"ליקויים משמעותיים": מבקר המדינה בדו"ח חריף על ההתמודדות עם הקורונה
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
"ביקורת זו רלוונטית מתמיד והעלתה ליקויים משמעותיים. אנו נמצאים כעת בגל רביעי ויש משמעות לתיקון הליקויים באופן מיידי". כך כתב מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח מיוחד על התמודדות ישראל עם משבר הקורונה.
המבקר מצא שורה ארוכה של ליקויים בהתנהלות הממשלה ה-34 וה-35, שבראשן עמד בנימין נתניהו. בפרק הראשון, שעוסק בניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית - תהליכי קבלת החלטות ומימושן, כתב המבקר כי הממשלה לא הסמיכה קבינט קורונה, וכי לא הוכרז על הפעלת הממשלה במתכונת חירום כמפורט בנספח ד' לתקנון עבודת הממשלה: נוהל עבודת הממשלה בחירום.
9 צפייה בגלריה
לא הסמיך קבינט קורונה ולא כינס את מליאת הממשלה בתחילת המשבר. נתניהו
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מבקר המדינה מגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת מיקי לוי
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
עוד עלה כי ההחלטות על הסתייעות במשרד הביטחון, הצגת חלופות לתחזיות התחלואה וההחלטה על רכש מנשמים בתקופת הממשלה ה-34 התקבלו במסגרת פורומים שונים בראשות ראש הממשלה ולא נדונו במליאת הממשלה.
ממשלת נתניהו-גנץ הקימה קבינט, אך לא כינסה אותו
אחרי הקמת הממשלה ה-35, שגם בראשה עמד נתניהו וראש הממשלה החליפי היה בני גנץ, הוקם קבינט קורונה שבו היו חברים 15 שרים. אך גם כאן מצא המבקר ליקויים.
בביקורת נמצא כי פעילות הממשלה וקבינט הקורונה בתקופת גל התחלואה השני - בתקופה שבין 3 ביולי ל-2 באוגוסט קבינט הקורונה לא התכנס, והממשלה לא דנה בתקופה זו באמצעים לצמצום התחלואה שעליהם המליצה המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), אף שבתקופה זו חל גידול ניכר במספר החולים במצב קשה.
9 צפייה בגלריה
הוקם, אך לא כונס בתקופה קריטית. קבינט הקורונה של נתניהו וגנץ
(צילום: קובי גדעון , לע"מ)
המבקר העיר כי נוכח הצורך בקבלת החלטות מהירות ומיידיות בהתמודדות עם משבר מורכב, שיהוי בקבלת החלטות של הקבינט ביולי ובאוגוסט 2020, ובכלל זה אישור תוכנית "הרמזור", פגע ביכולת לצמצם את התחלואה על פי המלצת הגורמים המקצועיים, והדבר השפיע על ההחלטה בדבר הטלת סגר ארצי נוסף ב-18 בספטמבר אשתקד.
מבקר המדינה גם מתח ביקורת על משרד הבריאות. המבקר כתב כי המשרד התקשה בניהול ובמתן מענה אופרטיבי בתחומי הרכש ובניהול מרכז השליטה (משל"ט) אשר נועדו להפחית את סיכוני המגפה.
מינוי הפרויקטור והיעדר ההיערכות לגל השני
פרויקטור הקורונה הראשון, הפרופ' רוני גמזו, מונה כארבעה חודשים מפרוץ מגפת הקורונה בישראל ולמרות שהקשיים של משרד הבריאות בתחומים הניהוליים-אופרטיביים הוצגו לפני מקבלי ההחלטות בתחילת המשבר. כמו כן, מינוי הפרויקטור לא לווה בכתב מינוי ובהגדרת סמכויות. לפיכך התעכב גם גיבוש תוכנית להתמודדות עם נגיף הקורונה. המבקר הוסיף כי הקמת משל"ט במשרד הבריאות ביולי 2020 נתנה מענה לחלק מהיכולות האופרטיביות החסרות במשרד הבריאות.
ומה עם הפקת לקחים? כנראה שזה לא כל כך חשוב. המבקר כתב כי המל"ל לא השלים תהליך הפקת לקחים כוללני בנושא ניהול המשבר לשם הצגת הלקחים למקבלי ההחלטות. כמו כן, הממשלה או קבינט הקורונה לא קיימו דיון הפקת לקחים בתקופה שבין גל התחלואה הראשון לגל התחלואה השני. במועד סיום הביקורת של משרד המבקר המדינה לא הושלם תהליך של הפקת לקחים ברמה הלאומית ובכלל זה לא הושלמה הפקת לקחים של המל"ל ומשרד הבריאות.
