בשבוע הרביעי למלחמת "חרבות ברזל" המגזר הערבי בישראל לא רגוע. מצד אחד, זוועות חמאס, שרצח גם תושבים ערבים-ישראלים, ומצד שני פעילות צה"ל ברצועה וביו"ש שלא משאירה אותם אדישים. יצאנו לסיור מיוחד בטירה, העיר הערבית הצמודה לכפר סבא.
שעת בוקר מאוחרת בטירה, הרחובות ריקים, החנויות הסגורות והפקק הארוך והמפורסם לכיוון כיכר העירייה נעלם. מצאנו חנייה מול תחנת המשטרה המקומית ויצאנו לדבר עם התושבים. חסן שעלאן, כתבנו, מספר כי "יש מתיחות באוויר, והמצב זהה בכל הישובים הערביים האחרים. יש ירידה של לפחות 50% במכירות ואנשים מפחדים לצאת מהבתים. גם היהודים מפחדים להגיע לקניות ביישובים הערבים ויש דרישה במגזר היהודי מעובדים ערבים לא לדבר ערבית במקומות העבודה שלהם".
סמוך לכיכר אנחנו פוגשים את סמיה רנעים בדאוי, מטפלת בבית אבות מקומי וסבתא גאה לתינוק חמוד בעגלה. אנחנו שואלים אותה מה המצב והיא מתחילה לבכות ולספר לנו בעברית מושלמת את מה שיש על ליבה: "אני מרגישה רע ומאוכזבת ממה שקורה במדינה מבחינת המצב הביטחוני והפרנסה. בחברה הערבית הישראלית אנחנו במצב מאוד קשה. אני בת 54, אני בדיכאון ואני מפחדת לצאת מהבית. אני מפחדת לצאת לעיר יהודית להיפגש עם חברות יהודיות. עכשיו אני מסכנת את עצמי ואת המשפחה שלי אבל אני חייבת לומר זאת - אני מתחננת אליך נתניהו צא מהממשלה - תן לנו לחיות ערבים ויהודים ביחד".
"אני נגד מה שהחמאס עשה, אבל אנחנו ערביי ישראל לא אשמים במה שהם עשו", הוסיפה. "אני מפחדת על הנכדים שלי וגם אימא יהודייה מפחדת על הילדים שלה. חייבים להפסיק את המלחמה הזאת, היא הורסת אותנו. תכף ייגמר לנו הכסף. אסור לנו להפגין נגד המלחמה והמשטרה עוצרת המון אנשים".
"יהודים חייבים להפסיק לתקוף ערבים"
בבית קפה מהודר ובעיצוב מודרני אנחנו פוגשים את חייט רביע, קבלן שיפוצים שעובד בימים כתיקונם במגזר היהודי. הדגל של חיים משותפים בחברה הישראלית הוא ממש חלק מהמשפחה שלו. "אחי רופא מומחה בבית החולים מאיר בכפר סבא, הבן שלי טבח ראשי בבית החולים, אחותי רופאת שיניים בנתניה, אשתי מהנדסת בנייה ועובדת במגזר היהודי והערבי, האח השני שלי סוכן ביטוח שעובד בשני המגזרים, אנחנו חיים ביחד עם יהודים כל הזמן ויש לנו מלא חברים. אני מאמין שהפתרון למצב יהיה רק בדרכי שלום ואני מאוד מצטער על כל מה שקורה עכשיו".
אבל רביע יוצא נגד התוכנית להשמדת חמאס, הארגון שאנשיו טבחו מבית לבית ביישובי העוטף: "אני לא חושב שחמאס הוא שלטון לגיטימי בעזה, אבל אני לא רואה מחליף שלו בשטח. הדבר הכי חשוב זה לשחרר את השבויים שלנו. יש גם שבויים ערבים ואנחנו חייבים להחזיר את הילדים הביתה".
