"אנחנו שבורי לב, בעיקר המומים ברמות הכי קשות שיש מההפקרה". כך אמרה היום (שני) אליה דנציג (22), נכדתו של החטוף אלכס דנציג (76), אחרי ההודעה היום של צה"ל על מותו של סבה ושל החטוף יגב בוכשטב (35) בשבי חמאס, בעת שכוחות צה"ל פעלו בחאן יונס.
לדבריה, "אתמול סבא שלי חגג יום הולדת, הייתה לנו תקווה שהוא יחזור בחיים והיום נודע לנו על הירצחו בשבי. אנחנו מבינים וכואבים את זה שלעולם לא נזכה לפגוש אותו יותר, אפילו שבאמת היינו בתקווה שנראה אותו בחיים. סבא שלי הוא אדם מדהים, השילוב המושלם בין איש רוח לאיש ספר, לתרבות, לאדמה. הוא עשה הכל בשביל הנכדים והנכדות, היה מסיע אותנו לכל מקום, מביא לנו מתנות. מאוד אהבנו לשמוע אותו מספר סיפורים ובאמת אחד הדברים שהכי משמעותיים לי מסבא שלי זה שלא משנה מה, תמיד הייתה לו תקווה לשלום ולדיאלוג בין העמים".
דנציג הוסיפה: "אני מאוד כועסת. הימים האחרונים פשוט מרתיחים אותי. יש כמה חברי כנסת מהליכוד שלא מתביישים וחותמים נגד עסקה ואני רוצה למסור לאותם אנשים שמתנגדים לעסקה שמבחינתי כל עוד מישהו מתנגד וממשיך להפקיר את החטופים, מבחינתי הוא שותף של החמאס ועוזר לרצוח את החטופים והחטופות. הם שותפים לפשע, וזה ירשם בהיסטוריה. זאת טעות חמורה, הם מפקירים אנשים שיכולים להגיע מחר לארץ, יכולה לקרות עסקה אבל הם מטרפדים אותה שוב ושוב והפכו להיות שותפים של החמאס. הם הרגו את סבא שלי, הוא יכל לחזור בחיים. ככל שהם מורחים את העסקאות האלה, יושבים בכיסאות למעלה וצוחקים לנו בפנים, הם אלה שרוצחים אותם גם".
בהמשך שיתפה כי "האמנתי במדינה שלי. האמנתי שיחזירו את האזרחים שנחטפו מהבתים. האמנתי בביבי, האמנתי לחברי הכנסת, אבל היום כשהודיעו לי שסבא שלי נרצח בשבי החמאס - אני כבר לא מאמינה לאף אחד. הם גם סובלים, וגם מתים. לפני כמה חודשים החמאס הוציא פרסום שסבא שלי מת מהפצצות של צה"ל ונרצח בעקבותיהן. עדיין חוקרים את העניין, אבל יכול להיות שזאת הסיבה. צריך להתמקד בעסקה. מדברים על הכוח של הצבא אבל כרגע אנחנו כבר תשעה חודשים חווים הפקרה שלא נגמרת. זה לא אשמת הצבא, זה לא החיילים בשטח. זה מי שעומד למעלה ומשחק בכולם כמו בבובות מריונטה".
מתי דנציג, בנו של אלכס, אמר כי "אבא שלי לא מת סתם. הוא מת על קידוש ממשלת החורבן של נתניהו שטען שהחטופים סובלים אבל לא מתים. עם ישראל חייב להתעורר ולצאת לרחובות בהמוניו. יש עדיין חיים שאפשר להציל, וביניהם דודי היקר יצחק אלגרט. מי שעדיין לא הבין את גודל המחדל בוחר לעצום עיניים ולא להבין מה עושה נתניהו. הוא ממשיך לסכל ולטרפד כל סיכוי לעיסקה. הוא בוחר להציל את הממשלה הרקובה שלו במקום להציל חיים של אזרחים ישראלים שהוא בעצמו אחראי לחטיפתם".
הוא הוסיף כי "המחדל של הקרבת החטופים מתוך מניעים פוליטיים הוא חמור בהרבה בהרבה מהמחדל של 7 באוקטובר. זאת כבר לא הפקרות פושעת, זאת בגידה של ממש. המחדל הזה נעשה ביודעין, בעיניים פקוחות ובאכזריות שאין לתאר. כל רגע שבו נתניהו ממשיך לשמור על השלטון הרקוב שלו במקום לעצור את המלחמה ולהחזיר את החטופים הוא רגע של פשע נגד אזרחי ישראל. חשוב לי שלא יהיה שום ניסיון צבאי להביא את גופתו של אבי ולא יפגע אף חייל לטובת העניין הזה. לדעתי זה מיותר לחלוטין".
גם יובל דנציג, בן נוסף של אלכס, ספד לאביו. בפוסט באינסטגרם הוא כתב כי "אבא יקר שלי, לא כך זה היה צריך להסתיים. נחטפת חי ונושם ממיטתך באותו בוקר ארור והיית צריך לחזור הביתה חי ושלם אלינו. סליחה שלא הצלחנו במשימה הזו. נמשיך לעשות הכל להצליח במשימה שיש בפנינו עכשיו, להחזיר אותך לקבורה הראויה המגיעה לך.
