מיאה ליימברג בת ה-17 ריגשה את המדינה בשבוע שעבר כששוחררה מהשבי בעזה כשהיא אוחזת בכלבתה בלה, כשאיתן שוחררו גם אמה של מיאה גבריאלה (59), ודודתה קלרה מרמן (64). ב"תיכון לאומנויות" בירושלים, שם מיאה לומדת, התקיימה אתמול (יום חמישי) שירת המונים לרגל חזרתה מהשבי.
בשירה לקחו חלק כלל תלמידי בית הספר, יחד עם חבריה של מיאה ממגמת המוזיקה, והם ביצעו את השיר "אור גדול" של אמיר דדון, שעבורם מסמל את חזרתה של מיאה הביתה לפני חג החנוכה. לאחר ההופעה מיאה עלתה לבמה לקולות מחיאות הכפיים של חבריה לבית ספר.
מנהל בתי הספר תומר בליטי-דגן אמר: "התרגשות גדולה ובעיקר אור גדול מציף את ליבנו מאז שובה של מיאה היקרה הביתה. אנו נפעמים מחוזקה ונמצאים כאן לצידה בכל עת וללא תנאי. תלמידי בית הספר התכנסו היום לשיר יחד לרגל שובה ושובו של אופיר אנג'ל, לרגל החג ולשם השבת כלל החטופים הביתה ובמהרה. כולנו אור איתן".
כאמור, מיאה נראתה אוחזת בכלבה בלה עם יציאתה מהשבי. מאז מתקפת הפתע הרצחנית, ניסו קרובי המשפחה לסייע לאביה משה שנותר בישראל למצוא את בלה, וכתבו כי הוא "מרוסק ומחפש אותה בנרות". המחנכת של ליאה, אורנה פניני מהתיכון לאומנויות, סיפרה בשבוע שעבר על המאמצים הגדולים למצוא את הכלבה בלה. "שלחנו מחלצים לקיבוץ, מה לא עשינו". לבסוף הם התייאשו, כך שההפתעה הייתה כפולה כשצפו בחזרתה של מיאה ובלה בידיה.
“כשמיאה חזרה רעדתי מהתרגשות וגם הכיתה כולה", שיתפה אורנה בשבוע שעבר. היא שוחחה עם תלמידתה, שסיפרה על הרגעים בהם סיפקה לה בלה נחמה בשבי וגם על רגע השחרור, בו נראתה מרחיקה ממחבל את הכלבה שבידיה: "היא אמרה שהוא אמר לה 'מה זה זה', והיא ענתה לו 'זה שלי!' כי היא פחדה שהוא ייקח לה אותה. הוא לא ידע שהיא הייתה איתה כל הזמן. היא הורידה פרופיל איתה, הכלבה לא נבחה שם. היא אמרה שהכלבה כל הזמן הייתה צמודה אליה והיא חיבקה אותה שם. היא נתנה לה לאכול את שאריות האוכל שהיא קיבלה, דאגה שהכלבה תעשה צרכים בשירותים וניקתה מהר כדי שהם לא ירגישו. דיברנו על זה שיהיה מתישהו סרט על זה. זה סיפור הזוי".