עדות נוספת לאכזריות של ארגון הטרור בעזה: דובר צה"ל פרסם הערב (ראשון) סרטון של טרור פסיכולוגי שצילמו מחבלי חמאס, ובו נראית אלה אליקים (8) שנחטפה ב-7 באוקטובר עם אחותה דפנה (15) מבית אביהן בקיבוץ נחל עוז מדברת למצלמה. "אני, אלה אליקים, הבת של נועם, אני בת 8, אני מבקשת מביבי שישחרר אותנו, אני שבויה של חמאס", אמרה הילדה ששוחררה עם אחותה אחרי 51 ימים בשבי חמאס. במקביל פורסמה תמונה של אלה יחד עם אחותה דפנה מהשבי.
תיעוד של אלה אליקים בשבי חמאס
(צילום: דובר צה״ל)
הסרטון שאותו מצאו כוחות צה"ל שמתמרנים כעת ברצועה צולם כמה ימים לאחר החטיפה. הכוחות מוצאים חומרים שונים בשטח הלחימה, ומשקיעים מאמצים גדולים להביא מודיעין על אודות 128 החטופים שעדיין נמצאים בעזה. בצבא הדגישו כי הסרטון שבו נראית אלה אליקים עומדת כשמאחוריה דגל של חמאס הוצג למשפחה, ולבקשתה הועבר לתקשורת.
עוד אמרו בצבא כי אלה סיפרה שמחבלי חמאס הכריחו אותה לצלם את הסרטון שוב ושוב, בבגדים שונים, כדי שיתפרסם כפי שהם רצו. הבגדים שבהן צולמו האחיות אינם שלהן, מחבלי חמאס הכריחו אותן ללבוש את הבגדים. לפי דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי, שהתייחס לתיעוד בפנייה לתקשורת הזרה, "הסרטון, שהופץ היום לראשונה, הוכן כדי לשמש ככלי עבור הטרור הפסיכולוגי שחמאס מנסה להפעיל. למרות זאת, משפחתה של אלה ביקשה מאיתנו לשתף את הסרטון עם העולם, כדי לחשוף את הטרור, האכזריות והברבריות של מחבלי חמאס. נמשיך לעשות כל שביכולותנו כדי להחזיר את כל החטופים הביתה".
דברי דובר צה"ל לתקשורת הזרה
(צילום: דובר צה"ל)
עוד אמרו בצבא כי אלה ודפנה העידו שהן הוחזקו בתנאים קשים, למרות שבסרטון ניסו המחבלים לייצר מצג שווא שהן מטופלות היטב. במהלך שהותן בעזה הועברו האחיות בין כמה בתים. בסרטון ניתן להבחין שאלה חבושה בידה, זכר לפציעתה במתקפה ב-7 באוקטובר.
נועם, אביהן של אלה ודפנה, נרצח במתקפת מחבלי חמאס על קיבוץ נחל עוז יחד עם בת זוגו דקלה ואחיהן החורג תומר. שתי הילדות שוחררו במסגרת הסכם החטופים הראשון ב-26 בנובמבר.
מעין צין, אמן של אלה ואליקים, סיפרה על המפגש עם השתיים לאחר שחרורן: "אחרי תקופה ארוכה, שבה חייתי באי-ודאות נוראית, הבנות שלי סוף-סוף נמצאות איתי. אלו היו 51 ימים שבהם חייתי בין ייאוש לתקווה, בין כאב לאופטימיות, ואני שמחה שעכשיו אני נמצאת כאן איתן".
האם אמרה אז עוד: "הבנות חוזרות לסיטואציה חדשה ומורכבת, וכעת יש לנו תקופת החלמה שתידרש לה זמן. יגיע הרגע להודות לכל מי שהיה סביבי ותמך ולכל מי שעזר לצעוק את צעקתי בארץ ובעולם. זו שמחה שמהולה בעצב. שמחה על הבנות שכאן ועצב על מי שעוד לא שב. הלב שלי לא יהיה שלם עד שכולם לא יחזרו לביתם בשלום".