את ההפצצות של ישראל בעזה, בתגובה לטבח ובמטרה להפלת משטר חמאס, הוא מכנה "רצח": "אני מוכן לגנות את הפשעים של שני הצדדים. ואני שואל אותך, האם אתה מוכן לגנות את הרצח של שלושת אלפים וחמש מאות ילדים בעזה? היהודים לא צריכים לפחד שהאירועים של שומר חומות יחזרו. לא נראה לי שזה הולך לשם. אבל היהודים חייבים להפסיק לתקוף ערבים, רק לפני כמה זמן תקפו יהודים כלה ערבייה שהצטלמה בפארק בעיר יהודית ויהודים תקפו בנתניה סטודנטים ערבים - אלה הילדים שלנו. אם זה ימשיך תהיה לנו בעיה. מלחמה וזה דבר לא טוב - גם מי שמנצח הוא מפסיד".
במאפייה הגדולה של משפחת סמאר שורר שקט. בימים רגילים היא עמוסה עד אפס מקום בצוותים רפואיים, עובדי קבלן ותלמידי תיכון שקונים דברי מאפה טריים, אך בעקבות המלחמה העובדים לא טורחים להוציא את הכיסאות והשולחנות החוצה. האופה הוותיק, רבטי סמאר, אומר כי "אנחנו נגד כל האלימות במזרח התיכון, חייבים לעשות שלום. כל חמש שנים יש פה מלחמה. צריך לפתור את הבעיה: ישראל לישראל - והשטחים לשטחים".
הבן, נור סמארה, מצטרף לשיחה ומראה לנו סרטוני הסתה בטיקטוק של יהודים נגד ערבים ובדגש על העיר טירה שמוצגת כמעוז חמאס רדיקלי בתוך שטח ישראל. בעקבות המלחמה הוא מפחד לצאת לעיר הסמוכה נתניה. "אם אין לי משהו דחוף אני לא יוצא. הבת שלי בת חמש ואני חושש לסכן אותה מהאלימות ברחוב. ללא הסתה משני הצדדים לא יהיו אירועים קשים כמו שהיו בשומר חומות".
הפרגמטיות של חלק גדול מהאנשים שפגשנו ניכרת. רובם הגדול תומך במפלגה האיסלמית של מנסור עבאס, שדוגלת בדו קיום ואף הייתה שותפה לממשלת השינוי קצרת הימים של בנט. הדגלים הירוקים, וכביכול מאיימים שתלויים בכל מקום אינם סמל מעורר מחלוקת של ארגון הטרור הרצחני מעזה, אלא הסמל של מנסור עבאס.
רגע לפני שאנחנו מסיימים את הסיור אנחנו פוגשים את ראש העיר טירה, מאמון עבד אלחי. "רוב הציבור הערבי בישראל מתנהג בצורה אחראית. הציבור הערבי לא אחראי על האסון שקרה במדינה והתנהגות של החמאס, אבל בכל זאת מנסים להכניס אותנו לקטגוריה".
"אני מאוד כועס על מפכ"ל המשטרה, שהתחיל את האירוע ברגל שמאל. יש מישהו שמנסה להסית את העניינים נגד החברה ערבית. מי שנכשל בניהול המדינה, הצבא והמשטרה, מנסה להאשים בכישלונו את החברה הערבית בישראל. הם מחפשים להם שעיר לעזאזל בדיוק כמו בהיסטוריה היהודית".
אלחי לא מהסס לרגע לגנות את המתקפה הרצחנית של חמאס, אבל כועס על עצם השאלה. "אני לא שייך לחמאס, לא מאמין בדרך שלו ואין לי בעיה לגנות את החמאס. רצח של ילד הוא רצח של ילד ואנחנו מבחינים בין פעולה צבאית לפעולות נגד האזרחים. אני לא מבין למה בכל פעם שיש אירוע דורשים ממני לגנות. אנחנו אזרחים ואנחנו חלק מדינת ישראל. מראש עיריית כפר סבא לא מבקשים לגנות אז למה מבקשים ממני?".
פורסם לראשונה: 21:40, 02.11.23