזיה, אחרי שהיה מ"מ, מ"פ, מג"ד ומח"ט. לכן, כשבשאר נקרא לשוב לדמשק בעקבות מות אחיו, הוא הצטרך לאקדמיה הצבאית בחומס ועבר קורס מזורז בדיוויזיית משמר הרפובליקה והדיוויזיה העלווית היושבת בדמשק ומגנה על משפחת השלטון.
כך, מונה אסד עם מות אביו לנשיא כשהוא רק בן 34, והביא איתו תקוות גדולות גם בסוריה וגם במערב - גבר צעיר, שקיבל חינוך מערבי, רופא שמבטיח רפורמות. אבל התקווה האלו נגוזו די מהר, בין היתר כשפתח במבצע ללכידת מתנגדים פוטנציאליים.
אחת המהלומות המשמעותיות שספג אסד, עוד לפני מלחמת האזרחים, היה הרצח של ראש ממשלת לבנון לשעבר אל-חרירי ב-2005. שמו של אסד נקשר בניסיון ההתנקשות, וכמעט חמש שנים אחרי שאל-חרירי נהרג בפיצוץ מכונית תופת ליד שיירתו, מי שכיהן כראש צוות החקירה הבינלאומי, לבחינת נסיבות ההתנקשות אמר כי המשטר הסורי היה מעורב בהתנקשות. בראיון שהעניק לתחנת רדיו בגרמניה, השופט הגרמני דטלב מהליס אישר כי אסד, "הורה להרוג את אל-חרירי".
בעקבות המחאות האזרחיות בלבנון שזכו לכינוי "מהפכת הארזים" נגד הרצח והמשטר שנתפס כאחראי לו, אסד נאלץ להוציא את כל כוחותיו מהמדינה השכנה. למרות זאת, הוא נחשב לבעל השפעה בלבנון גם שנים ארוכות לאחר מכן באמצעות חיזבאללה - אך המוניטין שלו נפגע.
כל האמצעים כשרים - רק להישאר בשלטון
אך מלחמת האזרחים שפרצה בתחילת 2011 במקביל למהפכות "האביב הערבי" שינתה את התמונה ובמהלך השנים שחלפו מעמדו של אסד התרסק. בשנותיה הראשונות של המלחמה איבד הרודן את השליטה ברוב שטחי ארצו, אבל החל מ-2015 הוא נהנה מסיוע צבאי פעיל של רוסיה, והיא עזרה לו לכבוש מחדש את רוב המדינה. יותר מ-6 מיליון סורים נעקרו מבתיהם והפכו לפליטים - מה שהוביל למשבר הפליטים הגדול ביותר שנגרם ממלחמה כלשהי מאז מלחמת העולם השנייה.
במהלך המלחמה הואשמו שני הצדדים, אסד ומנגדיו, בפשעי מלחמה איומים. הרודן הסורי הואשם כי השתמש פעמים רבות בנשק כימי, אבל גם מתנגדיו ביצעו מעשי זוועה משלהם, כולל קבורת חיילים בחיים ומעשי טבח. אף שאת המרידה באסד יזמו תחילה מורדים הנחשבים מתונים יחסית, בהם כאלה שדרשו לכונן משטר דמוקרטי, עם הזמן נטלו את הובלת ההתנגדות לו גם ארגוני טרור איסלאמיסטיים קיצוניים כמו דאעש וג'בהת א-נוסרה.
בשנת 2015, בעיצומה של המלחמה, היו מי שדיברו על "התפוררות משטר אסד". באותם הימים הוא נתפס כשליט קורס, שאחרי ארבע שנות לחימה ספר כבר 40 אלף חיילים הרוגים וכמות עריקים אדירה. נראה היה כי השלטון מתפורר לאיטו, אך בשנת 2024 אסד עדיין פה, משטרו נהנה מיציבות, והמורדים ותומכיהם מכונסים ברובם באזור אידליב שבצפון-מערב המדינה.
במהלך דרמטי הליגה הערבית הודיעה כבר בנובמבר 2011 כי היא משעה את חברותה של סוריה כעונש על האכזריות שבה דיכא משטרו של אסד את ההתקוממות העממית נגדו. אך 12 שנים לאחר מכן, במאי 2023, הודיע הארגון רשמית על החזרת אסד לשורותיו - והחרם נגמר. החזרת סוריה לליגה הערבית הייתה שיאו של תהליך הפיוס בין משטר אסד לעולם הערבי, אחרי שנים שבהן היה מנודה. במזרח התיכון - כמו במזרח התיכון - המהלך יצא לדרך בצל ההבנה שהמשטר הסורי יצא מהמלחמה כשידו על העליונה, ומדינות ערב והאיסלאם החלו לקיים איתו שיחות גישוש במטרה לחדש את היחסים.