לגבי תרחישי הייחוס לניהול המשבר, מצא המבקר, כי בגל התחלואה הראשון - עד ליוני 2020 הממשלה לא דנה בתרחיש ייחוס העוסק, בין היתר, בהשפעות נרחבות של משבר הקורונה על המשק בהיבטי כלכלה, חינוך ורווחה. כמו כן נתניהו קיבל את תחזית התחלואה המחמירה של משרד הבריאות בלי שהוצגו לממשלה החלופות השונות, על אף ההבדלים הניכרים בין התחזיות השונות וביניהן ההבדל בין תחזית רשות החירום הלאומית (רח"ל) לתחזית משרד הבריאות וההשפעה של ההחלטה על התרחיש הנבחר על היערכות משרדי הממשלה ועל התנהלות המשק.
בגל התחלואה השני, לאחר שקבינט הקורונה והממשלה קבעו את תחזית התחלואה שתשמש הנחת עבודה לקראת גל זה, הם הנחו על היערכות מערכת הבריאות בלבד, בלי שבחנו את המשמעויות הנגזרות על תחומים נוספים כגון חינוך, תעסוקה, כלכלה, תחבורה ותרבות, ובלי שהנחו את המשרדים השונים להיערך בהתאם לכך. כל זאת למרות ההשפעה הניכרת שהייתה לתחלואה בגל התחלואה הראשון על כלל התחומים, בדגש על מערכת החינוך והמשק.
המבקר מציג: מחדלי נתב"ג
ליקוי נוסף, שעליו הצביע המבקר, הוא נמל התעופה בן גוריון והטיפול בנכנסים לארץ. המבקר כתב כי מתחילת מאי 2020 ועד לקראת סוף דצמבר 2020, תקופה שבה גדל באופן עקבי שיעור התחלואה בישראל מכ-16 אלף חולים בחודש בתחילת התקופה האמורה ועד לכ-338 אלף חולים בסיומה וכן חל גידול במספר הנכנסים לארץ מכ-9,700 נכנסים לחודש בתחילת התקופה ועד לכ-101,000 לחודש בסיומה, לא נקבעה חובת בידוד במלוניות.
המבקר הוסיף כי הממשלה או קבינט הקורונה לא בחנו את עמדת משרד הבריאות בנוגע לשילוב בדיקות לנכנסים מחו"ל או לבחינת חלופות נוספות לשהייה של 14 ימים במלוניות, על אף ההבנה שללא בקרה ופיקוח הדוקים יותר על הנכנסים מחו"ל יהיה קשה למנוע "יבוא" של גל תחלואה חדש לישראל.
כמו כן, מצא המבקר, כי על אף ההכרה בסכנה של כניסת וריאנטים של הנגיף לישראל העלולים להעמיד בסכנה את מבצע החיסון, הפעולות שננקטו מאז נודע על הווריאנט הבריטי בספטמבר 2020 לבלימת כניסתו אפשרו מעבר של כ-98% מהנכנסים מחו"ל לבידוד ביתי, בידוד שלא נמצא כי הוא יעיל הן מבחינת הציות של המבודדים והן מבחינת פעולות האכיפה.
בביקורת עלה כי הטיפול בנכנסים מחו"ל מנתב"ג התבסס על פתרון אחד של הפניית כ-96% מהנכנסים (כ-531,000 מתוך כ-551,000 נכנסים) לבידוד ביתי בתקופה שבין אפריל 2020 לפברואר 2021, והדבר הוכח כלא יעיל.
המבקר אנגלמן העיר: "בביקורת נמצא כי על אף ההבנה המהירה של ממשלת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה בעולם ובדבר הסיכונים הנובעים מכך והצורך בנקיטת פעולות לצמצום הסכנה, נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות והוצאתן לפועל, החל מקבלת החלטות בתקופת משבר הקורונה בממשלה ה-34, הקמת קבינט הקורונה וקבלת החלטות בממשלה ה-35, פעילות הממשלה וקבינט הקורונה בתקופת גל התחלואה השני ועד יכולותיו האופרטיביות של משרד הבריאות להתמודדות עם המשבר, תפקודו של המל"ל בסיוע לממשלה בניהול המשבר ועוד".
