שבוע לפני פרוץ המלחמה, סרן כפיר פרנקו ז"ל, מפקד מחלקה בגדוד 52, הציע נישואין לחברתו נעמה. "הצעת לי נישואין מול חומות ירושלים – היית לי כחומה, יציבות ועוגן. איזה מזל שהספקנו לפני המלחמה, כל כך שמחנו. אמרת שההפתעה הזו היא ההפתעה האחרונה, כי אתה לא יכול לשמור ממני סודות, ועכשיו הכנת לי הפתעה, הפתעה אחרונה", ספדה.
הלוויתו של סרן כפיר יצחק פרנקו ז"ל
(צילום: אלכס גמבורג)
כפיר, בן למשפחת עולים חדשים מצרפת, נפל בקרבות ברצועת עזה. "הבן שלי נפל על קידוש השם, נפל להגנת המולדת ויהיה גיבור לעד. כפיר יצא ברצון להגנה והתגייס למשימה המשותפת לכולנו, רק דבר אחד אני יודע שהוא רצה שאגיד – 'עם ישראל חי'", ספד אביו. "אני אוהב אותך, ציפיתי שתבוא, תפתח את הדלת ותגיד 'היי, אבא, מה העניינים?'. זה לא קרה ולא יקרה".
"איזה בור שחור ועמוק נפל לתוכי. בשבוע שעבר כתבתי לך ברכת יום הולדת ועכשיו אני כותבת לך הספד", אמר אחותו תאיר. "תמיד היית מקום ראשון אצל כולנו, החיוך שלך תמיד אמר הכל. איזה אח היית כפיר, תמיד הרגשתי בנוח לבוא ולדבר, ובחיים לא אכזבת".
נעמה ארוסתו סיפרה על הקשר שנרקם ביניהם ב-11 החודשים האחרונים: "מאז שאנחנו ביחד, אני לא יודעת לחיות את הלבד. שמת לב לפרטים הקטנים. אתה הבן-אדם היחיד שמכיר אותי הכי טוב מבפנים. איתך הרגשתי שאין צורך במילים. הקב"ה נתן לי כל כך הרבה סימנים שאנחנו מתאימים. דיברנו על ילדים – אתה רצית שישה, ורק אחרי זמן סיפרתי לך שאני גם רוצה שישה ילדים".
"כשחששתי מהמלחמה אמרת לי 'לא יקרה לי כלום, כי רק לטובים קורה ואני לא מספיק טוב'. ואני חשבתי שרק אנשים טובים אומרים כאלו דברים", הוסיפה נעמה. "סיפרת שקשה לך בצבא, ושאלתי למה יצאת לקצונה ואמרת 'פשוט אידיאולוגיה'. תמיד האמנת במה שאתה עושה".
"איך אמשיך כשרצית שאהיה אם ילדיך?"
אלפים ליוו למנוחות את סרן אסף מסטר ז"ל, מפקד מחלקה בגדוד ההנדסה 601, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. אסף, בן 22 מקיבוץ בחן שבעמק חפר, הוא החלל הראשון שנקבר בחלקה הצבאית החדשה שהוקמה בבית העלמין האזורי מסילה.
הלוויתו של סרן אסף מסטר ז"ל
"אני לא מאמין שאני מקריא לך מכתב פרידה", ספד בבכי האח רועי. "מאז שנולדתי היינו בלתי נפרדים. הערצתי אותך, תמיד רציתי להיות כמוך. היית האדם הכי מצחיק שהכרתי, היה לך כוח להצחיק את כולם ולהשרות עליהם רוגע וביטחון. דחפת אותי קדימה. אסף, מי יצחיק אותי כשקשה לי? שמור עליי מלמעלה, תדאג שתמיד אצחק ואחייך".
גילי, חברתו של אסף, סיפרה בהלוויה על הפגישה האחרונה. "רק לפני שלושה שבועות כתבתי לך ברכה ליומולדת והבאתי לך אותה כשנפגשנו, לא ידעתי שזו תהיה הפגישה האחרונה. אני לא יודעת איך לסכם קשר של ארבע וחצי שנים, שהיה אמור להימשך. היו לנו תוכניות לעתיד שלא ייאמן שלא יתגשמו".
"האהבה שלנו הייתה משהו מיוחד", סיפרה גילי. "רק לפני שבוע קיבלתי ממך מכתב מעזה שבו כתבת כמה הקשר שלנו משמעותי. לא יודעת איך אמשיך עכשיו, כשמהדהד לי במוח שאמרת שאתה רוצה שאני אהיה האמא של הילדים שלך. אוהבת הכי בעולם, וכבר מתגעגעת".
הסבתא זהבה סיפרה על המסר האחרון שקיבלה מאסף. "רק לפני יומיים קיבלתי תמונה שאתה מאובזר והראיתי לכולם. לפני כמה ימים כתבתי לך שכשתחזור נחגוג לך יום הולדת כמו שמגיע לך. כתבתי לך שאני רוצה לחבק אותך, אבל זה כבר לא יקרה".
"מה אעשה בלי המצפן שלי?"
סרן שלמה בן נון ז"ל, סגן מפקד פלוגה בצנחנים, פספס את בת המצווה של אחותו לפני כשבועיים כי היה בתוך עזה. שלמה, שהיה אמור לחגוג יום הולדת 23 בחודש הבא, נבחר לצאת לקורס מפקדי פלוגות.
הלווייתו של סרן שלמה בן נון ז"ל
"כמפקד, תמיד ידעת לתת דוגמה אישית ומקצועיות, תמיד רצת קדימה", ספד לו אביו נועם. "ב-7 באוקטובר הסעתי אותך לצבא ולפני שבועיים אמרת לי שאתם נכנסים, אמרתי כלום לא יפגע בך. טעיתי. היית הבן המושלם שלמה, נתגעגע אליך. חלק מאיתנו מת היום".
האח הצעיר יונה עוד היה הבוקר בצבא, עד שהתקבלה הבשורה. מול הקבר של אחיו הוא סיפר שהיה בטוח שאם משהו יקרה זה יהיה לו ולא לשלמה. "עכשיו האור כבה ואין לי מושג מה אעשה עם עצמי בלי המצפן שלי. כל שיחה סיימנו כשאתה אומר תשמור על עצמך ואוהב אותך, ואני הייתי עונה שמור על עצמך. בשיחה האחרונה למזלי אמרתי לך גם אני אוהב אותך".
"היו לך הרבה כינויים", סיפרה האם עילית. "ארבעים ימים ולילה השתתפנו בהגרלה, והיום בבוקר הגרלנו מוות. בורכת באוזן קשבת לקטנים ולגדולים, זו הייתה זכות גדולה להיות אימך".
