צו הביניים של בג"ץ, שקובע כי מיום שני הקרוב המדינה לא תעביר תקציבים לישיבות שתלמידיהן לא התגייסו, התקבל בציבור החרדי בדאגה גדולה. סיור שערכנו היום (שישי) בשוק מחנה יהודה בירושלים וברחובות בני ברק רק חידד את הקושי שצפוי לאתגר בתקופה הקרובה את המקפידים על שמירת מצוות וקיום ההלכה.
ההתייחסויות לצו הביניים של בג"ץ בשוק מחנה יהודה בירושלים
(צילום: גיל יוחנן)
חיים אלון, תושב ירושלים, אמר: "העמדה שלי היא חד-משמעית. כבחור ישיבה שמנהל אורח חיים חרדי לכל דבר, אני חושב שהמדינה זקוקה גם ללימוד תורה וגם לחיילי צה"ל. אני חושב שמי שלומד תורה באמת - שימשיך לשמור תורה, זה שומר על עם ישראל. מי שלא לומד וסתם מתקשקש על קפה וסיגריה - הייתי מציע לו שכן יתגייס".
על השאלה האם היחס לציבור החרדי השתנה במלחמה, השיב אלון: "כן, חד-משמעית. מרגישים את זה ברחוב, אבל זה לכאן ולכאן. בשבוע שעבר מישהי, בלי שום סיבה, אמרה לי שערבים טובים יותר מאיתנו. זה כאב לי, אבל שתקתי, שמרתי על הכבוד שלי. חונכנו בבית שדרך ארץ קדמה לתורה, אז לא עניתי לה. היא גם לא הייתה שווה את התגובה, אז לא התאמצתי".
מרדכי, חרדי שמתגורר בבירה, אמר: "אנשים בצבא גם צריכים לכבד את התורה. אם האנשים בצבא הם תלמידי תורה ממש, אז אין שום בעיה, זאת מצווה. כנראה שבמלחמה אי אפשר לשמור שבת, אם הם לא מכבדים את התורה של משה, אז זה לא יכול לקרות".
דורון כהן, גם הוא חרדי, אמר כי על תלמידי חכמים להמשיך ללמוד על-מנת לחזק את עם ישראל: "בלי תורה ישראל לא יכולה להתקיים וצריך לרדת מהחוק הזה. הם בעצמם יודעים שזה לא יעזור וזה 'ייהרג ובל יעבור'. התורה היא זאת שמביאה את ההצלחה לחיילים. אנחנו גם בוכים על החיילים שנהרגים, אנחנו גם מתפללים עליהם. חבל שבתקופה כל כך קשה עושים את המלחמות האלו".
בבני ברק הכירו פחות את הסוגיה הדרמטית, ובמשאל הקצר שערכנו ביקשו רבים שלא להתייחס לנושא. אחרים אמרו: "האל יסדר הכול". תושב העיר הסביר: "אתם לא מבינים אותנו, אנחנו אנשי תורה ונעשה מה שהרב יאמר לנו לעשות. לא ממש אכפת לי מה בית המשפט אמר, האנשים שם רחוקים מהאמונה שלנו".
