כוחות הביטחון פעלו הלילה (בין שלישי לרביעי) באזור שכם, ועצרו בין היתר את איאד אל-נבולסי, אחיו של המחבל איברהים-אל נבולסי שחוסל בחודש אוגוסט. אחרי הפעילות בלילה הקודם, שלוותה בחילופי אש כבדים והסתיימה בחיסול מנהיג "גוב האריות", הפעם עברה פעילות הכוחות בשקט יחסי - והמעצרים הללו צפויים להמשיך גם בימים הקרובים.
הפריחה הכלכלית של ג'נין
"עד 2019", מתאר אותו גורם ביטחוני, "ג'נין עברה עשור של שגשוג כלכלי והייתה דוגמה לחיקוי לכל איו"ש, איך היא הפכה מעיר טרור לעיר כלכלה. זה קרה הודות לפעולות שעשתה ישראל, בהן פתיחת מעבר גלבוע ב-2008, העלאת מספר היתרי העבודה, פרויקטים כלכליים ועוד. רבים מערביי ישראל הגיעו לבלות בג'נין, השאירו בה כסף. העסק הזה עבד יפה".
הורדת הכוחות בשטח
דווקא הפריחה הכלכלית, כך נראה, גרמה למערכת הביטחון לשחרר את הרסן, אולי באופן מופקר מדי. "בסוף 2018 הוחלט שהמנגנון עובד יפה", מסביר הגורם הביטחוני. "צה"ל היה נכנס לעבוד והיה יוצא משם בשקט, באופן חלק. ואז החליטו להוריד את הסד"כ (סדר כוחות) באופן משמעותי. בתקופה מסוימת נשאר בג'נין גדוד אחד בלבד, כי לא היה צורך בכל הסד"כ שהיה קודם".
הפרצות בגדר
"בתחילת שנת 2019 עדיין נשמרה 'תודעת גדר'. השוהים הבלתי חוקיים (שב"חים) עדיין נרתעו מלעבור בפרצות, אבל החשש הלך והתפוגג. אם בעבר פלסטיני שעבר את הגדר נתקל בלוחם או בקליע, הרי שאחרי הורדת הסד"כ הוא גילה שאפשר לעבור באין מפריע. וכשיש פחות פיקוח על הגדר אפשר גם לחתוך בה פתחים גדולים יותר, במקומות רבים יותר, ולמעשה במקום לעבור במעברים המסודרים, להיכנס ולצאת באין פיקוח ללא הפרעה".
כניסת אמצעי לחימה
"מעבר השב"חים באופן חופשי דרך הפרצות בגדר יצר זיקה בין תושבי ואדי ערה ואום אל פחם לבין תושבי ג'נין. מחיבורי משפחות וביקורים ללא פיקוח מכל צד, זה זלג מהר מאוד להעברת אמל"ח של ארגוני הפשיעה. באותה תקופה ה'סידור' שהתקבע בג'נין היה 'נוח' לכולם. לישראל - כי היה שקט ביטחוני; לפלסטינים - כי מלבד המעברים הרשמיים הם פתחו 'טרמינל' לשב"חים; ולרשות הפלסטינית - כי היא קיבלה כסף מהעיר המשגשגת. אלא שמתחת לרדאר החלה ג'נין להתמלא בנשק ובאמל"ח".
הקורונה
"במרץ 2020 נסגר מעבר גלבוע בגלל הקורונה. אי-אפשר להתנגד לזה כי זו הנחיה בריאותית, וכך שנה וחצי לסירוגין המעבר סגור. במקביל סגרנו גם את הפרצות בגדר, והזרמנו בחזרה לשטח הרבה כוחות. גם הרשות עזרה למנוע מעבר של שב"חים. שנה וחצי מבחינה כלכלית זה המון זמן. ההערכה היא שמדי שנה נכנסו לג'נין בין שניים לשלושה מיליארד שקלים, וכשזה נפסק בבת אחת זה גורם לעיר לקרוס. מכאן כבר קל לארגוני טרור כמו חמאס להפעיל טרור, בעיקר בקרב אזרחים שזקוקים לכסף. נשק כבר יש, כסף אין, וארגוני הטרור פועלים ומכוונים. כל אלו הביאו אתנו לפגוש ג'נין אחרת לגמרי".
