נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט השתתפו הבוקר (יום שלישי) בטקס האזכרה הממלכתי לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים בהיכל הזיכרון בהר הרצל. בצל הקרע בעם, המחלוקות והמהומות בתפילות בתל אביב, הזהיר הרצוג בדבריו כי "האיום הפנים-ישראלי הוא המסוכן מכולם" - ונתניהו ציין כי הוא בטוח שכמו אז, ברגע האמת ידע הציבור הישראלי להתלכד. ynet העביר את הטקס בשידור ישיר.
הרצוג, גלנט ונתניהו בטקס
(צילום: אלכס גמבורג)
הנשיא הרצוג נאם: "מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמה בקנה מידה היסטורי, שכמותה לא ידענו מאז מלחמת הקוממיות, ולא ידענו אחריה. צפירה אחת, אזעקה אחת, בעיצומו של הקדוש בימים, ניפצה באחת את הקונספציה ואילצה עם שלם לשים בצד את כל המחלוקות ולהתלכד לאגרוף אחד נגד אויביו שקמו עליו לכלותו. ניצחנו בזכות המפקדים, הקצינים והחיילים, אשר ממש בגופם עצרו את האויב המסתער, וכך הצילו את האומה והותירו לנו צו נצחי: נצח ישראל ואחדות ישראל".
הרצוג הזהיר בנאומו כי "במיוחד בעת הזאת, עלינו להפיק לקחים ולהבין היטב שהאיום הפנים-ישראלי הוא האיום החריף והמסוכן מכולם. רק אתמול, בעיצומו של היום הקדוש, 50 שנים בדיוק אחרי פרוץ המלחמה, ראינו דווקא בעיר העברית הראשונה דוגמה מטלטלת וכואבת לאופן שבו המאבק הפנימי בתוכנו מסלים ומקצין". הנשיא הרצוג אמר: "אני יודע שאני מדבר בשם הרוב המוחלט של אזרחי ישראל, כשאני מביע צער וזעזוע עמוק למראה בני עמנו הנאבקים זה בזה, ביום שהיה מאז ומעולם סמל לאחדות – לישראליות וליהדות יפות, מכילות ומכבדות.
איך הגענו למצב הנורא הזה? ש-50 שנים אחרי המלחמה המרה, אחיות ואחים ניצבים משני עברי המתרס? מי ששופכים שמן לתוך המדורה הזאת מאיימים באופן ממשי על הלכידות הישראלית. זה חייב לעצור כאן ועכשיו. הפילוג, הקיטוב, המחלוקת הבלתי נגמרת הם סכנה של ממש לחברה הישראלית ולביטחון המדינה. אויבי ישראל מתבטאים בנוגע לכך שוב ושוב ומתייחסים למשבר הפנימי בתוכנו כאל שלב מבוא בדרך להתפוררות ישראל. עלינו להתעשת, להוריד את הטון, להקשיב, להושיט יד, ולסיים את המשבר הפנימי שבתוכו אנו נמצאים – בהידברות ובהסכמה. אלה לא רק מילים בעלמא, אלא חובה היסטורית. כדי שהיסטוריונים ומנהיגים יסתכלו על הימים האלה עוד 50 שנה, על המחיר הנורא שהקרע הזה גבה מאיתנו, וישאלו: 'איך הם לא הבינו את גודל הסכנה ואת עומק התהום? הרי זה היה להם מול העיניים ממש'".
הרצוג הוסיף כי "לזיכרון המלחמה יש משמעות שאסור לנו לשכוח לעולם. ראשית, החובה להיות מוכנים תמיד לכל תרחיש של מלחמה, וכנגזרת – החובה של כל חייל ומפקד לא לחשוש מלהביע את דעתו, להתריע, לחלוק ולהשמיע עמדה מנוגדת אם צריך. לקח שני, ולא פחות חשוב: לתת את דעתנו ואת עינינו וליבנו לאפשרויות השלום. לא לשגות באשליות שאין היתכנות למלחמה, ובה בעת – לא לשגות באשליות שאין היתכנות לשלום. בהקשר הזה, אני מברך מעומק הלב על האפשרות להסכם נורמליזציה עם סעודיה. זו יכולה להיות אבן דרך משמעותית וחשובה בתהליך ההיסטורי של השתלבות ישראל במזרח התיכון, שהחל בעצם במלחמה הנוראה ההיא והמשיך בהסכם השלום עם מצרים, כמה שנים אחר כך. הסכם שלום אשר ללוחמים הגיבורים של מלחמת יום כיפור הייתה תרומה כבירה להיתכנותו ולמימושו".
