חוק פיזור הכנסת מאושר בקריאה ראשונה
(צילום: ערוץ כנסת)
מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-24. האישור הגיע בתום שעות ארוכות של דיונים, שבסיומם הגיעו הקואליציה והאופוזיציה להסכמה על הפיזור. בהצעה נקבע כי התאריכים האפשריים לבחירות הם 25 באוקטובר ו-1 בנובמבר, אולם לפי שעה טרם הוחלט באיזה מהמועדים הן יתקיימו. הצדדים סיכמו אמש שהחוק שיאסור על נאשם בפלילים להרכיב ממשלה לא יקודם בכנסת הנוכחית, כשממילא ההיתכנות להעברתו בלוח הזמנים הצפוף שנותר הייתה נמוכה.
ההצעה לפיזור הכנסת אושרה בקריאה ראשונה במליאה בתמיכה של 53 חברי כנסת, וללא מתנגדים או נמנעים. לפי ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, הליך פיזור הכנסת צפוי להסתיים עד יום רביעי. בהתאם לדרישת הליכוד, מימון המפלגות יגדל ל-1.66 מיליון שקלים לכל חבר כנסת, במקום 1.4 מיליון כיום. המשמעות: עלות נוספת של כ-31.2 מיליון שקל לבחירות, ובסך הכול כ-200 מיליון שקלים עבור מימון מפלגות בלבד.
החוקים שיאושרו - ואלה שלא
בינתיים, אחרי ההסכמות על פיזור הכנסת, התפתחה חזית צדדית שנוגעת לחוק המטרו, שאמור לייצר תשתית חוקית להקמת הפרויקט שעלותו מוערכת בכ-150 מיליארד שקלים. לפי שעה, הקואליציה לא מצליחה להגיע להסכמות עם האופוזיציה על הניסיונות לקדם את החוק, שנחשב לאחד מיעדיה המרכזיים של שרת התחבורה מרב מיכאלי. רבים תולים תקווה בפרויקט, שאמור לספק פתרון משמעותי לבעיית הפקקים בגוש דן, אך כבר שנים שחברי הכנסת לא מצליחים לקדמו.
4 צפייה בגלריה
"אם חוק המטרו לא יעבור - חברים בקואליציה יצטרכו לתת דין וחשבון". מיכאלי
(צילום: עמית שאבי )
לאור משמעות פרויקט המטרו וחשיבותו, הצטרפו למיכאלי במאבק גם ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן, שזעמו על האפשרות שלא יקודם. "אנחנו ברגע קריטי לעתיד מדינת ישראל", מסרה מיכאלי. "אם חוק המטרו לא יעבור כי חלק מחבריי בקואליציה נכנעים לאופוזיציה על הגב של הציבור, הם יצטרכו לתת דין וחשבון למה הפרויקט הלאומי שיוציא אותנו מהפקק נעצר בגלל פוליטיקה קטנה". בסביבתה של מיכאלי מספרים שאתמול היא קיימה שיחות קדחתניות עם ח"כים מכל הבית על מנת שהחוק יעבור. "היא עשתה את כל העבודה לבד, ונלחמת על החוק הזה בשיניים", אמרו.
בנט קרא לאופוזיציה שלא להפיל את החוק ו"לא למנוע מישראל מטרו כל-כך חיוני". לדבריו, "ישראל היא מדינה מודרנית שאין לה מטרו כמו בניו-יורק, פריז או לונדון, ולכן אנחנו סובלים מפקקים אינסופיים. אין כאן ימין ושמאל. אף אחד לא באמת יקבל קולות מהציבור מ'קרדיט' של העברת החוק. אם החוק לא יעבור כעת, זה יידחה בשנים רבות - והילדים של כולנו ישלמו את המחיר. בכל פעם שנהיה בפקקים, הישראלים יזכרו שכמה פוליטיקאים קטנים מנעו מהם את המטרו מסיבות תמוהות. תנו למטרו להתקדם".
שר החוץ יאיר לפיד, שיתמנה לראש הממשלה עם פיזור הכנסת, אמר כי הוא קורא לכל המפלגות בכנסת לתוך בחוק. "הוא ישפיע על אזרחים רבים במדינה, הוא לא חוק של קואליציה או אופוזיציה", כתב בטוויטר לפנות בוקר. "זו השקעה באיכות החיים של הציבור שסובל מפקקים ומבזבוז זמן בדרכים, זו השקעה באחת התשתיות החשובות במדינה".
ליברמן קרא לחברי הקואליציה "לא לתת יד לסחטנות של המפלגות החרדיות", והוסיף: "אסור לאפשר למיליארדי שקלים שכבר הושקעו בפרויקט המטרו לרדת לטמיון רק בגלל שיקולים פוליטיים. אי העברת החוק יהווה פגיעה אנושה באזרחי ישראל ובהתפתחות המדינה".
בשעות הלילה אמר ח"כ יואב קיש במליאת הכנסת כי האופוזיציה תסכים להכניס את חוק המטרו במידה שהקואליציה תסכים לקיים את הבחירות ב-25 באוקטובר.
