הוועדה המסדרת של הכנסת בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד) התכנסה היום (שלישי), זמן קצר לאחר מינויו של ח"כ יריב לוין (הליכוד) ליו"ר הכנסת. המינוי נועד להיות זמני ומטרתו לאפשר את החקיקה שהקואליציה העתידית רוצה להעביר לפני הקמת הממשלה. דיוני הוועדה המסדרת יתמקדו היום בדיוק בנושא הזה - קידום ארבע הצעות חוק שצפויות להפוך לקרב איתנים בין הקואליציה והאופוזיציה העתידיות.
לוח הזמנים להעברת החוקים צפוף במיוחד לאור העובדה שלראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו נותרו עוד שמונה ימים עד לתום המנדט להקמת הממשלה מהנשיא. כמו כן, בשבוע הבא חל חג החנוכה ולכן שעות הפעילות של הכנסת יצטמצמו. לאחר הדיונים בוועדה המסדרת, נשיאות הכנסת החדשה תתכנס במהלך היום כדי לקבל אישור להעלות את הצעות החוק עוד היום להצבעה טרומית במליאת הכנסת.
שר הבינוי והשיכון זאב אלקין (המחנה הממלכתי), שמכהן גם כשר המקשר בין הממשלה והכנסת, מתח ביקורת על החיפזון של הקואליציה העתידית, וציין בוועדה כי "חוץ מבכנסת ה-8 שנבחרה אחרי מלחמת יום הכיפורים, בכל הכנסות עד הכנסת ה-19 לא עברו חוקים בתקופה שלפני הקמת ממשלה קבועה". ח"כ אופיר כץ מהליכוד שיגר עקיצה לעבר אלקין ולעבר הממשלה שבה הוא חבר ובראשה עמד בעבר נפתלי בנט, ותהה: "באיזה כנסת היה ראש ממשלה עם שישה מנדטים?"
הצעת החוק הראשונה היא תיקון לפקודת המשטרה שבסיסו העברת סמכויות מהמפכ"ל לשר לביטחון הפנים, או כפי שהוא הולך להיקרא החל מהממשלה הקרובה - השר לביטחון לאומי. מי שצפוי לכהן בתפקיד הזה הוא יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר, שהגיש את הצעת החוק ביחד עם לוין.
הוועדה קבעה ברוב של 10 מול 7 כי החוק יהיה פטור מחובת הנחה, מה שיאפשר להעלות אותו להצבעה בקריאה טרומית במליאה. ההחלטה, שתעלה להצבעה חוזרת אך צפויה לעבור שוב, התקבלה בתום דיון ארוך וסוער שבמהלכו הוצאו כמה חברי כנסת על ידי יו"ר הוועדה קיש. כמו כן, בדיון השתתפו באופן חריג גם שרים וסגני שרים רבים.
שרת האנרגיה קארין אלהרר (יש עתיד), שהגיעה גם היא לדיון בוועדה, אמרה בהתייחסה לבן גביר כי "זו הולכת להיות משטרה פוליטית בידו של אדם שהורשע בסיוע לטרור. אני מתפלאת פליאה גדולה על חבריי הטובים בקואליציה העתידית". בן גביר, שבאותה עת נכנס לדיון, השיב לאלהרר: "אני שומע אותך וצובט את עצמי, כי אני מרגיש שכאילו נחתתם מכוכב אחר. המצב במדינת ישראל הוא מצב קשה, ואתם לא רוצים שאנחנו ניישם את המדיניות שלנו. שנה וחצי ישבתם פה ולא עשיתם כלום, ולכן זה דחוף".
לדברי שר הרווחה מאיר כהן (יש עתיד), "גם נתניהו שונא את החוק" להעברת סמכויות המפכ"ל. על בן גביר אמר כי "בסופו של יום הוא יחליט איפה תפגינו ואיפה אנחנו נפגין. מי ידבר ומי ישתוק. הליכוד שאני מכיר מעולם לא היה מסכים לדבר כזה".
סגן שר החוץ עידן רול (יש עתיד), אמר כי "אולי הייתי תומך מהאופוזיציה בהצעה למימוש מדיניות של דרג, שלעתים יכולה להיות מעוקרת על ידי פקידים. תביאו את זה לדיון רציני". לעומתו, סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ' (יש עתיד), סיפר איך "בכל יום חמישי אני יושב עם צוות שלם ומבצע מדיניות במשטרה". סגלוביץ' קרא לבן לגביר "לבוא ולהסביר מדוע אי אפשר לבצע מדיניות, כאשר סגן השר עושה את זה".
עוד הצעה שעולה לדיון היא הצעתו של ח"כ משה ארבל (ש"ס) לתיקון "חוק יסוד: הממשלה", לפיו ניתן יהיה להטיל קלון רק על נבחר ציבור שנידון למאסר בפועל. תיקון זה נועד לאפשר את מינויו לשר של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שבהרשעתו האחרונה במסגרת הסדר טיעון הוטל עליו עונש מאסר על תנאי, ועוד לא התקבלה החלטה בעניינו בנוגע לקלון.
שתי הצעות נוספות שנועדו לייצוב הקואליציה העתידית הן ההצעה של חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וניסים ואטורי (הליכוד) להסדיר כהונה של שני שרים במשרד ממשלתי, כך שלשני השרים יהיו סמכויות, וההצעה של חברי הכנסת יואב קיש וחנוך מילביצקי (הליכוד) לשינוי המספר המינימלי של חברי הכנסת שיכולים להתפצל מסיעה, כך שיעמוד על לפחות שליש מהסיעה ולא פחות משני חברי כנסת, ולא על ארבעה חברי כנסת כמו שהחוק קובע היום.
המטרה של הצעתם של ואטורי ורוטמן היא לאפשר את המינוי הצפוי של שרים נוספים במשרד הביטחון והחינוך, כפי שנקבע בהסכמי חלוקת התפקידים עם הציונות הדתית וש"ס בהתאמה.