5 צפייה בגלריה
"אני בטוח שגם כיום אם תכפה עלינו מערכה, המשותף בנינו יגבר על המפריד". נתניהו נואם בטקס
(צילום: עמית שאבי)
ראש הממשלה נתניהו נאם: "לפני 50 שנה, ביום מר ונמהר, נקלענו למערבולת לחימה נוראה. כדי להיחלץ ממנה נדרשה גבורה עילאית של כל חלקי העם. ההתגייסות ההירואית הזו היא שסתמה את הפרצות בחומת הביטחון והיא שהבטיחה את המשך קיומנו. אין ספור גילויים של מסירות, רוח קרב, אחווה של לוחמים שנלחמו כתף אל כתף ובזכותם ניצל הבית. זה הדבק שחיבר יחידה ליחידה, אדם לאדם. המחויבות חסרת הפרשות לעמנו, ארצנו ומולדתנתו.
"אחי ז"ל כתב להוריי בגמר המערכה שמפליא עד כמה הצלחנו.העם הוא שניצח במלחמה. העם, חילונים ודתיים, אנשי שמאל וימין, יהודים ולא יהודים, כולם הוכיחו אז שהמשותף בינינו רב על המפריד. אני בטוח שגם כיום אם תכפה עלינו מערכה, המשותף בנינו יגבר על המפריד, כי ברגעי משבר כולנו יודעים שיש לנו עם אחד, צבא אחד, מדינה אחת. יש לנו עבר אחד, ואין לי שום ספק, יש לנו גם עתיד אחד משותף לכולנו".
5 צפייה בגלריה
"היכולת להגן על המדינה נשענת על הלוחמים, המפקדים ועל היחסים ביניהם". גלנט
(צילום: עמית שאבי)
שר הביטחון גלנט נאם: "יכולתה של מערכת הביטחון להגן על מדינת ישראל ולהיות מוכנה למלחמה נשענת היום כמו אז לפני 50 שנה על הלוחמים, המפקדים ועל מארג היחסים ביניהם - זה הקרוי היום 'הלכידות הפנימית'. לוחמי מלחמת יום הכיפורים הגיעו מכל קצוות הארץ, מכל גווניו ורבדיו של עם ישראל. הם לחמו יחד והיו למקשה אחת מלוכדת של עוצמה ולאגרוף של פלדה. שאון הצופרים מלפני חמישים שנה הוא תזכורת וקריאת השכמה לכולנו: עם אחד אנחנו. כאז כן היום, קיומנו תלוי באחדותנו".
גלנט אמר כי "במיוחד בימים אלו, עלינו לשוב ולהזכיר לעצמנו כי אחים אנחנו. אחים הנושאים על שכמם אלפי שנים של היסטוריה וערכים משותפים של כמיהה וכיסופים לארץ ישראל, אחים היודעים בשעת סכנה להתאחד ולעמוד כחומה בצורה. ביום פקודה אנו נידרש לכולם - בסדיר ובמילואים, בטנקים, במטוסים, בספינות ובחמ"לי המודיעין. מדינת ישראל תלויה בצה"ל להגנתה וצה"ל תלוי במשרתיו - בכל משרתיו כדי להצליח".
ברקע העניין הרב שעוררה המלחמה עם ציון 50 שנים להתרחשותה, ביום כיפור התרחשו מהומות שבהן מנעו תושבים תפילות בהפרדה, בעיקר בתל אביב, שם ארגון "ראש יהודי" ניסה ליזום תפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף. האירוע הפך למוקד התלהטות היצרים במאבק בין חילונים לדתיים, ומפגינים שהגיעו למקום מחו נגד אנשי הארגון בקולניות, וגרמו לכך שהמתפללים נאלצו לעזוב את הכיכר".
