המתקפה על הרמטכ"ל הרצי הלוי מצד בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, ששיתף שלשום (שני) פוסט שבו נכתב כי הרמטכ"ל "ייזכר ככושל וההרסני בתולדות צה"ל", הייתה רק האחרונה בשורה של מתקפות בוטות מצד חברי קואליציה ומקורבים לרה"מ על בכירים במערכת הביטחון, מערכת המשפט ומערכות נוספות. רק אמש, לאחר יותר מיממה מהמתקפה של בנו, נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט הוציאו הודעת גיבוי לרמטכ"ל, בה אמרו כי הם "דוחים כל מתקפה נגד בכירי מערכת הביטחון, ומגבים את מפקדי וחיילי צה"ל הפועלים לילות כימים למען ביטחון ישראל".
באופן כללי, ניתן לומר כי בחודשים האחרונים נדמה שאין אף עובד ציבור בכיר שחסין לאש של חברי הממשלה והקואליציה. בין אם מדובר ביועצת המשפטית לממשלה שנתפסת על ידי חברי הממשלה כמי שמקשה על עבודתם, נגיד בנק ישראל שהזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית, המפכ"ל שחטף ביקורת על הטיפול בהפגנות נגד המהפכה, וראש השב"כ שהציג בפני ראש הממשלה תמונת מצב לפיה הטרור היהודי מלבה טרור פלסטיני - המגמה היא ברורה.
בחלק מהמקרים, ראש הממשלה בנימין נתניהו או מפלגת הליכוד גינו את האמירות של אותם גורמים בקואליציה, אך חלק מן האמירות הקשות נענו בשתיקה. זה לא שהממשלה הנוכחית המציאה את ההתייחסות לעובדי ציבור כשעירים לעזאזל שאותם אפשר להאשים במה שהממשלה לא מצליחה לבצע - אבל אין ספק שבתקופה האחרונה נשברו כמה שיאים שליליים. אלו הבכירים שהותקפו - וההשתלחויות שספגו.
הרמטכ"ל - "מנסה להחליש את ממשלת הימין"
ברקע הדיונים בין הדרג המדיני לצבאי על הפגיעה בכשירות חיל האוויר בעקבות אי-התייצבות למילואים של מתנגדים למהפכה המשפטית, השתלחות חברי הקואליציה הגיעה גם לרמטכ"ל. בפוסט ששיתף שלשום יאיר נתניהו, אך מחק אחרי חצי שעה, הוטלה על הלוי אחריות לתופעת "הסרבנות". בפוסט של איש הליכוד ארז תדמור, נכתב על הרמטכ"ל: "כבר חצי שנה שהוא עומד מנגד. האחריות אינה מוטלת על הממשלה, אלא על כתפי הרמטכ"ל שמנסה לגלגל אותה".
גם ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) הצטרפה לחגיגה, וכתבה בטוויטר: "רמטכ"ל שדואג לעם ישראל לא ידבר בתקשורת על פגיעה בכשירות צה"ל, שהרי הוא מדבר ישירות לאוזני אויבינו!". גוטליב הוסיפה כי "דברי ההפחדה והתבהלה של הרמטכ"ל מטרתן להחליש את ממשלת הימין ולחזק ולעודד את אנשי המחאה. הכול פוזיציה! הכול!".
זמן קצר לאחר מכן, שר הביטחון יואב גלנט גיבה את הרמטכ"ל, וקבע כי הוא "אחד מהקצינים המצטיינים שפגשתי בכל שנותיי בצה"ל ובמערכת הביטחון". גלנט הוסיף כי "עם ישראל זכה שבשעות מורכבות אלו הרמטכ"ל הלוי מוביל את צה"ל". נתניהו, מצידו, לא גיבה את הלוי באותה עת - ושעות לאחר מכן כתב בהודעה מטעמו: "מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים גדולים וכראש ממשלת ישראל אני פועל לילות כימים יחד עם שר הביטחון, הרמטכ"ל, בכירי צה"ל וזרועות הביטחון, כדי להבטיח יחד את ביטחון ישראל בכל מצב".
