המשבר ביחסי ארה"ב וסעודיה, שבמשך יותר מ-70 שנה תחזקו ברית ביטחונית שעמדה בלב המדיניות האמריקנית במזרח התיכון, ממשיך להחריף בעקבות החלטתה של ריאד להצטרף למוסקבה ולתמוך בקיצוצים נרחבים בייצור הנפט – באופן שצפוי להביא לעלייה במחירי הדלק בעולם. אחרי שהנשיא ג'ו ביידן איים השבוע כי לצעד של ריאד יהיו "השלכות", ואנשיו אף הודיעו שישקלו הקפאת עסקאות נשק עמה, הממשלה הסעודית פרסמה היום (ה') הודעה ארוכה וחריגה למדי שבה לא רק דחתה את הביקורת נגדה, אלא גם טענה שממשל ביידן ביקש לדחות את ההחלטה על קיצוצי הנפט בחודש אחד – באופן שהיה מועיל לדמוקרטים בבחירות האמצע שייערכו בארה"ב בעוד פחות מחודש.
בהובלתן של סעודיה ורוסיה, נזכיר, קרטל המדינות המייצאות נפט (+OPEC) הודיע בשבוע שעבר על קיצוץ ייצור הנפט הגדול ביותר בשנתיים האחרונות – כשני מיליון חביות נפט מדי יום, המהוות כ-2% מסך ההיצע העולמי. הקיצוץ הזה מגיע בשעה שמחירי הנפט גבוהים ממילא בעקבות משבר האנרגיה שחוללה המלחמה באוקראינה, והוא עלול להביא כאמור לזינוק נוסף. מחירה של חבית אחת כבר זינק ביום שישי לשיא בן חמישה שבועות, אבל ירד בהמשך ונכון לאתמול עמד על 92 דולר. המהלך נועד על פי ההערכות לשמור על המחירים גבוהים, בצל החשש של יצואניות הנפט כי המאמצים ברחבי העולם להגביל את האינפלציה שמשתוללת במדינות רבות יביאו לירידה במחירי הדלק.
המהלך נתפס בארה"ב כהשפלה עבור ביידן, שבחודשים האחרונים קיווה לשפר את יחסיה של וושינגטון עם ריאד על מנת שזו תגביר את ייצור הנפט. לשם כך הוא זנח את הביקורת הקשה שהטיח בסעודיה ובשליטה בפועל, יורש העצר מוחמד בן סלמאן – מי שהמודיעין האמריקני קבע כי עמד מאחורי רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. כמועמד בבחירות לנשיאות, ביידן אף קרא להפוך את סעודיה ל"מדינה מנודה", אבל בצל המלחמה באוקראינה והצורך הנואש של ארה"ב בנפט הוא נאלץ להגיע בעצמו לריאד ביולי האחרון ולהיפגש שם עם בן סלמאן. בהתייחסות לתמונה המפורסמת של "כִּיף האגרופים" בין השניים, פרשנים אמריקנים אמרו כי הכיף הזה הפך ל"סטירת לחי" מצד בן סלמאן.
בשבועות שקדמו להחלטה על צמצום הנפט הפעילה ארה"ב לחץ כבד על הסעודים, אבל לא הצליחה להניא אותם מהמהלך. בממשל ביידן חוששים כי עלייה נוספת במחירי הנפט תחריף את האינפלציה שמשתוללת גם בארה"ב, כשבמקרה שלה יש לכך השלכות פוליטיות מיידיות: המצב הכלכלי הוא הסוגיה הבוערת ביותר בבחירות האמצע שייערכו ב-8 בנובמבר, ועלייה ביוקר המחיה תפגע בסיכוייהם הנמוכים ממילא של הדמוקרטים לשמור על הרוב שלהם בבית הנבחרים, כשגם בסנאט סיכוייהם לשמור על השליטה בו אינם גבוהים. מעבר לכך, צמצום הנפט מועיל מאוד למוסקבה: עלייה במחירו תכניס כסף רב יותר לקופתה, ותסייע לה במימון המלחמה באוקראינה.
בוושינגטון הביעו בימים האחרונים זעם רב מהמהלך, ומחוקקים דמוקרטים קראו להעניש את סעודיה בשל מה שהם רואים כבגידה בברית בין המדינות: במסגרת הברית הזו ארה"ב מספקת סיוע ביטחוני לריאד, שיתוף פעולה שכולל גם הצבת חיילים אמריקנים בבסיסים בממלכה, ובתמורה זו אחראית לספק לעולם אספקה יציבה ואמינה של נפט. ראוי לציין כי עוד לפני המהלך הסעודי, לא מעט דמוקרטים קראו לשקול מחדש את היחסים עם סעודיה ולבטל את עסקאות הנשק עמה – בעקבות רצח חשוקג'י, דיכוי מתנגדי משטר והמלחמה שהיא מנהלת בתימן, ושבה נהרגו בהפצצות או מתו ברעב כבר עשרות אלפי בני אדם.
