האם מערכת הביטחון וצה"ל ערוכים להתמודדות עם תרחישים שיביאו איתם שינויי האקלים? מהם התרחישים האפשריים - והאם ניתן למנוע אותם? ד"ר שירה עפרון, ראש מחקר Israel Policy Forum, הסבירה היום (רביעי) בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "כל דבר שמערכת הביטחון עושה מושפע משינויי האקלים". סגן אלוף (במיל') תומר ברק, חוקר במכון גזית בשותפות חטיבת המחקר באמן ורפאל, הוסיף: "מערכת הביטחון בהחלט מסתכלת על משבר האקלים כגורם מכפיל איום ומייצב מאוד מרכזי של המערכת האזורית והבינלאומית".
ד"ר עפרון אמרה כי "מדברים על משבר האקלים כנושא סביבתי, כלכלי וחברתי, אבל זה גם נושא שהוא ביטחוני ראשון במעלה. חווינו עכשיו גל חום שהשפיע על מערכת הביטחון מבחינת האנשים, רציפות התפקוד, אספקת החשמל, המערכות האלקטרוניות והבסיסים. כשאנחנו מדברים על סופות חול ואבק, מגמה שרק מתגברת באזור שלנו, אני אתן פשוט דוגמה. יש היום 252 ימי אבק בעיראק. התרחיש הוא של 300 ימי אבק בעיראק ב-2050, ומה שקורה בעיראק לא נשאר בה - זה מגיע לכל המרחב שמעניין אותנו. כשאנחנו מדברים על עליית פני הים, על סופות וסערות, זה פוגע לנו בכל דבר שאנחנו עושים".
סא"ל (במיל') ברק הוסיף: "ערכנו בדיקה בנושא השפעות שינויי האקלים על אנשים במרחב של המזרח התיכון. גילינו שבעוד 30-20 שנה 250 מיליון איש במרחב המזרח התיכון - מלוב ועד איראן, מתימן ועד טורקיה - יחיו בתנאים שהם בלתי ניתנים למחיה בקיץ, במרחב הפתוח בחוץ. ההשפעות הביטחוניות של מצב כזה הן מהותיות בהקשר של מזון, מים, יציבות ורצון להגר ברחבי המרחב. כל הדבר הזה זורם לכיוון ישראל - מערכת הביטחון מבינה את הדבר הזה ומתחילה להיערך אליו".
ד"ר טארק אבו חאמד, מנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה, ציין כי "מאז שנת 2008 ועד היום יותר מ-30 מיליון אנשים היו חייבים לעבור ממקום למקום בעולם. בשנת 2021, רק במזרח תיכון ובצפון אפריקה, שלושה מיליון בני אדם עברו ממקום למקום בגלל מזג האוויר הקיצוני". ד"ר אבו חאמד התייחס למצב ברשות הפלסטינית, והבהיר: "ממוצע הגיל שם הוא 19, ברצועת עזה יש יותר ממיליון בני אדם וחצי שהם מתחת לגיל 25. אם עלייה בטמפרטורות לא תאפשר להם להמשיך את הפעילות החקלאית שלהם ולמצוא עבודה, כולנו יכולים לנחש כמה זה יהיה קל יותר לגייס אותם עבור כל מטרה".
סא"ל (במיל') ברק הדגיש כי "איומי אקלים לא נשארים מעבר לגבול, פליטות פחמניות מגיעות גם לפה ומשפיעות עלינו. גם האיומים הביטחוניים שנגזרים הם איומים שמשפיעים עלינו באופן ישיר, בצורה הכי פשוטה. כשאני מסתכל רגע על ביטחון המים במדינות שונות והצמא שנוצר שם, הוא מייצר את התנועה של האוכלוסייה. לדבריו, "כבר ראינו ארגוני טרור שנלחמנו בהם, חיזבאללה לדוגמה, משתמשים בגורמים ירוקים - מסווה של גורמים ירוקים, כמובן - כדי לייצר פעילות בקרבת הגבול. החוסן של השותפים שלנו במרחב הוא אינטרס ביטחוני ישראלי בצורה מאוד מובהקת. ולכן, צריך לייצר שיתופי פעולה בינלאומיים עם מדינות שכבר עכשיו אנחנו נמצאים איתן באיזושהי מערכת יחסים".