אתמול, גם השר דודי אמסלם (הליכוד) הפנה אצבע מאשימה כלפי הרמטכ"ל כמי שאחראי על משבר הכשירות. "זה במשמרת שלו", אמר אמסלם על הרמטכ"ל. גלנט נאלץ להגיב שוב נוכח האמירות החריגות, ופנה לנבחרי הציבור: "אם אינכם מתאפקים, תתקפו אותי, הוציאו את צה"ל מהדיון הפוליטי".
ראש השב"כ - "רעיונות השמאל הגיעו גם לצמרת"
בשבוע שעבר פורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" שראש השב"כ רונן בר הניח בפני ראש הממשלה התרעה אסטרטגית בנוגע למצב בשטחים. לפי הדברים שהציג ראש השב"כ בהערכת המצב, שהתקיימה עוד לפני העימותים בין מתנחלים לפלסטינים בכפר בורקה, הטרור היהודי מלבה טרור פלסטיני ומכניס למעגל הרצחני רבים שלא היו שם לפני כן. בר טען כי הפגיעה בנפש שחווים הפלסטינים, ואפילו פגיעה משמעותית ברכוש, תוביל לפיגועי נקם ותגבה דם יהודי, כפי שקרה לאחר רצח משפחת דוואבשה בדומא.
דבריו של בר הובילו לביקורת מצד חברי כנסת בקואליציה. ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), שהדובר שלה לשעבר אלישע ירד הוא אחד מהחשודים במעורבות ברצח הפלסטיני קוסאי מעטאן בן ה-19 בכפר בורקה, יצאה נגד אזהרת ראש השב"כ: "לא יודעים להגדיר מי האויב ולהרתיע אותו".
במקביל, תקפה את בר ח"כ גוטליב, שביקרה בבית החולים את יחיאל אינדור, שירה בפלסטיני בבורקה ונפצע בעצמו, ואמרה כי "רעיונות השמאל הגיעו גם לצמרת השב"כ". יממה לאחר מכן ראש הממשלה נתניהו התקשר לראש השב"כ בר וגיבה אותו ואת אנשי השירות על העבודה.
כחודשיים קודם לכן, כשהרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ יצאו בהצהרה משותפת המגנה את פרעות המתנחלים נגד הפלסטינים ביהודה ושומרון, אותן כינו "טרור לאומני", השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית) השוותה את השלושה לארגון שכירי החרב "קבוצת וגנר" שניסו להוביל למרד ברוסיה. "זה לא טרור לאומני, מי אתם שתוציאו הודעה מתחת לאף של הממשלה?", אמרה סטרוק, ובהמשך התנצלה על דבריה.
היועמ"שית - "האדם הכי מסוכן בישראל"
המתקפות של הקואליציה נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הפכו להיות דבר שבשגרה בחודשים האחרונים. בחודש מרץ למשל, הודיעה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שהדחתו של מפקד מחוז תל אביב במשטרה, ניצב עמיחי אשד, לא תצא לפועל עד לסיום הבירור בנוגע להליך שבו נעשתה. הוא בתגובה תקף אותה, וטען שהיא "שמאלנית, מוטה ולא אובייקטיבית".
אל בן גביר הצטרפו השרים מהליכוד מיקי זוהר ועמיחי שיקלי. בעוד זוהר טען כי "היועמ"שית אינה מייצגת את הממשלה", שיקלי כינה אותה "היועצת הפרלמנטרית של גדעון סער".
מי שהפך את ההשתלחות בבהרב-מיארה לתחביב הוא השר דודי אמסלם, שמדי שבוע פצח במליאת הכנסת בנאום אחר שמופנה נגדה. בין היתר, כינה אמסלם את היועמ"שית "הרועצת המשפטית" שמפריעה לממשלה לבצע את תפקידה, אמר שהיא "האדם הכי מסוכן בישראל", וקרא לפטרה שוב ושוב.
בדיון שנערך בישיבת הממשלה בחודש יולי על אכיפה בררנית במחאות נגד המהפכה המשפטית, אליו הוזמנה היועמ"שית, המתקפה נגדה עלתה שלב. נתניהו הטיח בה כי "אתם לא עושים כלום מול הגורמים שמסיתים לסרבנות". בתגובה, היועמ"שית אמרה לו כי אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר, וספגה אש מצד השרים. שר המשפטים יריב לוין דיבר בעוקצנות, ואמר לה כי מנעה את קידום מדיניות הממשלה כי זה לא מתאים לה. הוא גם הטיח בה שאם היא נאמה נגד הרפורמה המשפטית, אז אולי היא בניגוד עניינים.