ישראל תוקפת? יש דברים חשובים יותר
ומה היום? מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והצטרפות חיזבאללה ללחימה כ"חזית תומכת" בעזה, וביתר שאת בשבועות האחרונים, צה"ל הגביר משמעותית את התקיפות בסוריה - שמשמשת כציר מרכזי להעברת אמצעי לחימה ופעילים לארגון הטרור השיעי בלבנון. השבוע אפילו דווח בתקשורת הלבנונית שישראל הציע להסיר את הסנקציות על אסד אם זה יסגור לצמיתות את גבול סוריה-לבנון להברחות הנשק של חיזבאללה ממקורות שונים.
אך האם התקיפות הישראליות בחודשים האחרונים באמת מאיימות על השליט ששרד הכול? פרופ' אייל זיסר, מומחה להיסטוריה המודרנית של לבנון וסוריה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב, מסביר בשיחה עם ynet כי הסיכויים לכך קלושים. "אלה תקיפות שמשפרות את היכולות שלנו ופוגעות בחיזבאללה שנמצא שם, אבל להגיד שאסד נבהל מהן? אני בטוח שלא".
ממדי ההרס שנגרמו לסוריה במהלך מלחמת האזרחים הארוכה עצומים, ולכן המדינה מייחסת פחות חשיבות לתקיפות ספציפיות, גם כאלה המגיעות מישראל, ולא נראה כי הן מה שיגרום לאסד לשנות את מדיניותו - שבינתיים נראה כי דווקא סייעה לו לשרוד.
"הוא יודע שהמדיניות שבה נקט עד היום, שהעיקרון שלה הוא לא לעשות דבר, היא מדיניות שאפשרה לו לשרוד ולשחק את המשחק. אז למה שישנה את מה שעזר לו?", אומר פרופ' זיסר. לדבריו, גישתו של אסד היא "לא להגזים מול ישראל, אבל לא להפוך לחבר טוב שלה ולהמשיך להיות כאילו בצד הרע, בלי לעשות דבר. ומבחינת האיראנים, לא לעשות מה שהם מבקשים ממנו ולהגביל אותם, אבל מצד שני להיות בצד שלהם. זה הביא לו שרידות ואני לא חושב שזה הולך להשתנות".
אל"ם (במיל') איזן אף מדגישה כי צריך להסתכל על התקיפות האלו מזווית הראייה שלו: "אני לא חושבת שהוא גאון גדול, אני חושבת שהוא חלש ביותר, אבל השרידות שלו נגד המורדים הפנימיים זה באמצעות הרוסים והאיראנים. הרצון שלו לשרידות כרגע גם בא לידי ביטוי ברצון שלא יתקפו אותו מדינות ערב הסוניות ולכן הוא צריך גם משהו מולם, לכן זה לא יהיה משהו שישנה את עמדתו".
והדבר נכון גם כשזה מגיע לתקיפת מקורבים אליו. ביום ראשון, 29 בספטמבר, תקפה ישראל, לפי דיווחים בתקשורת הערבית, וילה באזור יעפור שבפרברי דמשק, השייכת לדיוויזיה הרביעית בצבא סוריה - שבראשה כאמור עומד מאהר, אחיו של אסד. המרכז הסורי למעקב אחר זכויות אדם, ארגון המזוהה עם האופוזיציה ופועל מלונדון, פרסם כי את הווילה נהגו לפקוד בכירים מחיזבאללה וממשמרות המהפכה של איראן. לא דווח על אבדות בנפש באותה התקיפה, והמרכז הסורי דיווח מפי מקורות כי הועברו למאהר אזהרות שלפיהן אם יועבר נשק ממחסני הדיוויזיה ללבנון, הנשק יהיה חלק מבנק המטרות של התקיפות הישראליות.
ובינתיים, קצב התקיפות והיקפן רק הולך ומתגבר. רק ביום רביעי האחרון האשימה סוריה את ישראל בתקיפה חריגה בעיר תדמור שבמדבר הסורי, שבה לפי דיווחים לפחות 82 פעילי טרור ומפקדים חוסלו - מהם 56 הרוגים הם סורים המזוהים עם המיליציות הפרו-איראניות, ו-22 הם בעלי אזרחות שאינה סורית, רובם ממיליציית הנוג'בא העיראקית הפרו-איראנית. מלבדם, נהרגו גם ארבעה אנשי חיזבאללה. אם הדיווחים נכונים, הרי שנראה שמדובר באיתות נוסף לנשיא סוריה, שמארח את ארגוני הטרור בשטחו - ואזהרה מכך שהתקיפות בשטחו יילכו ויסלימו אם לא יעשה דבר.