ביידן שמר תחילה על טון זהיר יותר ואמר רק כי הוא "מאוכזב" מהמהלך הסעודי, אבל בצל הלחץ שהפעילו עליו חברי מפלגתו, שהגיע עד לכדי איום של יו"ר ועדת החוץ בסנאט בוב מנדדז שלא לאשר עסקאות חדשות עם סעודיה, הודיע הבית הלבן כי "יבחן מחדש" את יחסי המדינות. יועצו לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן אמר כי הממשל בוחן אפשרות של השעיית עסקאות נשק עם ריאד, אך הדגיש כי החלטה שכזו לא צפויה בזמן הקרוב. ביידן עצמו אמר ביום שלישי, בריאיון לרשת CNN: "בהחלט יהיו השלכות למה שהם עשו, עם רוסיה. אני לא הולך להיכנס למה אני שוקל ומה אני מתכנן. אבל יהיו, יהיו השלכות".
הבוקר הגיעה כאמור תגובתה הרשמית של סעודיה, אותה תיארה סוכנות הידיעות AP כחריגה למדי בשל אורכה: בהודעת משרד החוץ בריאד נאמר כי ההחלטה על קיצוצי הנפט התקבלה בקונצנזוס על ידי חברות +OPEC, וכי מטרתה לשמור על יציבות בהיצע ובביקוש בשוק הנפט. את הביקורת בארה"ב על כך שמדובר בתמיכה למעשה בפלישה של רוסיה לאוקראינה דחתה ריאד ככזו ש"לא מבוססת על עובדות". היא הדגישה כי ה"קונטקסט" להחלטה היה אך ורק כלכלי, וטענה שאין שום קשר בינה לבין יחסיה עם רוסיה. בהקשר זה יצוין כי סעודיה, וכך גם איחוד האמירויות שתמכה אף היא בקיצוצי הנפט, הצטרפו אמש שתיהן לגינוי בעצרת הכללית של האו"ם לסיפוח הרוסי של ארבעת המחזות הכבושים באוקראינה.
תשומת לב רבה יותר תפס חלק אחר בתגובה הסעודית, ובו ריאד טענה כי ארה"ב ביקשה לדחות את קיצוצי הנפט בחודש אחד. משמעות הדחייה הייתה שהקיצוצים היו מוכרזים ימים אחדים לפני בחירות האמצע בארה"ב, כשעליית המחירים בפועל הייתה מורגשת על ידי הצרכנים האמריקנים רק לאחר מכן. סעודיה, שבהודעתה לא הזכירה ישירות את הבחירות בארה"ב, מסרה כי דחתה את ההצעה הזו כיוון ש"ניתוחים כלכליים" שערכה הצביעו על כך שלדחייה יהיו "השלכות כלכליות שליליות".
ההודעה הסעודית מאששת דיווח שפורסם השבוע ב"וול סטריט ג'ורנל" ולפיו ארה"ב ביקשה את דחיית המהלך. בעיתון ציטטו גורמים סעודים עלומי שם שטענו כי מדובר היה ב"הימור פוליטי" מצד ביידן, כדי לסייע למפלגתו בבחירות הקרובות. בתקשורת האמריקנית כבר דווח שחלק מהדמוקרטים חושדים שריאד החליטה על קיצוצי הנפט על מנת לפגוע בהם בבחירות, אך הם עצמם ממעיטים מחשיבות הדיווחים הללו ומדגישים בביקורת הפומבית שלהם על ריאד את החבירה שלה, לכאורה, למוסקבה.
המחוקקים הדמוקרטים ממשיכים בינתיים להחריף את איומיהם, וב"גרדיאן" דיווחו הבוקר כי הציבו "אולטימטום" חדש לסעודיה: לחזור בה מההחלטה על קיצוצי הנפט, שצפויה להיכנס לתוקף בחודש הבא, או שיקדמו חוק שיקפיא לשנה אחת את כל עסקאות הנשק עמה. "סיפקנו כל כך הרבה לסעודים, לא רק בתחום הנשק אלא גם בהגנה. הם מקבלים כמעט 73% מהנשק שלהם מארה"ב", אמר חבר בית הנבחרים מטעם קליפורניה רו קאנא, מבקר חריף של המשטר הסעודי ששותף ליוזמת החקיקה. "בלי הטכנאים שלנו, המטוסים שלהם לא יטוסו. אנחנו אחראים, פשוטו כמשמעו, על כל חיל האוויר שלהם. מה שמרתיח רבים כל-כך בקונגרס זו כפיות הטובה".
ריצ'רד בלומנטל, סנאטור דמוקרטי מקונטיקט ששותף ליוזמה הזו, הוסיף כי על ארה"ב לבטל את עסקאות הנשק עם סעודיה הן בשל היבט מוסרי – תמיכתה לכאורה ברוסיה שמחוללת זוועות באוקראינה – והן בשל היבט ביטחוני: "אנחנו מוכרים ציוד טכנולוגי רגיש ביותר, טכנולוגיה מתקדמת, למדינה שהתייצבה לצדו של יריב – רוסיה – אשר מבצע פשעי מלחמה טרוריסטיים באוקראינה. לכן יש פה הכרח מוסרי, אבל גם הכרח של ביטחון לאומי". הוא ציין כי ארה"ב מספקת לסעודיה מערכות מתקדמות כגון טילי פטריוט, טילי אוויר-אוויר, מסוקים ומטוסי קרב: "המכירות המתמשכות הללו מהוות איום לביטחון הלאומי, ואני מקווה שהנשיא יפעל באופן מיידי ויפעיל את כוחו בעסקות הללו (כלומר: יעצור אותן)".