נשיאת העליון - "רוצה להבעיר את הרחובות"
גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ידעה ימים טובים יותר במערכת היחסים שלה מול הרשות המבצעת. ימים ספורים אחרי ההכרזה של לוין על המהפכה המשפטית, חיות נשאה נשאה נאום חריף במיוחד, בו כינתה את תוכנית לוין כ"תוכנית לריסוק מערכת המשפט", ואף הזהירה מאובדן האופי הדמוקרטי של המדינה בעקבות החקיקה.
באופן כמעט מיידי, חיצי הממשלה הופנו חזרה כלפיה. לוין ייחס לחיות אג'נדה פוליטית שנועדה "להבעיר את הרחובות", השרה מירי רגב אמרה כי "ירדו המסכות, הכול מאה אחוז פוזיציה ושימור כוח". השר שלמה קרעי טען שחיות חוששת כי "מזיזים לה את הגבינה", ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, הגדיל וטען כי חיות פוגעת בהפרדה בין הרשויות.
כחודש לאחר מכן, האשימה ח"כ גוטליב את נשיאת העליון בפיגוע דריסה בשכונת רמות בירושלים. "אני מאשימה אותה בתחושת הכאוס בעם ישראל ובהרס ופגיעה קשה בדמוקרטיה ובשלטון החוק", צייצה גוטליב בחשבון הטוויטר שלה. לדברי גוטליב, "היא הפחידה מפני ממשלת ימין - לא מפני הרפורמה. אז מה אם יהיה כאן כאוס, אז מה אם אויבינו יזנבו בנו כי יזהו חולשה בקרבנו, הכול כשר בדרך למיטוט שלטון ימין".
מאז אותם חילופי מהלומות, שמרה הנשיאה חיות על פרופיל נמוך בהקשר המהפכה המשפטית, ואש הקואליציה הופנתה בחודשים האחרונים נגד בית המשפט העליון כולו - כמי שדן באפשרות לפסול חוקי יסוד שחוקקו בכנסת, כמו "חוק הנבצרות" והחוק לביטול עילת הסבירות. בתגובה, חברי כנסת, שרים ואפילו ראש הממשלה איימו במרומז כי לא יצייתו לפסיקות בכל הנוגע לחוקים האחרונים שנידונים בבג"ץ.
גם במפלגת הליכוד לא בדיוק גיבו את בית המשפט העליון, והבהירו לפני כשבועיים כי "ממשלות ישראל הקפידו תמיד לכבד את החוק ואת פסיקת בית המשפט, ובית המשפט תמיד הקפיד לכבד את חוקי היסוד. שני יסודות אלו מהווים את הבסיס של שלטון החוק בישראל ושל האיזון בין הרשויות בכל דמוקרטיה. כל סטייה מאחד מעקרונות אלה תפגע פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית, שזקוקה דווקא בימים אלה לרגיעה, להידברות ולאחריות".
מפכ"ל המשטרה - עימותים, הדלפות ופרישה מוקדמת
המפכ"ל יעקב שבתאי נקלע למאבקי כוחות עם יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, עוד לפני שזה מונה לתפקיד השר לביטחון לאומי. בהמשך, השר בן גביר השתלח לא פעם בשבתאי ואף הדליף לתקשורת דברים שאמר בשיחות סגורות כדי להציג אותו באור שלילי. באופן כללי, השניים לא הסכימו ביניהם על שורה של נושאים: שינוי פקודת המשטרה כך שיינתן יותר כוח לבן גביר על חשבון המפכ"ל, חיזוק המשמר הלאומי כגוף ביטחוני נוסף, והיחס לטיפול של מפקד המחוז ת"א עמי אשד במחאות.
במהלך ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, שהובילו לחסימות כבישים ממושכות, יצא השר נגד מדיניותו של המפכ"ל בטיפול בהן. בעוד שבמשטרה עוד ועוד קצינים בכירים עוזבים ברקע טענות שהרוח הקיצונית של השר מחלחלת לתוך הארגון, נשמעו שוב ושוב דיווחים על כוונתו של בן גביר לפטר את המפכ"ל עוד לפני סיום כהונתו, בטענה שנכשל במינויים לא מקצועיים ובטיפול בפשיעה בחברה הערבית לבסוף, בחודש יוני שבתאי הודיע שלא יבקש להאריך את כהונתו בשנה, ויסיים את כהונתו בחודש ינואר הקרוב (אם כי לאחרונה נחשף שייתכן שהוא פועל לשנות זאת ולהאריך את הכהונה).