ה"מכרז" של חמאס
"אחרי מבצע 'שומר החומות' חמאס הגיע להסכמות שהוא מפחד להפר אותן, אבל הוא מעוניין בהמשך הכוונת הטרור. חמאס פונה לגא"פ (ג'יהאד איסלאמי פלסטיני), ולמעשה כמו במכרז, אומר לו: 'אתה הגורם החזק בג'נין, תעשה פיגועים ושלח לי חשבונית, בתנאי שאני רואה הרוגים, דם, ותודעה", מסבירים גורמי ביטחון. "ואז הפיגועים מכיוון ג'נין מתחילים להגביר תאוצה. כל כניסה של צה"ל ושל מג"ב לשם מלווה בהמון ירי, וחמאס יושב בשקט, אוכל פופקורן ושותה קולה, וצופה בנחת במתרחש".
***
בשכם, אחותה של ג'נין מהשומרון, המצב הכללי דומה, למעט כמה הבדלים. המציאות היא שצה"ל, ובעיקר הרשות, שולטים בעיר יותר מאשר בג'נין, ויש בה יותר גורמים מתונים. האירועים אתמול לפנות בוקר, שבמהלכם חוסלו בכירי המחבלים של ארגון גוב האריות, הגבירו את רף המתח בעיר שנמצאת כבר שבועיים תחת כתר נושם והגבלות תנועה, ועדיין הטרור בה לא חדל מלנסות להרים את ראשו.
ארגון הטרור גוב האריות
"המחבלים האלה מטילים אימה על תושבי האזור ועל תיירים, ולכן הם פוגעים בכלכלת העיר", אומר הגורם הביטחוני. "תיירים נמנעים מלהיכנס למרחב הקסבה. יש מלון בשכם, וביום אחד הוא מתרסק מתפוסה של 100 אחוזים, לתפוסה של חמישה אחוזים. היו להם ביטולים אחרי הסיכול הממוקד של איברהים נבלוסי. בשיחות סגורות עם יזמים ואנשי עסקים אנחנו שומעים תרעומת על גוב האריות, אבל אף אחד לא יוצא בביקורת גלויה, כי הם מפחדים שיירו להם על המסעדה או שיפגעו בהם. וכך העיר כולה בעצם הפכה שבויה בידי עשרה אחוזים ממנה".
הרשות לא רוצה לפעול
גורם בכיר במערכת הביטחון טוען שהרשות הפלסטינית הייתה צריכה לטפל בחמושים של גוב האריות, ולא לאבד את השליטה בשכם. "הרשות, לטעמי, לא קיבלה החלטה לסיים את האירוע. כשתקבל את ההחלטה הזו, בסבירות גבוהה המצב יהיה יותר טוב. כבר ראינו את זה. כשנקלעת משפחה של אמא וכמה ילדים לקסבה ונתפסת על ידי גוב האריות, הם מחולצים בשלום ע"י המנגנונים. האם יש עדות יותר טובה מזו ליכולת של הרשות?".
הכתר על העיר
"כוחות הביטחון במרדף רציף אחרי חוליות מחבלים, בדגש על גוב האריות", מסביר הגורם הביטחוני. "כתוצאה מכך כבר יותר משבועיים שיש משטר תנועות הדוק על שכם. בתוך הכתר הזה עושים את האיזון הנדרש כדי לשמר מרקם חיים ולאפשר יציאה למקרים הומניטריים. זה לא פשוט אבל לקחנו את ההחלטה על הטלת הכתר אחרי המון הערכות מצב. אנחנו תמיד נעים באיזון הדק שבין אוכלוסייה לטרור. לא רוצים להעניש מצד אחד עונש קולקטיבי אוכלוסייה שלמה, אך מנגד רוצים להבהיר להם שזה אינטרס שלהם להילחם בחבורת המפגעים הזו".
לכתר, מסבירים גורמי ביטחון, יש משמעות דרמטית על עיר כמו שכם. "העיר מאוד נסמכת כלכלית על תיירות חוץ, בעיקר של ערביי ישראל ושל פלסטינים ממקומות אחרים. הקסבה היא עוגן מרכזי במעגל התיירות בעיר. ערבי ישראלי שבא לשכם לוקח מלון באזור שכם החדשה, והולך לחוות ברגל את העיר העתיקה. המציאות של כתר על העיר גורמת לאנשים לחשוב פעמיים אם להגיע בכלל.