זקוק לכולם, משחק עם כולם
אסד מנסה לשחק על כל המגרש וכמעט עם כל השחקנים, ויחסיה של סוריה עם מדינות ערב מורכבים. הוא נפגש עם בכירי מדינות ערב, מחוזר גם על ידי איראן - וחייב לשמר גם את היחסים הטובים עם מוסקבה. "הוא זקוק גם לאיראנים, גם למדינות ערב ובוודאי שלרוסים שמפציצים פיזית במוקדים השונים", מסבירה אל"ם (במיל') איזן. "האיראנים מספקים לו יכולות נגד המורדים, ומדינות ערב בסופו של דבר – זו האופציה שלו לעתיד".
"בסוף הוא ערבי, הוא לא פרסי ולא רוסי. הוא מאוד שמח לחזור לליגה הערבית, שפשוט מחלו לו במידה גדולה על מה שהוא עשה לערבים הסונים במדינתו - אבל אף מדינה ערבית סונית לא תעזור לו נגד המורדים. לכן, הוא לא יכול להתגרש, מבחינת השרידות שלו, מהאיראנים או מהרוסים".
אחת הבעיות החמורות יותר שיצר אסד למדינות ברחבי המזרח התיכון הוא הסם הממריץ קפטגון, ולו היה חלק לא מבוטל בתהליך הנורמליזציה של דמשק עם שורת מדינות בעולם הערבי. המשטר של הרודן ניצל את החשש מתפוצת הקפטגון, וניהל מגעים עם ממשלות שהביעו נכונות להסיר את החרם על סוריה - בתמורה לדיכוי הברחות הסמים ממנה.
"מבחינת מדינות ערב, בוודאי איחוד האמירויות, סעודיה וירדן, בסוף אסד הוא זה שמייצא אליהם את הקפטגון וזו צרה צרורה שהם רוצים שהוא ישלוט בה", אומרת אל"ם (במיל') איזן. מאהר, כאמור, עומד בראש הדיוויזיה שזכתה לכינוי "דיוויזיית הקפטגון", והוא זה שאחראי על ייצור הסמים עם חיזבאללה.
"זו מורכבות נוספת שמתחת לרדאר, שאף אחד לא מדבר עליה. השורה התחתונה היא שהוא זקוק לאיראנים נגד המורדים, הוא זקוק לרוסים מאוד אבל ההכנסה שלו כרגע היא מהקפטגון - ואולי מה שמדינות ערב יכולות להציע לו היא אלטרנטיבה", מסבירה אל"ם (במיל') איזן, "אבל זו ההכנסה של מדינת סוריה תחת אסד כרגע, וכל המשפחה שלו מעורבת בזה. להתגרש מזה, זה לא קל".
"הוא חזר לעולם הערבי בהחלטה של הערבים", מוסיף פרופ' זיסר. "הם מה שנקרא סתמו את האף וקיבלו אותו. אבל אולי עכשיו הם מדברים על זה שזה יהיה יותר חם, כי הם רוצים לנתק אותו מאיראן - אבל בטהרן גם לוחצים ולא עוזבים אותו. הוא במצב טוב, מחוזר על ידי שני הצדדים בלי שהוא נתן דבר. הוא משמיע לכולם את מה שהם רוצים לשמוע, שאוטוטו הוא יפטר מהאיראנים או שהוא תמיד יישאר אצל האיראנים - וממשיך לשרוד. אסד הוא דמות שמגיבה לאירועים ולא מחוללת אותם".
מחוזר או מאוים?
אבל האם אסד באמת נהנה מהחיזור על ידי איראן ומדינות ערב או שבעצם מאוים מכל הכיוונים? "מה מדינות ערב יכולות לעשות לו?", מדגיש פרופ' זיסר. "היחידה שיכולה לאיים עליו זו ישראל, אבל היא לא עושה זאת. בנוסף, יש לו את ההגנה של רוסיה ואני לא רואה שאנחנו מתכוונים לאתגר את מוסקבה. אנחנו גם לא נגענו לו באמת בשום דבר שנורא כואב לו. תקפנו את מה שאנחנו כל הזמן תוקפים, אולי ביתר עוצמה. ההיגיון שלנו זה היגיון אחר מאשר ההיגיון שלו. הייתה לו מלחמת אזרחים, נהרגו 600 אלף איש, כל סוריה נהרסה, אז תקיפה ישראלית - זה מה שישנה לו?".