נגיד בנק ישראל - "פרא אדם, מלכלך על מדינת ישראל"
גם נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון לא הצליח לחמוק מהכוונת של הממשלה, לנוכח התחזיות שלו על הפגיעה החמורה שתספוג הכלכלה הישראלית בעקבות המהפכה המשפטית - בחודש אפריל חזה פרופ' ירון כי מימוש המהפכה עלול לעלות עשרות מיליארדים למשק. השר שיקלי מצידו טען שמדובר בתחזית "פוליטית" וש"נבואות הזעם שלו פוגעות בכלכלה".
זמן קצר לאחר פרסום תוכנית המהפכה המשפטית של שר המשפטים, כבר הזהיר הנגיד מהשלכותיה, והותקף על ידי חברי כנסת מהליכוד. ח"כ דני דנון תהה "איפה היה הנגיד בהחלטות אחרות שקיבלו ממשלות ישראל?", ואילו ח"כ גוטליב שלפרופ' אין את הכלים או את הידענות להתמודד עם הרפורמה. גוטליב אף הוסיפה כי "הנגיד חצה כל גבול וצריך לזכור את תפקידו".
שיא ההשתלחויות הגיע ללא ספק בחודש יוני עם אמירותיו של השר עמיחי אליהו (עוצמה יהודית), בה קרא לנגיד "פרא אדם" וטען כי הוא "מלכלך על מדינת ישראל ופוגע בדירוג האשראי של המדינה". השר אף הגדיל ואמר כי ירון "היה צריך להיות מגולגל מכל המדרגות. לא ייתכן שפקידים ייצאו נגד הממשלה". נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' גינו את דבריו של אליהו, ואמרו על הנגיד כי הוא "משרת ציבור מסור".
ירון ספג ביקורות גם על העלאות הריבית המרובות, שנועדו להילחם באינפלציה המשתוללת. שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) תקף אותו באפריל על העלאת הריבית, ואמר כי "עם אטימות כזו אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד". חודשיים קודם לכן, שר החוץ אלי כהן (הליכוד) פיקפק בעבודת הנגיד, ואמר כי "העלאה הריבית היא המשך ההתעמרות בבעלי המשכנתאות".
בדיון שנערך בוועדת הכספים בחודש יולי, על הצעת חוק לריבית מינימום, חברי הקואליציה פתחו בביקורת כלפי נגיד בנק ישראל. ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) רמז כי לירון יש "אולי עניין להחליש קצת את השקל", ואילו יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) עקץ: "אולי הגזמנו עם עצמאות בנק ישראל".
מנכ"לית רשות החברות - "לא כישלון, ריקבון"
גם מנכ"לית רשות החברות הממשלתיות עו"ד מיכל רוזנבוים נקלעה לעימות חזיתי ובלתי-נגמר עם השר הממונה עליה, דודי אמסלם. רוזנבוים, המשמשת בין היתר כשומרת סף שנועדה למנוע מינויים פוליטיים בעשרות החברות שהיא אמונה עליהן, נמצאת תחת מתקפה מצד אמסלם בחודשים האחרונים.
בראיונות לכלי התקשורת, אמסלם כינה את רוזנבוים "לא כישלון, אלא ריקבון עמוק", ואמר ש"היא מאכערית, שתוך חודש הפכה להיות 'שומרת סף'". בנוסף, טען השר שרוזנבוים אחראית על התעללות בעובדים ברשות ופנה לנציבות שירות המדינה בקריאה לפטרה מתפקידה.
השבוע רוזנבוים פנתה לרה"מ וקראה לו "להורות לשר באופן חד ונחרץ לחדול מהתנהגות מבזה שכזו כלפי עובדי ציבור". עם זאת, היא לא זכתה לגיבוי פומבי מנתניהו. הפנייה לראש הממשלה נעשתה בעקבות ריאיון של אמסלם בכאן רשת ב', בו אמר נגד רוזנבוים דברים קשים והודה כי ניסה למנות את חברו אלי אהרוני לדירקטור בחברת חוצה ישראל.