בית הדין הצבאי בסאלם זיכה את מועתז ברי, פלסטיני תושב הכפר אימתן ליד קלקיליה, מעבירה של ניסיון גרימת מוות (המקבילה לניסיון רצח) לאחר שבספטמבר 2020 ניסה לרצוח יהודים בראש העין. ברי היה נסער לאחר שחברתו נהרגה בתאונת דרכים והחליט לבצע פיגוע באמצעות האקדח שהיה ברשותו. הוא סייר במשך דקות ארוכות וחיפש קורבנות ישראלים עד שנעצר לאחר שזוהה על ידי שוטרים מקומיים.
בהחלטתו התחשב בית הדין בחרטה שהביע ברי לאחר מעצרו, וכן כתב כי "המסר הוא כי ישנה דרך חזרה שמזכה בהגנה גם מפני הרשעה בעבירה מהחמורות שבספר החוקים". ברי, המיוצג ע"י עו"ד מירב חורי, הורשע בעבירות של סחר בציוד מלחמתי, ידויי אבנים וכניסה לישראל ללא היתר.
בכתב האישום נגד ברי צוין כי הוא עבר במשך תקופה בראש העין ובמהלך עבודתו רכש אקדח ב-14 אלף שקלים. בספטמבר 2020 נהרגה כאמור חברתו, דונא ראאד חאלד. ברי החליט ליטול את חייו ובמקביל לבצע פיגוע ירי עם האקדח שרכש. הוא הגיע לראש העין, ובתחילה מצא אישה וילדה שקראה לאמה, והחליט שלא לבצע את הפיגוע.
בהמשך גם פגש יהודי שישב ברכב וניגש לדבר איתו, אך ראה כי במושב האחורי יש תינוק ולכן ויתר על כך. הוא המשיך לחפש קורבנות ונתקל בשני שוטרים מקומיים. הם עצרו אותו והפרקליטות הצבאית הגישה נגדו כתב אישום בגין ניסיון גרימת מוות בכוונה. מלבד זאת נאשם ברי גם בעבירות של סחר בנשק, ידויי אבנים וכניסה לישראל ללא היתר.
בפסק הדין מציין בית הדין נקודה מעניינת בנוגע לפעילות של חוקרי השב"כ. אב בית הדין, השופט סא"ל ראני עאמר, מציין כי חוקר שב"כ בשם "סילבן" שבמהלך חקירתו, יומיים לאחר מעצרו של ברי, הצליח לגרום לברי לעבור ממצב של חוסר שיתוף פעולה והכחשה למצב שיתוף פעולה מלא.
"זכרון הדברים מראה בצורה מופלאה כיצד בחר החוקר להוביל את הנאשם מגישה לעומתית לשיתוף פעולה מלא תוך מסירת כלל הפרטים שהם הבסיס לכתב האישום נגדו. כל זאת בחקירה שנמשכה מעל 7 שעות", כך נכתב בפסק הדין. במהלך אותה חקירה ביקש ברי את הטלפון של חוקר השב"כ - וזה נתן לו. ברי הקיש את שמה של חברתו והראה לחוקר השב"כ כי היא נהרגה בתאונת דרכים ופרץ בבכי.
בסיום הדברים התרשם בית הדין בחרטה שהביע ברי. "סבור אני כי מסר טוב הוא לכל פלסטיני תושב האזור שהחליט מכל סיבה שהיא לבחור במעשה 'למען השטן' (כלשונו של הנאשם) כדי לפגוע בחפים מפשע. המסר הוא - ישנה דרך חזרה שמזכה בהגנה גם מפי הרשעה בעבירה מהחמורות שבספר החוקים. דרך החזרה היא הנכונה לא רק על פי דין החל באזור, אלא על פי דת האיסלאם".
במערכת הביטחון מתחו ביקורת על המקרה ועל כך שבית המשפט הצבאי העדיף, לדבריהם, לקבל את טענותיו השקריות של הנאשם. "זה שהוא לא ירה ממש לא אומר שהוא לא התכוון לעשות כן", אמרו גורמי ביטחון. "אם אכן התחרט, מדוע לא ביצע פעולה אקטיבית כלשהי כדי לפרוק את הנשק אלא המשיך להחביא אותו במכנס שלו. זה מסר בעייתי מאוד בפן ההרתעתי מול מפגעים בודדים פוטנציאלים הבאים שיוכלו ברגע אחד לשלוף את טיעון החרטה ולחמוק מעונש כבד".
