במרכז רבין בתל אביב נערך הערב (שלישי) טקס הצדעה מרכזי לעדה הדרוזית, לראשונה במלחמה, וכשבוע וחצי לאחר ש-12 נערים וילדים מהעדה נרצחו מפגיעת טיל חיזבאללה ביישוב מג'דל שמס. באירוע נשאו דברים נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הביטחון יואב גלנט, ומנהיגה הרוחני של העדה השייח' מואפק טריף. ynet העביר את האירוע בשידור ישיר.
הנאומים באירוע
(צילום: עידו ארז )
נשיא המדינה הרצוג אמר בטקס: "אני עומד כאן היום בשם עם שלם וגאה כל כך להצדיע לאחינו, אחים לבנייה. החיבור בין העדה הדרוזית בישראל ליישוב היהודי הוא חיבור ששורשיו נטועים עמוק-עמוק. אחים אנחנו, גם בזמני המשבר והקושי וגם בשגרה ובשמחות, ובחיי היום-יום במערכה הכבדה שאנו מנהלים נגד הטרור. כולנו ביחד, כל בני הארץ".
הרצוג אמר עוד: "רק לפני פחות משבועיים ליבה של המדינה נשבר לבשורות האיוב של מתקפת חיזבאללה על מג'דל שמס שבה נרצחו ילדינו התמימים והטהורים. אני שולח תנחומים בשם העם למשפחות השכולות שעולמן חרב ולעדה כולה. מאות משפחות שכולות, בהן דרוזיות ערביות, מרגישות אזרחים סוג ב'. אהיה חד וברור, עלינו לפעול בכל דרך שהעדה הדרוזית תזכה ליחס שווה ללא סייג מצידה של המדינה. הדיבורים על אחווה, סולידריות ושוויון לא יכולים להישמע רק בלוויות וימי אבל, הפתרון הוא בחקיקה שתביא אחת ולתמיד את השותפות והשוויון בישראל".
שר הביטחון גלנט אמר: "לפני 10 ימים קיבלנו תזכורת למחיר המלחמה. 12 ילדים תמימים, בהם שלוש בנות, נרצחו במגרש הכדורגל במג'דל שמס. 12 שעות אחרי נפילת הטיל הרצחני הייתי במקום והגעתי לכפר שהשכול נגע בו. כשיצאתי משם היה לי ברור שלא ניתן לעבור על הדבר הזה לסדר היום. באותו יום נפגשתי עם הרמטכ"ל, עם ראש השב"כ והמוסד, וקיבלנו החלטה לחסל את רמטכ"ל חיזבאללה (פואד שוכר)".
גלנט הוסיף: "מאז שהתגייסתי לצה"ל ועד היום אני פועל שכם אל שכם עם לוחמים, מפקדים ופקודים דרוזים. אחיי הדרוזים, אני יודע שמרבים לדבר על שותפות הגורל, אני רוצה לדבר על שותפות החיים ואיכות החיים שמגיעה לכל אזרח. כשהתחלתי את תפקידי כשר בינוי ושיכון, אחד הדברים שפעלתי זה להקים שכונות לחיילים משוחררים בכפרים הדרוזיים. כשר חינוך חילקתי אלפי מחשבים לדרוזים על-מנת לסגור פערים.
השייח' טריף אמר באירוע: "העדה התייצבה על-פי צו מצפונה ב-7 באוקטובר, חיילים בני העדה נלחמו בהדיפת המפגעים ומאז נלחמים עם כלל חיילי צה"ל. העדה חוותה אובדן קשה ביותר מנשוא. עבור עדה שמונה 150 אלף תושבים, לאבד 24 צעירים (מהם 11 שנפלו במלחמה) זה קשה מאוד. בני העדה עשו הרבה מעבר לנדרש, ואני עומד כאן ושואל מה עשתה מדינת ישראל למען בני העדה הדרוזית? אני דורש שהמדינה תצדיע גם במעשים ולא רק בדיבורים ובהוקרה.
"לצערי, מדינת ישראל הרשמית כשלה ביחסה לעדה. המדינה לא מילאה את חובותיה. הברית הלא-כתובה בין העדה לעם היהודי התבססה על עקרונות מגילת העצמאות. המדינה הפרה את עקרון השוויון, זעקנו יחד עם מאות אלפים על חוק הלאום, אולם החוק טרם תוקן. אני כאן כדי לומר שלא נרפה עד שיתוקן העיוות".
"צריך להישבע על שוויון בישראל"
בטקס השתתף גם יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ. לדבריו, "אי-אפשר להיות פה היום בלי להזכיר את 11 הנופלים מהעדה שהקריבו את חייהם במלחמה הנוכחית. כבן להתיישבות העובדת אני זוכר שיחה עם אבא שלי במרפסת בכפר אחים, לפני שהתגייסתי, והוא שאל אותי 'אם לא אנחנו בני ההתיישבות העובדת נלך לקרבי, מי יעשה את זה?'. דווקא בימים אלו יש הורים דרוזים רבים ששואלים את ילדיהם את אותה שאלה שנשאלתי אז".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן אמר: "צריך להישבע על שוויון בישראל. תופעות של גזענות, עליונות יהודית, מגמות של אפליה קשה, צריכות להיעלם מחיינו. זה לא ייעשה ולא יקרה ללא מאבק נחוש. במאבק הנחוש הזה אנחנו ביחד. אנחנו ביחד לא רק בשדה הקרב, גם בזירה האזרחית ניאבק ביחד למען חברה צודקת יותר, חברה שוויונית יותר, חברה שלא צריכה בכלל לדון בדברים המשונים האלה כמו האם מגיע לכל צעיר וצעירה בית לגור בו. חברה שבה המילה 'מיעוטים' לא תישמע, כי אין בה צורך".