"בחודשים באחרונים נחשפתי עוד ועוד בכמה אנשים נגעת ואיזה מורשת מדהימה השארת אחריך. מתחייב לשאת את המורשת הזו עמי לכל מקום ולספר לכל מי שירצה לשמוע על האיש שאתה ופועלך. כי זה מה שחשוב. עכשיו הזמן לאבל וזיכרון. העת לבוא חשבון עם מי שאחראי למה שקרה יגיע. לא נוותר. יהי זכרך ברוך. אוהב ומתגעגע".
סהר קלדרון, שנחטפה ושוחררה מהשבי יחד עם אחיה ארז - ושאביהם עופר עדיין מוחזק בידי חמאס ברצועה - הגיבה גם היא לפרסום. בסטורי בחשבון האינסטגרם שלה התייחסה לבוכשטב, וכתבה: "לחשוב שפגשתי אותו שם והייתי איתו כמה ימים באותו מקום, עד שהעבירו אותו. כואב לי הלב כי אני יודעת שהוא היה בחיים והמדינה יכלה להציל אותו".
יעל אדר, שבנה תמיר נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לרצועת עזה, גם התייחסה למותם של דנציג ובוכשטב בשבי. היא אמרה כי "מי שנחטף חי היה צריך לחזור חי. וזה לא קורה". לפי אדר, "אלכס היה ממקימי הקיבוץ שלנו, ניר עוז. חיינו יחד באותו הקיבוץ 30 שנה, הבת הצעירה שלו היא בת כיתה של תמיר שלי. הכל כואב ומעלה מחדש את ההפקרה של ניר עוז. יגב בן כיתה של הבן השני שלי, קיבוץ שכן, כולם מכירים את כולם. אמא שלו אסתר הייתה גננת בגנים של הילדים. ניר עוז ונירים זאת מועצה אחת, גידלנו ילדים יחד. אסתר אמא של יגב ואני מכירות הרבה שנים, ואני מוצאת את עצמי יושבת על הספה ובוכה".
אדר שיתפה בנוסף כי "המציאות האיומה מכה בנו שוב ושוב, כלום לא משתנה. לא מוציאים אותם ואנחנו כל כמה זמן מבכים את מותו של עוד חטוף. אנחנו עוד ב-7 באוקטובר, עוד בתוך הטראומה. צריך לשים לזה סוף, להוציא את כל החיים, להביא את החללים לקבורה, לתת לנו הזדמנות להיבנות מחדש. התקיעות הזאת מסרבת לתת לנו להתקדם, כולנו קשורים אחד בשני, איך שלא הופכים את זה. עוד חלל בניר עוז, עוד אבל, עוד מישהו שנחטף חי והיה אפשר להציל. אי אפשר יותר, המדינה הזאת לא נורמלית. אי אפשר שזאת תהיה המציאות של הקהילה של אשכול".
עוד אמרה כי "הבשורה שלי על תמיר חיה כל הזמן, לא זכיתי לסגור את המעגל בנחמה. כל הודעה כזאת מחדדת את הכאב, כל משפחה שמודיעים לה זורקת אותי אחורה לרגע ההודעה שאני קיבלתי, כשהבנתי שהוא לא ישוב לשיקום, שלא נחבק אותו. מתנפצת התקווה ונולדת תקווה אבסורדית, להביא אותו לקבורה".
גם דני אלגרט, שאחותו הייתה נשואה לדנציג ואחיו איציק נחטף לרצועה, התייחס למותם של השניים בשבי. הוא שיתף: "קיבלתי את הידיעה בצער רב. עבורי אלכס היה איש שיח מדהים, אינטלקטואל מחד גיסא ואחד העם מאידך גיסא. נהגנו לדבר על אירועים היסטוריים, פוליטיקה והרבה מאוד ספורט. אלכס תרם לעם ישראל לדורותיו פרק נכבד מאוד בזכרון השואה, דורות רבים כבר התחנכנו ועתידים להתחנך כתוצאה ממפעל חייו בהוצאה והדרכה של תלמידים וארגונים למחנות ההשמדה בפולין. הדרך שבה הגיעו חייו לקיצם מנוגדת לכל היגיון. אני מחבק ומנחם את ילדיו ונכדיו האהובים ומחזק את אחותי בשעה הקשה הזו. יהי זכרו ברוך".
מטה משפחות החטופים מסר כי "הבשורות הקשות הבוקר על מותם הן עוד הוכחה לדחיפות בהחזרת החטופים, שנתונים בסכנת מוות מיידית בכל רגע בגיהינום החמאס. יגב ואלכס נחטפו בחיים והיו צריכים לחזור בחיים לארצם ולבני משפחותיהם. מותם בשבי הוא מראה עצובה למשמעות גרירת הרגליים במשא ומתן. אנו שבים ודורשים מממשלת ישראל והעומד בראשה: אשרו מיד את עסקת נתניהו והחזירו את 120 החטופות והחטופים, את החיים לשיקום ואת החללים והנרצחים לקבורה בארצם. גם השבוע הזמן הולך ואוזל לחטופות והחטופים".