אכיפה בררנית? היקף הדו"חות לא תאם את רמת התחלואה בערים
נושא נוסף שאותו בחן המבקר הוא האכיפה. בנוגע להיקף דו"חות משטרת ישראל שניתנו בירושלים ובבני ברק, נמצא בביקורת כי היקף הדו"חות שניתנו בירושלים ובבני ברק במסגרת מאמצי האכיפה לא תאם את רמת התחלואה בהן בגל הראשון, כפי שנדרש היה בהתאם למדיניות לטיפול באזורים במיקוד.
לדוגמה, בירושלים בשבועיים שלפני ההכרזה הראשונה על אזורים מוגבלים בעיר (החל ב-12.4.20 ועד 19.4.20) הייתה עלייה בהיקף מתן הדו"חות. אולם עם תום ההכרזה הראשונה חלה ירידה ניכרת במספר הדו"חות, שנמשכה גם במהלך תקופת ההכרזה השנייה (החל ב-30.4.20 ועד 4.5.20). לגבי בני ברק עלה כי בחודשים מרץ עד ספטמבר 2020 חילקה משטרת ישראל בבני ברק 2,145 דו"חות במסגרת אכיפת הנחיות קורונה, לעומת 52,628 בירושלים בתקופה המקבילה. יוצא אפוא כי בירושלים, אשר מספר תושביה גדול פי 4.5 מאשר בבני ברק, חולקו פי 24 יותר דו"חות מאשר בבני ברק.
בנוסף מצא המבקר כי עד נובמבר 2020 לא היו קריטריונים לסיום הכרזה על אזור מוגבל, ועובדה זו הביאה לעיתים לסיומה של ההכרזה בטרם הושגה ירידה בתחלואה. לדוגמה, משרד הבריאות לא העלה לפני ועדת השרים להכרזת אזור מוגבל את האפשרות להאריך את תוקף ההכרזה על ביתר עילית, והכרזה נוספת לא נידונה בוועדה זו עד ספטמבר 2020, אף שהנתונים העידו על המשך התפשטות התחלואה בעיר.
עוד עלה כי משרד הבריאות לא הביא לדיון בוועדת השרים להכרזת אזור מוגבל את כל הערים שעמדו בתנאי הסף שמשרד הבריאות קבע להכרזה על אזור מוגבל, ועל כן הטיפול בערים אלה בהן היקפי התחלואה היו גדולים, לא היה אחיד.
מהליכוד נמסר בתגובה: "נקרא ונלמד את הדו"ח. במבחן התוצאה ראש הממשלה לשעבר נתניהו הוציא את ישראל ראשונה בעולם ממגפת הקורונה בזכות מיליוני החיסונים שהביא - מהר יותר והרבה יותר מכל מדינה אחרת. יותר מכך, ההצלחה הישראלית שימשה מודל לעולם כולו. בימים אלה רואים כיצד ההזמנה מראש של החיסון השלישי לישראל על ידי נתניהו הצילה פעם נוספת חיים רבים".
גורם בכיר בליכוד הוסיף: "דו״ח המבקר עסק 'בתהליכי' קבלת ההחלטות, כלומר בפרוצדורה ולא במהות. במהות, לא נכתבה בדו״ח כמעט מילה אחת על הפתרון היחיד לקורונה - החיסונים שנתניהו הביא לישראל לפני כל מדינה אחרת. זה מזכיר את דו"ח המבקר על השריפה בכרמל שבו לא נכתבה מילה אחת על טייסת הכיבוי שהקים נתניהו, התשובה היחידה לשריפות ענק. תקופת הביקורת מסתיימת בסוף ינואר 2021, כלומר באמצע הגל השלישי, בעיצומו של מבצע החיסונים. או שמבקרים את כל התקופה או שלא מדברים על הגל הזה בכלל, אבל לעצור בדיוק לפני שמבצע החיסונים הופך להצלחה עולמית - זה הזוי בלשון המעטה. הכי חשוב - במבחן התוצאה ראש הממשלה לשעבר נתניהו הוציא את ישראל ראשונה בעולם ממגפת הקורונה בזכות מיליוני החיסונים שהביא - מהר יותר והרבה יותר מכל מדינה אחרת. יותר מכך, ההצלחה הישראלית שימשה מודל לעולם כולו. בימים אלה רואים כיצד ההזמנה מראש של החיסון השלישי לישראל על ידי נתניהו הצילה פעם נוספת חיים רבים".
