אי אפשר להתייחס להזמנה של מנהיגי חמאס לביקור במכה בסעודיה בסוף חודש רמדאן לשם מילוי מצוות העומרה (עלייה לרגל) בניתוק ממשמעויותיה הפוליטיות. זה הגיע לאחר שמונה שנים של נתק, יחסים עכורים ויריבות בין הצדדים מאז תחילת העידן החדש בהובלת המלך סלמאן ובנו מוחמד, אז הוחזקו קרוב ל-70 מאנשי חמאס - רובם בעלי אזרחויות ירדניות ופלסטיניות - במעצר בבתי הכלא בסעודיה. מקורות דיפלומטיים ערביים העריכו שהביקור לא היה רק בעל אופי דתי או סמלי משום שבמהלכו נפגשה משלחת חמאס עם בכירים סעודים. הצדדים שוחחו על סוגיות מרכזיות ובראשן עתיד יחסיהם, הסכסוך הערבי-ישראלי ועצורי התנועה. היה ברור שדף חדש עומד להיפתח ביחסים ושהוא ישים קץ לשמונה השנים הקשות עבור תנועת חמאס.
קבלת הפנים שלה זכו מנהיגי חמאס היא חלק מהתפנית הפתאומית במדיניות הסעודית באזור. זו באה לידי ביטוי בכמה מישורים: ההתקרבות לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, תיקון הקרע עם קטאר שהגיע לסף התהום ושיפור האווירה עם המשטר הסורי לרבות הכנות לחזרתו לליגה הערבית. אולם חשובים מכל הם ההסכם שהושג בין סעודיה לבין איראן בחסות סינית והמשבר המושתק בין סעודיה לבין איחוד האמירויות.
המרחק בין עמדותיה הקודמות של סעודיה לבין עמדותיה החדשות הוא משמעותי. השינויים מתרחשים בקצב מהיר: מעוינות לידידות ולכריתת בריתות. היחסים בין סעודיה לאיראן ידעו בשנים האחרונות מתיחות קשה, מחלוקות ומלחמות בשלט רחוק. הוצאתו להורג של חכם הדת השיעי נימר אל-נימר בסעודיה ב-2016 ותקיפות השגרירות הסעודית בטהרן והקונסוליה בעיר משהד, הובילו לניתוק היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, אולם עוד קודם לכן התנגדה סעודיה בחריפות להסכם הגרעין בתקופת כהונתו של הנשיא ברק אובמה. הטון הסעודי הפוליטי היה חד וברור: היא הטילה על איראן את מלוא האחריות לכל המשברים האזוריים ובירכה על הסכמי אברהם ועל הנורמליזציה עם ישראל בתואנה שאיראן מהווה את הסכנה הגדולה ביותר לביטחון המפרץ.
והנה לפתע יש הפשרה ביחסים עם איראן, משא ומתן עם החות'ים בתימן, התקרבות למשטר של בשאר אסד בסוריה וקבלת פנים למשלחת חמאס. השינויים הללו במדיניות הסעודית מעוררים שאלות מהותיות ודורשים העמקה: האם סעודיה תגבש מדיניות אזורית חדשה? היכן תמקם אותה התפנית בזירה האזורית והבינלאומית? האם מדובר בהכרעה אסטרטגית, דהיינו התרחקות הדרגתית מהמדיניות האמריקנית הוותיקה באזור ונקיטת מדיניות עצמאית יותר? או שזהו תמרון טקטי מול הממשל הדמוקרטי הנוכחי בארה"ב ומול האמירויות, שחילוקי דעות התגלעו בינן לבין סעודיה לאחרונה? האם מדובר בניהול גמיש של אינטרסים בסביבה אזורית ובינלאומית הפכפכה, המחייבת את סעודיה לאמץ מדיניות דינמית, גמישה וסתגלנית?
אחד הביטויים המובהקים של המדיניות הסעודית בעידן החדש שהחל ב-2015, הוא שאיפתה הברורה להיות לא רק שחקן אזורי בולט, אלא הכוח הדומיננטי והמוביל במערכת הערבית, המשפיע על עיצוב מדיניותם של יתר השחקנים בשאלת מידת הקרבה או הריחוק מכוחות אזוריים אחרים כמו איראן, טורקיה וישראל.
מאפיין מובהק אחר הוא משבר היחסים בין סעודיה לבין הממשל האמריקני, במיוחד תחת המפלגה הדמוקרטית, מאז הנשיא אובמה ועד הממשל הנוכחי. גם ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ התייחס לסעודיה לא כבעלת ברית ותיקה אלא בגישה תועלתנית וסחטנית ברורה. סעודיה רואה כיום באופן שונה מאוד את האזור ואת העולם. חמאס, המהמרת על שינויי הכיוון של סעודיה, תצטרך להבין את המשוואות החדשות.
- ד"ר מוחמד אבו רומאן, שר לשעבר בממשלת ירדן, הוא חוקר ופרשן ערבי לענייני אסלאם פוליטי. המאמר התפרסם באתר אל-ערבי א-ג'דיד. גרסה עברית זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: ע'אזי אבו ג'יאב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il