הפיגוע הקטלני אתמול (שבת) בבוקר, שבמסגרתו הרג שוטר מצרי שלושה חיילים ישראלים, מתרחש בנקודת זמן קריטית ליחסיה של מצרים עם ישראל בפרט ועם מדינות המזרח התיכון בכלל. מהדברים שנאמרו בקהיר בעקבות הפיגוע ניתן ללמוד לא מעט על תפיסתה של מצרים את המציאות הזו - ועוד יותר מכך ניתן ללמוד מהדברים שלא נאמרו.
ראשית, ההודעה על הפיגוע של דובר כוחות הביטחון של מצרים, שהגיעה רק אחר הצהריים, שעות ארוכות לאחר הדיווחים בתקשורת הישראלית. הדובר המצרי נמנע, ולא במקרה, מלחשוף את שמו של השוטר-הרוצח, והתעקש שמדובר בתקרית שבמסגרתה הוא יצא למרדף אחרי מבריחי סמים, שבמהלכו חצה את המחסום הישראלי ונקלע לחילופי אש שבהם נהרגו חייל וחיילת ישראלים. לפי הגרסה המצרית, כעבור דקות בודדות נהרג חייל ישראלי שלישי, ואיש הביטחון המצרי מצא את מותו בחילופי האש. האמת כמובן רחוקה מכך, שכן באירועים הקשים הללו לא נראו ולא נמצאו עקבות רגליהם של מבריחי סמים.
עניין תמוה נוסף - בלשון המעטה - שנכלל בהודעת הדובר המצרי הוא הבעת תנחומים למשפחות ההרוגים ואיחולי החלמה לשני הפצועים. מי הם ההרוגים? מי הם הפצועים? האם הדובר התכוון להשתתף גם בצערה של משפחת המצרי? לא ברור. במקרים דומים בעבר, אגב, והיו לא מעט, הופיעו די במהרה בתקשורת המצרית שמותיהם המלאים של הקורבנות הזרים.
את שנאמר ולא נאמר בהודעה צריך לנתח גם בראי הפגישה שהתקיימה בקהיר כמעט במקביל לפרסומה, בין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ורעייתו אינתיסאר לבין רעיית הנשיא האמריקני ג'יל ביידן ובתה אשלי, אחרי שהשתיים קפצו היישר מהחתונה בארמון המלוכה הירדני לביקור בזק בקהיר, כולל סיור בפירמידות. אלא שהנשיא המצרי לא ניצל את הביקור המתוקשר ואת הצילום שהגיע בסופו כדי לפרסם תגובה על האירוע בסיני.
את הדומייה בארמון הנשיא החליפו קולות עיקשים ברשתות החברתיות, שניסו לקדם את הטענה שלפיה המחבל הוא איש חמאס שלבש את מדי כוחות הביטחון המצריים. הגורמים הרשמיים במצרים לא מיהרו להכחיש ושמרו על שתיקה. בהמשך ניסו לטעון ברשתות שמדובר במבריח סמים שמזוהה עם חיזבאללה - וגם כאן, הדוברים המצרים העדיפו לשתוק. רק אחרי שבתקשורת הערבית התפרסמו הודעות על ועדת חקירה משותפת למצרים וישראל, הגיעה ההודעה המצרית העמומה - שכללה התחייבות רק לחקירה מצרית.
בצד הישראלי, מנגד, מיהרו להדגיש את חשיבותו של שיתוף הפעולה בין המדינות, ואת הצורך לשמרו, וזאת אף שאין זו הפעם הראשונה שבה אנשי ביטחון מצרים יורים למוות בישראלים. אין זה סוד שמטוסים ומסוקים ישראלים נראים לעתים קרובות בשמי סיני, בידיעתם ובאישורם של המצרים, אבל הפיגוע הנוכחי מגיע בשעה שהפעילות המשותפת מסתבכת אל מול ההיערכות המצרית לשיתופי פעולה אפשריים עם איראן.
היוזמה מטהרן עדיין לא נענתה בחיוב מצד קהיר, אך ברור לכל שבעת הזו אין שם עניין להציג לעולם עבודה משותפת עם כוחות הביטחון הישראליים. ביקורה של ג'יל ביידן בארמון הנשיאות בקהיר עשוי לסמן שמצרים טרם הכריעה בנושא, אבל החשש הוא שמשלוחי הכסף של איראן וסעודיה ירחיקו את א-סיסי מישראל. וכל זה, בשעה שברשתות החברתיות השוטר המצרי מוצג כגיבור.
סמדר פרי צילום: יריב כץישראל תעשה כמיטב יכולתה כדי להישאר מחוברת למצרים, בין אם בהקשרים ביטחוניים ובין אם בשיתופי פעולה כלכליים, אם מצרים תהיה מעוניינת בהם. המאמץ האיראני-סעודי לרתום את קהיר לברית הצבאית החדשה לא יעבור אצלנו בקלות - אחרי 50 שנים של שלום בין המדינות, גם אם שלום קר. ההבנות שהושגו בשנות שלטונו של א-סיסי עמוקות יותר מאלו שהושגו עם קודמיו, ובכלל זה גם בנושאים הביטחוניים, ובכירים בישראל כבר הזהירו את מקביליהם בקהיר מהטלפיים האיראניות המסוכנות.
בקרוב יפעלו גם, במקביל, שגרירויות ישראל ואיראן בקהיר - ובירושלים חייבים ללכת בין הטיפות, בזהירות רבה, עם מצרים. היחסים הללו חשובים מאוד גם לפעילויות המשותפות מול חמאס בעזה, ולשיתופי פעולה בנושאים הנוגעים לעולם הערבי כולו. הפיגוע המחריד אתמול, על רקע כניסתה של איראן לתמונה, מציב אתגר לא פשוט בכלל.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