בחמישי שעבר נפגש אסד עם עלי לאריג'אני, יועצו של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, שהגיע לביקור בסוריה. לפי דיווחים השניים דנו "בצורך בעצירת התוקפנות הישראלית נגד פלסטין ולבנון", ולאריג'אני הדגיש כי טהרן מוכנה להעניק לדמשק סוגים שונים של תמיכה, כדי לחזק את תפקידה באופן שישרת את המדינות והעמים באזור.
גם שר ההגנה האיראני עזיז נסיר זאדה ביקש בשבוע שעבר בסוריה ונפגש עם אסד; בשלישי האחרון התקיימה מסיבת עיתונאים משותפת בטהרן של שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ושר החוץ הסורי בסאם סבאג; ברביעי שר החוץ הסורי נפגש עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן; ואחרי מותו של איברהים ראיסי בהתרסקות המסוק אסד עצמו הגיע לטהרן כדי לנחם.
מדובר ברצף של מפגשים עם בכירים איראנים שהגיעו לאחרונה לסוריה והשאלה היא למה דווקא עכשיו. האיראנים לא צריכים את אסד עבור תקשורת עם מדינות ערב ועושים את זה לבד כפי שניתן לראות בחודשים האחרונים. אבל סוריה עצמה חשובה לאיראן וייתכן כי זו פועלת כדי לוודא שהיא לא מאבדת את האחיזה בה נוכח ההתפתחויות באזור.
"האיראנים מודאגים ממה שקורה בלבנון ושסוריה לא תלך להם לאיבוד", מסביר פרופ' זיסר. "אבל הרבה האיראנים לא יכולים לעשות. טהרן כמנהיגת הציר צריכה לוודא שכולם ביחד, היכולת שלה להשפיע ולאיים קיימת, אבל מוגבלת. המשחק כאן הוא לוודא, כמו שעושים ספירת חיילים ולא מעבר".
לצד האמירה הזו, בעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" הקטארי עסקו השבוע בביקורי הבכירים האיראנים התכופים בסוריה, וטענו כי ייתכן שטהרן מבצעת שינוי באסטרטגיה שלה בדמשק לאור האיום המתמשך מצד ישראל. לטענת אחד החוקרים ששוחח עם העיתון, ביקור שר ההגנה האיראני הוא מסר לכל הצדדים כי נוכחותה הצבאית של טהרן במדינה נמשכת למרות ההרוגים והנזקים.
לדבריו, אחת ממטרות הביקור הייתה גם לחלק את התפקידים בין המשטר הסורי ויחידותיו הצבאיות לבין המיליציות הפרו-איראניות בסוריה ולקבל מידע מאסד על מה ששמע בפסגה בריאד. חוקר אחר הוסיף כי איראן מיקמה מחדש את המיליציות שלה בסוריה עם התגברות התקיפות הישראליות.
ומה באשר לדור ההמשך?
אסד בן ה-59 נחשב עדיין צעיר, ועל אף שאביו מת בגיל 69 - לא נראה שבינתיים הדבר מעסיק אותו. "צריך לחשוב על הירושה, אלה לא דברים פשוטים", מסביר פרופ' זיסר. "הילדים שלו מאוד צעירים. אני לא רואה שהוא מקדיש יותר מדי תשומת לב למה יהיה. אין לו גם הרבה מה לעשות, רק לשמור על הקיים".
המנהיגים שסביבנו - סדרת הכתבות ב-ynet
הכתובת העתידית לישראל מול איראן? הסולטן של המתווכת הנצחית, שלא סוגר דלתות
המנהיג שכלוא בין ארה"ב לאיראן - וצופה במיליציות מסבכות את ארצו גם עם ישראל
ה"מצורע" חסר הרחמים הפך למחוזר: MBS מנצל הזדמנויות, ומחכה לצעד ישראלי
מנווט בין הרחוב העוין לאינטרס: עבדאללה נצמד למערב ולישראל, למרות האתגר מבית
נלחם באיסלאם הקיצוני, רוצה לשנות את המזה"ת: MBZ, "השליט הערבי החזק בעולם"
מאכזב את הצעירים, מסרב לפליטים מעזה: א-סיסי לא רוצה "לסכן את ההצלחה בסיני"
קורץ למערב, מארח את חמאס: האמיר שרוצה להיות "אחד מהחבר'ה" במפרץ