נשיא המדינה יצחק הרצוג פוגש את השייח מוואפק טריף בערב הצדעה לעדה הדרוזית בתל אביב
(צילום: עידו ארז )
במהלך האירוע, שנערך ביוזמת התנועה הדרוזית לדמוקרטיה ושוויון שמובילה את מאבק בני העדה לשוויון וביטול חוק הלאום, נאמה גם מונא, אלמנתו של סגן-אלוף עלים עבדאללה, סגן מפקד חטיבת 300 שנפל בתחילת המלחמה בקרב מול מחבלים שחדרו מלבנון.
"אני אלמנתו של גיבור ישראל שנפל בעת ההגנה על המולדת, שניהל קרב הרואי והצליח לנטרל את החוליה שתכננה לבצע טבח ביישובים", אמרה מונא. "חלפו 10 חודשים מאז, והצפון עדיין בוער, רותח, מדמם ונטוש. עשרות אלפי מפונים חיים באי-ודאות, משפחות התרסקו, וזה חייב להשתנות במיידי. העדה הדרוזית קיבלה החלטה ערכית ומוסרית, והתגייסה כולה למען המדינה במלחמה".
האלמנה אמרה עוד: "נושא שוויון הזכויות ממשיך לרחף מעלינו וכאילו כלום לא השתנה במדינה. חוקים פוגעניים כלפינו לא שונו עדיין, והמושגים 'ברית החיים' ו'ברית האחים' נשארו בגדר מילים. כולנו מייחלים למציאות חדשה, מציאות של תקווה, של אחווה, של שלום וביטחון, ושהחללים שנפלו יהיו האחרונים".
באירוע השתתפו גם משפחותיהם של קצינים ולוחמים נוספים שנפלו במהלך המלחמה - בין היתר של סא"ל סלמאן חבקה, סמ"ר דניאל ראשד ורס"ל ג'ואד עאמר.
"נשיקות ל'אחינו הדרוזים', ואז מגדילים את הפער"
בחברה הדרוזית היו גם מי שמתחו ביקורת על עצם קיום ערב ההצדעה. לדבריהם, מלבד "נאומים מלטפים", אירוע כזה לא ישפר מהותית את מצבה העגום של העדה הדרוזית מבחינת תכנון ובנייה, חיבורי חשמל או כל נושא אחר.
ד"ר סלים בריק, מומחה לשלטון מקומי ולפוליטיקה של העדה הדרוזית מהאוניברסיטה הפתוחה, אמר: "לפעמים אתה לא יודע אם לצחוק או לבכות לנוכח הביזיון ועליבות. ראשי המדינה מוצאים זמן לזמן אליהם את מנהיג העדה ועוד איזה עסקן או שניים כדי 'להצדיע' לעדה הדרוזית, ועוד בשיא המלחמה, כאשר כל המדינה במתח וציפייה למה שהממשלה הרעה הזו מביאה עלינו.
"למה במקום להצדיע לדרוזים, שזו מחווה סמלית ריקה מתוכן ונלעגת כשלעצמה, לא מרחיבים לנו תוכניות מתאר? מבטלים הרס בתים? מבטלים קנסות שהורסות את העתיד של הצעירות והצעירים? מעבירים תקציבים? עם מחוות ריקות מתוכן כאלה לא נגיע רחוק".
אדם פרג', פעיל חברתי ועיתונאי, אמר: "זה השוויון שהמדינה מכירה, 'ערב הצדעה'. קצת נאומים רהוטים, מחיאות כפיים סוערות, נשיקות ל'אחינו הדרוזים'. ואז יוצאים מהאולם, הורסים את הבתים שלנו, מגדילים את הפער, מנתקים את החשמל, בולמים את התרחבות היישובים. כך לא יוצרים חברה שוויונית".
ד"ר רבאח חלבי, מרצה בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית ומכללת אורנים, אמר בציניות: "אחרי האירוע החגיגי הזה, כל הבעיות שלנו הסתיימו. כל הקנסות הכבדים שהוטלו על צעירים על בנייה על אדמותיהם בוטלו. כל בעיות התכנון והבנייה נפתרו. אדמות מדינה הוקצו על מנת להרחיב את שטחי הכפרים שלנו. אזורי תעשייה הוקמו. האדם הכי לא משמעותי שמשתתף בהצגה הזו הוא כבוד הנשיא הרצוג. 'האיש' כמו כספית, חסר צבע וחסר טעם. אין לו שום השפעה במרחב הציבורי".