בינתיים, הצעת החוק של זכויות רווחה לאנשים עם מוגבלות שהגיש שר הרווחה מאיר כהן עברה ברוב של 42 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים. כהן אמר כי החקיקה "תשנה את חייהם של אלפי אנשים באופן דרמטי", ואילו שר החוץ יאיר לפיד, אב לצעירה בעלת מוגבלות, אמר כי "זה לא חוק רגיל עבורי, ולכל מי שאומר 'אתה נאבק על החוק הזה בגלל הבת שלך', התשובה היא כן. בהחלט. לגמרי. כששואלים אותי מה ההחלטה הכי חשובה שעשיתי בפוליטיקה, אני עונה תמיד - לתת תרופות חינם לניצולי שואה, בשביל אבא. היום אני מוסיף גם את החוק הזה, בשביל יעלי". להליך החקיקה, שהחל בחודש פברואר, היו שותפים חברי הכנסת מכל סיעות הבית לצד ארגונים רבים לקידום רווחתם וזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
4 צפייה בגלריה
חיבוקים במליאה אחרי אישור חוק זכויות הרווחה לאנשים עם מוגבלות, אתמול
( צילום: יואב דודקביץ' )
בנוסף לכל אלה, יעלו להצבעה גם שורת חוקים כחלק מ"ניקוי השולחן" לקראת הכנסת הבאה - כשמנגד, כאמור, "חוק הנאשם" נשאר בחוץ. בין היתר, יאושר החוק לפיצוי נפגעי גל האומיקרון בקריאה שנייה ושלישית אחרי עיכובים רבים. לפי החוק לפיצוי נפגעי גל האומיקרון, עסקים עם מחזורים של בין 18 אלף ל-60 מיליון שקל, שספגו ירידה במחזור עסקיהם בחודשים ינואר-פברואר, יקבלו מענק חד-פעמי. לקריאת כל הפרטים הנוגעים לחוק לחצו כאן. חוק נוסף שצפוי לעבור הוא חוק "נפש אחת" של שר הביטחון בני גנץ למען נכי צה"ל.
סוגיה נוספת היא הארכת תקנות החירום שמחילות את הדין הפלילי ביהודה ושומרון: פיזור הכנסת יוביל להארכת התקנות אוטומטית, אך בכנסת הבאה יצטרכו הח"כים לאשר אותן. כלומר, במקרה שהמפלגות הנוכחיות בקואליציה ישיגו רוב של 61 ח"כים, יהיה עליהן להתגבר על המחלוקת שהובילה לפירוק הממשלה כדי להרכיב אחת חדשה.
סמוטריץ': "נעשה הכל לדחות את פיזור הכנסת"
(צילום: גיל יוחנן, ערוץ כנסת)
בתוך כך, ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש אתמול עם פעילי מפלגתו בכנסת, ואמר להם כי "ממשלת ביבי-בן גביר-סמוטריץ' לא טובה לישראל, אסור לאפשר לזה לקרות, ואני אומר זאת כאיש ימין. גם הפוך זה לא טוב". הוא הוסיף כי "כולנו נשכבנו על הגדר למען המדינה. זה דרש מהח"כים אומץ לב נדיר. כולנו חטפנו קללות, צעקות ושקרים מבוקר ועד לילה. אבל יש לנו עמוד שדרה, והמעשה שאני הכי גאה בו זה מה שעשינו ביחד. לא שינינו את הערכים שלנו. לדוגמה, קיבלנו את החלטה לקיים את מצעד הדגלים כמתוכנן ועוד. כשאנחנו ביחד אי אפשר לשבור אותנו".
לדברי בנט, "לחלק גדול מהעם היה מאוד קשה (עם הממשלה הנוכחית, מ"א) ואני לא מתווכח עם התחושה הזאת. לא צריך להיות אזרח אחד במדינה שנכנס לדיכאון בגלל הממשלה הנבחרת - לא משנה מאיזה צד היא. הקו שצריך צריך להיות - אחדות רחבה, גם עם הקצוות. אם הם מסכימים להניח בצד ויכוחים אידיאולוגיים ולהתמקד בעשייה. עכשיו זה זמן לאחדות".
יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', אמר אתמול כי יפעל כדי למנוע את הבחירות. "נעשה הכול כדי לדחות את פיזור הכנסת לשבוע הבא", אמר. "ננקוט בכל הצעדים העומדים לרשותנו מול הדורסנות של הקואליציה הזו. נהפוך כל אבן כדי למנוע את ההליכה המיותרת הזו לבחירות וכדי להקים ממשלה יציבה". בנאום שנשא במליאת הכנסת בשעות הלילה הוסיף סמוטריץ', כשהוא מאשים את חברי הקואליציה: "אנשים קטנים לא מצליחים לשים את המשקעים מאחור, ונגררים אחרי אופורטוניסט שרק רוצה להיכנס לבלפור (יאיר לפיד - מ"א) והטיף שנה שלמה שאסור ללכת לבחירות חמישיות. אפשר לעצור את זה, אם אנשים ישימו את טובת מדינת ישראל ואזרחיה. אם ייגזרו עלינו בחירות, הן יהיו שחר של יום חדש".
מעט לאחר הצהרתו של סמוטריץ' אתמול, הודיע יו"ר יהדות התורה, ח"כ משה גפני, כי לאחר התייעצות שקיים עם הרב אדלשטיין הוא הודיע לנתניהו ש"אנחנו עושים כל מאמץ כדי למנוע את הבחירות המיותרות הללו". גפני ציין: "אם לא נצליח - אז התאריך המוסכם לבחירות הוא 25 באוקטובר". גפני מעוניין בקיום הבחירות לפני חידוש הלימודים בישיבות.
רועי רובינשטיין השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 20:08, 27.06.22
